הנקראות ביותר

מיזם אמריקאי - ישראלי חדש לפיתוח וייצור מזון רפואי

תכנית שת"פ בין מכללת תל חי, אוניברסיטת ראטגרס וח"כ אראל מרגלית כיו"ר השדולה לפיתוח הצפון בכנסת ■ "במרוצת הזמן, מזון רפואי יתחיל להיות חלופה מעשית, עם יתרון כלכלי, לתרופות"

אראל מרגלית / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
אראל מרגלית / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

מיזם לפיתוח וייצור מוצרי מזון רפואי, שבו שותפות אוניברסיטת ראטגרס בניו-ג'רזי, מכללת תל-חי ואראל מרגלית כיו"ר השדולה לפיתוח הצפון בכנסת, הושק בסוף השבוע בקמפוס של ראטגרס. המיזם, "ברית ניו-גרזי - ישראל למזון רפואי, מזון בריא ומזון פונקציונלי", יתמקד במדע שבוחן אפשרויות לניצול מזון כמכשיר למאבק בשמנות יתר, סוכרת ואלרגיות לסוגי מזון מסוימים.

הברית אמורה לקדם שת"פ, מחקר וחדשנות בין שתי מדינות עם מסד חקלאי עשיר ולפתח גישות חדשות להרחבת השימוש במזון מעבר לתזונה גרידא. היא תנוהל במשותף ע"י המרכז לחדשנות במזון (Food Innovation Center), חממה עסקית בראטגרס, שמשרתת את תעשיית המזון; מכללת תל-חי ויזמת ישראל 2020.

לו קופרהאוז, מנהל מרכז החדשנות, הגדיר את המונחים הבסיסיים: מזון בריא מספק את הרכיבים התזונתיים הבסיסיים; מזון פונקציונלי מעניק לאוכליו תועלת נוספת מעבר לתזונה הבסיסית, כגון משקאות עתירי קפאין להגברת העירנות, יוגורט פרו-ביוטי שמקל על העיכול ומזונות נטולי גלוטן; מזון רפואי, שנמצא תחת פיקוח של המינהל למזון ותרופות (FDA), נועד לרפא מצב רפואי מסוים, על פי הנחיות רופא.

למשל: בין מוצרי מזון שמוגדרים כרפואיים ניתן למצוא את Glucerna, שתוכנן לסייע למבוגרים שסובלים מסוכרת לשמור על רמה סבירה של סוכר בדם, או את Pedialyte, שנועד למנוע התייבשות של ילדים.

"במרוצת הזמן, מזון רפואי יתחיל להיות חלופה מעשית, עם יתרון כלכלי, לתרופות וישמש אמצעי למניעת מחלות, להקלת הסבל שהן גורמות או לריפויין", אמר קופרהאוז.

ח"כ מרגלית, שיזם את הקמת הברית, ציין שזה מכבר הוא נושא חזון להקמת מרכזי מצוינות בישראל שימשכו משקיעים ויעודדו עליה משמעותית בשיעור התעסוקה. "הברית עם ראטגרס תאפשר לנו להקים מרכז מצוינות בגליל, שימנף את החקלאות באזור ואת מומחיותו במדעי החיים ובתעשיי המזון כדי להפוך את הגליל למרכז גלובלי חזק למזון רפואי".

"לפתח תרופה חדשה זו משימה מטורפת מפני שהגופים היחידים שיכולים להרים משימה כזו הן חברות התרופות הגדולות", אמר מרגלית. "עלויות פיתוח תרופה חדשה דוחות משקיעי הון סיכון. אך פיתוח רימון ששיעור נוגדני החמצן שבו גדול פי 60 מאשר ברימון רגיל יעלה רק 30 מיליון דולר במקום מיליארדים שנדרשים לפיתוח תרופה רגילה".

ד"ר יוסי מקורי, הנשיא הנכנס של מכללת תל-חי, אמר כי המיזם החדש יתן דחיפה למכללה ולגליל כולו. "מכללת תל-חי עצמה היא סטארט-אפ מוצלח", הוא אמר. "בתוך שנים ספורות נהפכנו למוסד אקדמי מוביל בישראל. השותפות החדשה פותחת לפנינו הזדמנות לתת תנופה למחקר פעיל שמתנהל עתה במוסד ובצפון הגליל. המכללה תפתח לפני ישראל גישה שאין כמותה לרשתות הגלובליות ויכולות המחקר של אוניברסיטת ראטגרס".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות