הנקראות ביותר

ניר גלעד מאיים בפיטורי צווארון כחול: "כיל תפסיק השקעות בישראל"

(עדכון) - יחימוביץ' ליו"ר כיל: "כל-כך ציני לשמוע אותך, שיאן השכר במשק, מדבר על עלויות השכר של עובדי כיל" ■ ששינסקי: "אם אומר מה הרווחיות של כריית האשלג, ישימו אותי באזיקים"

ניר גלעד / צילום: איל יצהר
ניר גלעד / צילום: איל יצהר

פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה לבחינת התמלוגים ממשאבי הטבע, הציג בישיבת ועדת הכספים היום (ה') נתונים על רווחיותה התפעולית של פעילות כריית האשלג של כיל העומדת נכון ל-2014 על 37%. ואולם - ששינסקי הדגיש כי נתונים אלה כוללים בתוכם גם את נתוני הרווחיות של פעילויות כיל בחו"ל.

הוא הוסיף כי "הרווחיות של פעילות כריית האשלג בישראל הרבה יותר גבוהה (מ-37% - ע"ב) אבל היינו צריכים לחתום על כתב סודיות כדי לקבל את נתוני הרווחיות האלה". ששינסקי נשאל על-ידי ח"כ שלי יחימוביץ' האם הוא יכול לתת טווח של מספרים והשיב: "אסור לי. יש פה שוטרים. אם אני אומר לך, ישר שמים אותי באזיקים".

על רקע ההתנגדות להמלצות ועדת ששינסקי בתוך הממשלה מצד גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הכלכלה נשאל ששינסקי האם הממשלה עומדת בחזית אחידה מול כיל והשיב כי "חזית אחידה כמו שרוסיה וארה"ב בחזית אחידה מול דאע"ש". על-פי המלצות הוועדה יוטל מס רווחי יתר מדורג על הפקת משאבי הטבע שיביא להגדלת חלקה של המדינה (Government Take).

ששינסקי אמר כי "מחיר האשלג בעולם נקבע על-ידי קרטל שמפעלי ים המלח חלק ממנו והחברות המובילות הן קנדית ורוסיות. כשמנכ"ל חברה רוסית ביקש להוריד מחירים, עצרו אותו. הקרטל חי ובועט".

loading

יו"ר כיל, ניר גלעד, התפרץ לדבריו של ששינסקי וביקש להגיב, אך יו"ר הוועדה גפני סרב לתת לו את זכות הדיבור. לאחר מכן, כאשר ניתנה לו זכות הדיבור, אמר: האמירה של ששינסקי על היותה של כיל חלק מקרטל אשלג עולמי לא הייתה במקומה. כיל מעולם לא הייתה חלק מקרטל".

בהתייחסו לטענות כיל אמר ששינסקי: "כימיקלים לישראל איימו בפיטורי עובדים ובעצירת השקעות. תעסוקה בנגב חשובה לכולנו. מס רווחי יתר הוא אקדח ריק, הוא לא צריך להביא לשום פיטורי עובדים. אם יש לך השקעה שנותנת 40% תשואה ובא מנוול ומוריד לך אותה ל-35% - אתה תצא ממנה? נושא ההשקעות אינו קשור לוועדת ששינסקי אלא לתקופת הזיכיון שתיגמר ב-2030. כיל מבקשת הארכת הזיכיון אז איך מצבם כל-כך גרוע? יש כאן כשל לוגי".

גלעד טען גם כי המיסוי שעליו ממליצה הוועדה איננו מיסוי יתר: "שכחו להגיד שאותו פינדיק קבע שהתשואה היא על מחיר ריאלי כלכלי והוועדה קבעה מחיר נומינלי בספרים וכך המיסוי הופך למיסוי ריאלי. החוק לא עוסק במיסוי משאבי הטבע של ישראל אלא במשאב טבע אחד - האשלג".

יחימוביץ': "שיאן השכר במשק מדבר על שכר עובדי כיל"

ח"כ שלי יחימוביץ' תקפה בדיון את גלעד שהתלונן על מבנה השכר של עובדי כיל שמכביד על הוצאותיה של החברה: "כל-כך ציני לשמוע אותך, שיאן השכר במשק, מדבר על בעיית עלויות השכר של העובדים בכיל. הבעיה היא לא במעמד הביניים".

גלעד המשיך: "מאז 2011 מכבידה המדינה את ידה על כיל. זה התחיל בהחרגת כיל מחוק עידוד השקעות הון. הסכמנו לשאת בעלות קציר המלח בהסכמה שהמשטר הפיסקאלי יישאר ללא שינוי לעת הזו". הממונה על התקציבים אמיר לוי השיב על-כך ש"לכן התחולה של המלצות ששינסקי היא לא מ-2016 אלא מ-2017".

יו"ר הוועדה גפני אמר לגלעד: "אם יש הבטחה כזו אז תביא נייר ונראה". גלעד השיב כי "ההסכם כתוב וחתום ואושר בבג"צ וקובע שהממשלה לא תחוקק ותתנגד לכל שינוי חקיקה" גלעד הוסיף כי החברה לא ביקשה שום דיון בהארכת הזיכיון רק ביקשנו שכשיאריכו את הזיכיון בהתאם לחוק ויתקיים תהליך מכרז אז הערכת הנכסים תתקיים לפי חוק הזיכיון. לא ביקשנו מעבר לזכות החוזית הזו ולו פסיק אחד".

בהתייחסו לבקשת חברי הכנסת לחשוף את רווחיות פעילות הכרייה של כיל בישראל אמר גלעד כי "אין שום צורך שניחשף בפני המתחרים שלנו".

לדבריו, בארבע השנים האחרונות רווחיות כריית האשלג בישראל נפגעה קשות בעקבות קציר המלח: "אחרי עלות הקציר אם מוסיפים את מסקנות ועדת ששינסקי עלות הייצור עולה ב-20%. האשלג במדינת ישראל מאבד את היתרון היחסי שלו".

"שום עיוות כלכלי"

על-פי המלצות הוועדה יוטל מס רווחי יתר מדורג על הפקת משאבי הטבע שיביא להגדלת חלקה של המדינה (Government Take). המיסוי יורכב משיעור תמלוגים של 5% מס רווחי יתר ומס חברות בגובה 25%. מס רווחי היתר יחול רק על רווח תפעולי עודף שמעל 14% כאשר רווח שבין 14-20 אחוז ימוסה בגובה 20% ורווח שמעל 20% אחוז ימוסה בשיעור מס שולי של 42%. כיל הורשתה לנכות מהרווח למס סכום המבטא תשואה של 14% על נכסיה כולל הון חוזר. הוועדה הסתמכה על חוות דעת של פרופ' רוברט פינדיק מאוניברסיטת MIT שקבע כי שיעורי הרווחיות המקובלים בענף בעולם עומדים על 11% עד 15%. הכנסות המדינה הצפויות כתוצאה מיישום מודל המיסוי מוערכות בכ-500 מיליון שקל לשנה.

ששינסקי הדגיש כי "אילו חס וחלילה הייתה מתקבלת העמדה שהטבות המס של החוק עידוד השקעות הון חלות על פעילות הכרייה, אז רווחי היתר היו גבוהים הרבה יותר".

לדבריו, "הרווח המקובל במס רווחי יתר לא מביא לשום עיוות כלכלי כי הוא מוטל על הרנטה. מה שלקח לנו שנה וחצי לחשוב היה איך מטילים מס רווחי יתר על השקעה קיימת".

הוועדה החליטה שלא להטיל מס רווחי יתר על מוצרי המשך כגון תרכובות ברום ומגנזיום כדי לא לפגוע ברווחיות המפעלים של כיל. לדברי ששינסקי, "אנחנו לא קשורים לעניין מפעל המגנזיום. אני רוצה לתת קרדיט לעובדים בתרכובות ברום שאמרו אל תשמשו בששינסקי כתירוץ כי הברום מוחרג".

יועמ"ש ועדת הכספים: ועדת הארבעה תוכל להכניס שינויים קלים בלבד

ועדת הארבעה, שמונתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון נושאים הקשורים למיסוי כיל, תוכל לעשות רק שינויים קלים בנוסח החוק המגדיל את המיסוי על משאבי הטבע, כך אמרה היועצת המשפטית של ועדת הכספים בתחילת הישיבה העוסקת בחוק.

בעקבות טענות מצד הנהלת כיל על כך שיישום המלצות ועדת ששינסקי השנייה להעלאת המיסוי על משאבי הטבע יפגע בהשקעות הקבוצה בנגב החליטה הממשלה להקים וועדת ארבעה בהשתתפות האוצר, היועץ המשפטי לממשלה, משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה שתדון בטענות כיל.

היועצת המשפטית של הוועדה אמרה כי היועץ המשפטי של הכנסת סבר שנכון יהיה לפצל את אישור החוק המיישם את המלצות הוועדה מחוק ההסדרים וכי דעתו התחזקה בעקבות הקמת ועדת הארבעה, אך הוסבר ליועץ המשפטי של הכנסת שוועדת הארבעה תוכל לעשות שינויים מאד קלים בנוסח החוק או בפריפריה ומשום כך החליט היועץ המשפטי לא להתערב בהליך חקיקת החוק.

"מוזר לשמוע שוועדת הארבעה לא תוכל לעשות שינויים מהותיים (בנוסח החוק - ע"ב) כי ללא שינויים מהותיים המשמעות היא שהחלטת דירקטוריון כיל מ-2014 להפסיק להשקיע השקעות מהותיות בישראל - בעינה עומדת", אמר ניר גלעד. "אנחנו המעסיק הכי גדול בנגב ועל כל עובד של כיל יש 5 או 6 עובדים, סה"כ 4,700 עובדים ועוד 24 אלף מועסקים בתוך המערכת. אנחנו למעשה מחזיקים את הנגב המזרחי. כל מעמד הביניים בנגב יושב על התשתית הזאת של כיל. אנחנו החברה שמשלמת את המס הכי גבוה בארץ ואם מוסיפים לזה גם את המיסוי על עבודת העובדים אין שום חברה שמתקרבת למספרים האלה שאנחנו משלמים".

גלעד הוסיף כי כיל משלמת למדינה מיסים ותמלוגים בהיקף מיליארד שקל ועוד מיליארד שקל הכנסות מגיעות ממיסוי שכרם של עובדי כיל.

היועצת ציינה כי לפי החלטת הממשלה הוועדה תסיים את עבודתה ב-31 באוקטובר וכי מדובר בלוח זמנים שהוא כמעט לא ריאלי. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אמר כי יביא כל שינוי לדיון בוועדה. לדבריו, "צריך לקחת בחשבון שהכלכלה לא תיפגע אבל את משאבי הטבע צריך לתת לאזרחי ישראל".

במהלך הדיון דיבר אמיר לוי גם על הזיכיון של כיל ואמר כי "שאלת הארכת הזיכיון לכריית המשאבים בים המלח אינה עומדת כעת לדיון. מטרתנו היא לפתח את משאבי הטבע של ישראל ובמקביל לדאוג לכך שהתמורה תחזור לציבור. דאגנו לשמר תמריץ כלכלי להמשך השקעות בתחום משאבי הטבע ובוודאי שחוק מיסוי משאבי הטבע לא יפגע בתעשייה קיימת, אחרת יצא שכרנו בהפסדנו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות