הג'וב החדש של פרופ' גבי ברבש - מנכ"ל קרן רש"י

ברבש, עד לאחרונה המנכ"ל הוותיק והדומיננטי של המרכז הרפואי ת"א (איכילוב), צפוי לחזק את יכולת גיוס התרומות של הקרן לאור הקשרים שלו עם בעלי הון בארץ ובחו"ל ■ קודמיו בתפקיד השתכרו לפחות 72 אלף שקל ברוטו בחודש

גבי ברבש / צילום: תמר מצפי
גבי ברבש / צילום: תמר מצפי

פרופ' גבי ברבש, עד לאחרונה המנכ"ל הוותיק והדומיננטי של המרכז הרפואי ת"א (איכילוב), יתמנה בסוף השנה למנכ"ל קרן רש"י, הקרן הפילנתרופית הגדולה בישראל - כך נודע ל"גלובס". ברבש יכנס לנעליו של איציק תורג'מן, מייסד התוכניות עתידים ומגשימים, שהחליף דמות מוכרת יותר בעולם העסקי ובמגזר השלישי - אלי אלאלוף, שנבחר לחבר כנסת בבחירות האחרונות מטעם מפלגת "כולנו".

ברבש, שניהל את איכילוב מעל ל-20 שנה, צפוי לחזק משמעותית את יכולת גיוס התרומות של הקרן לאור הניסיון הרב שצבר בתחום בארץ ובחו"ל. ברבש מעולם לא הסתיר את העובדה שהעניק חיבוק יוצא דופן לבעלי הון שתרמו לאיכילוב, והתגאה בכך שדחף בעצמו את כיסא הגלגלים של סמי עופר (ז"ל) במסדרונות בית החולים, או שנשא הספד אישי בהלוויתו. ברבש ישמש בתפקיד במשרה מלאה, וצפוי ליהנות מחבילת שכר יפה, לפחות על-פי השכר של קודמיו, שעמד על כ-72 אלף שקל ברוטו בחודש. לא מן הנמנע כי ברבש יסתפק בשכר נמוך יותר, לאור הפנסיה שהוא מקבל משנותיו כמנהל בי"ח ממשלתי ועל רקע הביקורת שנמתחה על הוצאות השכר של אלאלוף.

אלאלוף, נזכיר, קיבל מקרן רש"י מענק פרישה של 4.8 מיליון שקל, זאת בשנה בה שימש יו"ר הוועדה למאבק בעוני וזמן קצר יחסית לפני שנבחר לכנסת והחל לכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה. בין היתר עסקה הביקורת בכך שהמענק הזה ניתן בשנה שבה הקרן רשמה גירעון של לא פחות מ-2.8 מיליון שקל. בתגובה אמרו אז מנהלי הקרן כי מימון הסכם הפרישה של אלאלוף, אחרי 17 שנים בתפקיד, הגיע מתקציב נפרד ולא מתקציבה השוטף של הקרן. גם העובדה שאלאלוף המשיך לקבל שכר גבוה עבור חודשים בהם לא שימש בפועל בתפקיד זכתה לביקורת.

קרן רש"י, הקרן הפילנתרופית הבולטת בארץ, הוקמה בשנת 1984 על-ידי בעל ההון הצרפתי גוסטב לוואן, שנפטר בשנת 2008. היא עוסקת בצמצום פערים בחינוך וברווחה, בדגש על ילדים ונוער. הקרן מפעילה תוכניות שונות עבור משרדי החינוך והרווחה, שמהוות הלכה למעשה "מיקור חוץ". למעשה, רוב ההכנסות של הקרן מגיעות היום ממשרדי הממשלה ולא מתרומות. בצד התרומה הגדולה של הקרן לצמצום פערים, שמעניקה בין היתר שיעורי העשרה ביישובים חלשים באמצעות הפרויקט "קרן קרב", נמתחה לא פעם ביקורת על כך שעצם הפעילות של רש"י ושל קרנות דומות מאיצות את הליך ההפרטה של מערכות החינוך והרווחה ומעודדות את המדינה להסיר אחריות.

בשורה מעודדת במיוחד עבור הקרן התקבלה בדצמבר האחרון לאחר שהיהלומן היהודי דניאל שטיינמץ, אחיו של בני שטיינמץ המוכר יותר בארץ, תרם לקרן סכום יוצא דופן של כ-785 מיליון שקל. התרומה ניתנה במסגרת הצטרפותו של שטיינמץ כשותף של משפחת לוואן הצרפתית שייסדה כאמור את הקרן.

על-פי הערכות, בדירקטוריון הקרן, בראשות הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, מצפים כי ברבש לא רק יסייע בגיוס תרומות ובחיזוק הקשר עם הקהילה העסקית בארץ ובחו"ל, אלא גם בחיזוק היכולת הניהולית ומיקוד הפעילות של הקרן.

בין איכילוב לקוקה-קולה

ברבש הודיע בחודש יוני האחרון על כוונתו להקדים בשנתיים את פרישתו מאיכילוב, בדומה להערכות המוקדמות ב"גלובס", זאת בין היתר על מנת לאפשר לפרופ' רוני גמזו לקבל את המושכות לאחר שסיים את תפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות. ברבש, כמו פרופ' זאב רוטשטיין משיבא, הוא תלמידו של פרופ' מוטי שני שנחשב לאחד החזקים והמוערכים ביותר במערכת הבריאות, ומנגד גם לאחד השנויים ביותר במחלוקת. הוא התמנה ב-1993 למנכ"ל איכילוב, עבר כעבור שלוש שנים לנהל את משרד הבריאות, וחזר ב-1999 לנהל את בית החולים.

ברבש נחשב בפי כל כמי שהרים את איכילוב מהקרשים והפך את המקום לאחת מספינות הדגל של בתי החולים הציבוריים. מנגד, שמו הוזכר כמי שגיבה רופאים בכירים שהורשעו וכמי שלא מתנצל על כך שהוא "מחזיק יד לטייקונים" שתורמים לבית החולים. מבקר המדינה העיר בעבר על כך שברבש מועסק במספר רב של עבודות פרטיות, אחת מהן ב"קוקה-קולה". בזכות אישור שקיבל בעבר, מוגדרת עבודתו בחברת המשקאות כ"פרקטיקה פרטית" ששמורה לרוב לעיסוק ברפואה, כך ששכרו מהחברה אינו מוגבל על-פי המגבלה שחלה על "עבודה פרטית" (50% מהשכר במשרה הציבורית).