בשקט-בשקט אתם בדרך לקבל עוד ימי חופשה

הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה ("כולנו") להגדלת מספר ימי החופשה לעובדים מתקדמת בכנסת

טל קרת/ צילום: תומר יעקובסון
טל קרת/ צילום: תומר יעקובסון

בתחילת השבוע עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק להגדלת מספר ימי החופשה לעובדים. על-פי ההצעה, שיזמה חברת הכנסת רחל עזריה ("כולנו"), אדם העובד 5 ימים בשבוע יקבל 12 ימי חופשה בשנה ב-5 השנים הראשונות לעבודתו, במקום 10 ימי חופשה, שהם המינימום הקבוע כיום בחוק. ההצעה קובעת גם כי מהשנה השישית לעבודה במקום מסוים יהיה זכאי העובד ליום חופשה נוסף עבור כל שנה עד שיגיע ל-20 ימי חופשה בשנה.

עו"ד טל קרת, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד תדמור ושות'-פרופ' יובל לוי ושות', סבורה שמדובר בתיקון חקיקה מתבקש. "מספר ימי החופשה הניתנים כיום לעובד בארץ במהלך השנים הראשונות לעבודתו הם מהנמוכים במדינות OECD", אומרת קרת. "אמנם בארה"ב לא קיימת זכאות לימי חופשה, אך מנגד, בצרפת ובמקומות נוספים יכול עובד ליהנות מ-30 ימי חופשה בשנה. אני חושבת ש-10 ימי חופש בשנה לעובד זה מעט מדי וזה בעיקר מורגש אצל הורים לילדים. הילדים שלנו נמצאים בחופש במשך יותר משלושה חודשים בשנה והורים שלא יכולים לקחת מספיק ימי חופשה כדי להיות איתם מצויים בבעיה קשה. מספיק שאתה רוצה פעם אחת לנסוע עם הילדים לחופשה של שבוע באילת או בחו"ל וכמעט נגמרו ימי החופשה השנתיים".

לדברי קרת, יש היגיון רב בכך שהצעת החוק מתמקדת בהוספת ימי חופש בשנים הראשונות לעבודה. כמו כן היא מציינת שברוב ההסכמים הקיבוציים שנחתמים במשק כבר היום נקבעים ימי חופשה רבים יותר לעובדים וכן ימי בחירה שמאפשרים חופשה נוספת. "ההצעה בעצם אומרת שמנגנון החופש הקיים, שלפיו עובד מקבל ימי חופשה מעטים יחסית בשנים הראשונות לעבודתו אך בהמשך מקבל יותר ימי חופשה לא רלוונטי לימינו, כי היום, בניגוד לעבר שבו אנשים עבדו עשרות שנים במקום עבודה אחד, מחליפים מקום עבודה בכל כמה שנים. ההצעה למעשה מתאימה את הוראות החוק לדינמיות שוק העבודה ולתדירות החלפת מקום העבודה על-ידי העובד, החלפה שמאפסת את הוותק אצל מעסיקו החדש".

כמה מותר לצבור?

החשיבות ביציאתו של עובד לחופשה הוכרה על-ידי המחוקק כבר בשנת 1951 עם חקיקתו של חוק חופשה שנתית. ההיגיון העומד בבסיס החוק הוא שעל העובד לצאת לחופשה בפועל כדי לאפשר לו לצבור כוחות ולמלא מצבריו ובכך לחזור לעבודתו ולעבוד בתפוקה מלאה. המעסיק הוא האחראי על הוצאתו של העובד לחופשה.

חוק חופשה שנתית קובע זכאות לימי חופשה הכוללים את ימי המנוחה השבועית. התרגום למספר ימי החופשה נטו (כלומר ימי עבודה שבהם העובד יוצא לחופשה) משתנה בין מקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים למקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע. בנוסף, ייתכן כי עובד יהא זכאי למספר גדול יותר של ימי חופשה מכוח הסכם קיבוצי שחל על מעסיקו או מכוח הסכם העבודה האישי שחתם עם מעסיקו.

- איך נקבעים ימי החופשה של עובד המועסק במשרה חלקית או בחלק מימי השנה?

"עובד שבינו לבין מעסיקו התקיימו יחסי עובד-מעביד כל השנה אך בפועל הוא עבד פחות מ-200 ימי עבודה, יהיה זכאי לימי חופשה באופן יחסי למספר ימי העבודה שעבד חלקי 200 ימים כפול מספר הימים הקבוע בחוק. עובד שבינו לבין מעסיקו התקיימו יחסי עובד-מעביד רק בחלק משנה קלנדרית ועובד פחות מ-240 יום באותה שנה יהא זכאי לימי חופשה באופן יחסי למספר ימי העבודה שעבד חלקי 240 ימים כפול מספר הימים הקבוע בחוק. עובד ששכרו משולם לפי שעות או לפי ימי עבודה ועבד פחות מ-75 ימי עבודה ברציפות יהיה זכאי לתשלום תמורת חופשה במקום ימי חופשה".

- המעסיקים יהיו ודאי פחות מרוצים מהצעת החוק להגדלת ימי החופשה.

קרת: "האיזון הראוי אל מול הגדלת מספר ימי החופשה הוא הותרת זכות ניהול מועדי היציאה לחופשה בידי המעסיק, באופן שיתאים לצרכים של המעסיק. המעסיק יוכל אפילו להיעזר במכסת ימי החופשה של עובדיו ולהוציאם לחופשות מרוכזות בזמנים שבהם העסקים חלשים במקצת".

- מה קורה אם עובד יוצא לחופשה ללא אישור מהמעסיק?

"עובד שלא קיבל רשות ובכל זאת יצא עלול להיחשב כמי שנטש את עבודתו ולכן התפטר. אפשרות נוספת היא שהעובד יהיה חשוף לפיטורים בגין הפרת משמעת והוראות המעסיק".

- האם עובד רשאי לעבוד במקום אחר בזמן החופשה?

"לא. עובד שבזמן חופשתו השנתית עבד במקום אחר יאבד את זכאותו לתשלום דמי חופשה ואם אלו שולמו לו, המעסיק יהיה רשאי לנכות את דמי החופשה משכרו".

- האם עובד רשאי לצבור את ימי החופשה שלו?

"החוק קובע שכל עובד חייב לנצל בפועל לפחות 7 ימי חופשה בכל שנה ואת היתרה הוא רשאי לצבור לשנה שלאחר מכן. בפועל, מעסיקים רבים מסכימים עם עובדיהם על זכות צבירה גבוהה יותר, אך חובה בכל מקרה לנצל לפחות 7 ימים בשנה כדי לוודא שהעובד אכן נח".

זכאות לימי החופשה
 זכאות לימי החופשה