"התקשורת שק אגרוף; לא רחוק היום שעיתונאי בישראל ייפגע קשה"

"אתם התקשורת, זה הכול בגללכם" - המשפט הזה, בווריאציות שונות, נשמע כמעט בכל זירת פיגוע שאליה מגיעים צוותי הטלוויזיה ■ דורון הרמן, חדשות 10: "אני לא מבין למה התקשורת ממשיכה להיחשב שמאלנית"

דורון הרמן / צילום: רונן פדידה
דורון הרמן / צילום: רונן פדידה

ב-8 באוקטובר בשעה 15:27 אחר-הצהריים, לא רחוק ממרכז עזריאלי, דקר פלסטיני 5 עוברי אורח ובהם חיילת שנפצעה פצעים קשים. היה זה יום דמים בגל הטרור הנוכחי שפוקד את המדינה, מספר פיגועים רדפו האחד השנים בתוך שעות. כתבי חברות החדשות, מהערוצים כולם, היו הראשונים להגיע לכל זירה. כך גם דורון הרמן, כתב הפלילים של חדשות 10.

"הגעתי למקום הפיגוע בתל-אביב, ובתוך דקות הייתי צריך עם הצוות להקים את השידור", מספר הרמן ל"גלובס". "ניסינו להתמקם בשיא הלחץ, ואז התחילו להתגודד מסביב כמה אנשים והתחילו לצעוק עליי: 'יא שמאלן', 'אתם התקשורת, זה בגללכם הכול'; זה לא נגמר באלימות פיזית, אבל אתה מרגיש כל הזמן שזה הולך ומתעצם. במקום היו גם אנשים שאמרו 'אתם בסדר גמור', אבל את האנשים האלה אתה בקושי שומע, הם קיימים, אבל הם פחות קולניים. אחד מהם ממש הגן עליי פיזית.

"שאלתי את האנשים שצעקו: 'מאיפה אתם יודעים מה אני חושב?'. לא משנה מה אתה מביא לאנשים ומה אתה אומר - הציבור מרגיש שאתה נוטה שמאלה. אתה מגיע לשטח, ואנשים מוציאים עליך עצבים, ובתקופה כזו של פיגועים זה הרבה יותר בולט. אתה מגיע לזירות ופוגש אנשים שכל-כך כועסים עליך, כאילו הרגת מישהו. האמוציות מטורפות, ואתה שק האגרוף. אני מרגיש שלא רחוק היום שבו עיתונאי ייפגע בצורה רצינית. אם זה לא יקרה בשבוע הבא - זה יקרה בעוד חודש, ואם לא - אז בעוד חצי שנה".

קרוב לשעה 20:00 בערבו של אותו היום, האלימות שתיאר הרמן התלהטה, ובעפולה הותקפו כתב חדשות 2 פוראת נסאר וצוותו, על-ידי גבר שהיה חלק מהמון זועם - סמוך למקום הפיגוע ברחוב ארלוזורוב בעיר. המקליט, שליווה את נסאר וגונן עליו בגופו, נזקק לטיפול רפואי.

כפי שפרסמנו השבוע ב"גלובס", אלה לא מקרים פרטניים. הציבור בבית לא מרגיש זאת בכל פעם, אבל כמעט אין במערכה המתנהלת כיום אירוע שבו כתב היוצא לרחוב הישראלי כדי לסקר פיגוע - במיוחד בערים הגדולות - אינו נתקל באלימות מילולית או פיזית.

לא אחת, כמו במקרה של ניר דבורי מחדשות 2 ביום חמישי האחרון, מלבד הדחיפות וההדיפות היה גם ניסיון לפגוע בציוד הטכני, ולמנוע שידור. דבורי אכן נאלץ להפסיק את הדיווח מזירת פיגוע בירושלים.

"מנסה להרגיע את האנשים"

סקר מיוחד שנערך עבור "גלובס" על-ידי הגל החדש מקבוצת נילסן מראה כי האלימות הזו מבוססת על תחושת הציבור על כך שהתקשורת מוטה. 67% מהציבור טוענים כי התקשורת מוטה לשמאל או לימין, ו-27% מרגישים שהיחס שלהם כלפי התקשורת השתנה לשלילה מאז תחילת סיקור האירועים.

התקשורת הישראלית
 התקשורת הישראלית

"ככתב פלילים, אני מרגיש את האווירה הזו כבר הרבה זמן", אומר הרמן, שהיה כמעט היחיד שהסכים לדבר לציטוט ובשמו, למרות שאחרים מתארים מציאות דומה. כתבי השטח, בניגוד לפרשנים ויושבי האולפנים, לא רגילים להיות הסיפור, ומתקשים להתרגל לעובדה שהציבור פונה נגדם. הם חווים את המראות הקשים, מגיעים לבתי חולים ולבתי משפחות שכולות, ומשוחחים בגובה העיניים עם עדי ראייה.

השנה משהו השתנה. "בכל אירוע פלילי שאליו אני מגיע - אני מרגיש את זה. אני מזהה את התסכול של האנשים בשטח לגבי התקשורת באופן כללי, וזה תסכול ארוך ומתמשך שמתפרץ. אני מרגיש שהאנשים בשטח לא מרוצים מהדרך שבה התקשורת מסקרת דברים. אני לא מבין למה התקשורת ממשיכה להיחשב שמאלנית, כשיש כל-כך הרבה אנשים שהם בהגדרה ימנים על המסך.

"הסטיגמה הזו על סיקור מוטה חייבת לחלוף מהעולם. אני מרגיש שמתחיל להיות איזון - גם אצל אחרים, אך במיוחד בחדשות 10, שם אני עובד ולכן אני יודע לספר על זה. ובכלל, איך אפשר לדעת מה אני חושב, כשאני מדווח מה קורה בזירת פיגוע?".

- כשהאווירה מתלהטת ככה, מה אתה עושה? אתה מפחד?

"אני כתב פלילי, ויש לי הרבה ניסיון עם אנשים בעייתיים. אני מנסה להרגיע אותם, נותן להם כבוד. אני אומר: 'בואו נדבר אחרי השידור', והם לא מבינים מאיפה זה בא. הם מצפים לתגובה אלימה בחזרה. אני מנסה לשמוע אותם, כי זה חשוב לשמוע את כל החלקים של העם, ויחד עם זאת יש חשש - כי גם אתה לא יודע מאיפה זה יבוא אליך. אנשים כועסים מאוד, מתוסכלים מאוד".

הרמן מספר כי בניגוד לעבר, הצוותים שיוצאים כיום הם מעט יותר גדולים. הצלמים ואנשי ההפקה כבר מיומנים לפקוח עיניים ולהיות ערים להתרחשויות חשודות סביב החבר עם המיקרופון. "אנחנו מאוד שומרים על עצמנו במקומות שצריך להיזהר", הוא מספר.

- מה קרה פתאום לדעתך שהאלימות הולכת ומחריפה?

"לרשתות החברתיות יש חלק נרחב בעניין. אולי לא כולם רואים את החדשות בטלוויזיה, אבל בכל פעם שפרשן מועד בלשונו או עורך כותב כיתוב שנוי במחלוקת, יש אנשים שעושים פריז לפריים של המסך, ואז הם אומרים: 'הנה, בחדשות 10 או בחדשות 2, קוראים לזה אירוע ולא פיגוע'; לא משנה אם בתוך דקות, כשמתברר שזה אכן פיגוע, מתחלף הכיתוב - מפרסמים בפייסבוק או שולחים בוואטסאפ, ובכך גורמים להסתה מטורפת כלפי אנשי התקשורת. ואנחנו הפנים של זה, אנחנו בשטח, לכן מוציאים את זה עלינו.

"כשתקפו את פוראת נאסר, קראתי בשידור למפכ"ל להתערב, ובסוף התוקף באמת נעצר. זה היה קו אדום".

- אתה מזהה את האנשים האלה שתוקפים? הם שייכים לארגונים מסוימים?

"אלה אנשים בודדים, הם לא שייכים לאף ארגון או קבוצה. הם מגיעים זועמים ראשונים למקומות פיגועים, רגע אחרי שראו מראות קשים, וזה מתלקח".

- זה גורם לך לחשוב פעמיים על מה שאתה אומר בשידור, על ניסוחים?

"לא. אני אומר את מה שאני מאמין בו עיתונאית, ולא משנה מי יעמוד מאחוריי ויבעט בי. אני את האמת שלי אגיד. אבל אני תמיד זוכר שמילים הן כוח, ואפשר להגיד את אותם הדברים באלף דרכים שונות.

"אני כן חושב איך נכון לדבר בצורה חכמה, מבלי לזלזל באף אחד ולכבד מגזרים ואנשים מסוימים מקהלים שונים. אם זו שאלה עיתונאית רלוונטית, אני שואל אותה - גם אם היא עשויה להכעיס. אני עובד אצל עם ישראל. אם בגלל קומץ אנשים שמסכנים אותי אסתום את הפה - אני חוטא לעבודה שלי".

אור הלר כתב חדשות 10 / צילום:מסך
 אור הלר כתב חדשות 10 / צילום:מסך

"נתפסת כלא מספיק פטריוטית"

"תקיפה אלימה היא תופעה מגונה, כך גם של כתבי שטח", אומר ח"כ ינון מגל (הבית היהודי). מגל עצמו היה במשך שנים ארוכות כתב שטח, בעיקר בשטחים, והוא מכיר את ההגעה לזירות פיגוע ואת החיכוך עם הציבור המשולהב. "מה אפשר לומר על אנשים אלימים, מלבד לגנות אותם ולדרוש מהמשטרה לטפל בהם?", הוא אומר.

אבל כמי שלא אחת ייצג את הקול של מי שחש מושתק בכלי התקשורת, ובשנותיו כעיתונאי חווה על בשרו השתקה ודרישה להסות את דעותיו הימניות, הוא ממהר לסייג: "מאידך, על הכתב להקפיד כמובן על דיווח ענייני ומקצועי, ולא כזה שמייצר תחושות של הטיה לא ראויה".

- איך אתה מסביר את התרבות התופעה באחרונה? מדוע זה קורה?

"ההסבר הוא בעצבים הרופפים, שנובעים מפחד וכעס".

- כלומר, זו לא איבה כלפי התקשורת? זה פשוט בלבול טבעי של אחרי זירת פיגוע?

"ישנו גם כעס כלפי התקשורת, שנתפסת בקרב ציבור גדול כלא מספיק פטריוטית".

- האם זה כעס מוצדק?

"הכעס בחלק מהמקרים מוצדק, אך כמובן שאינו מצדיק אלימות".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), גם היא עיתונאית לשעבר, משמשת כיו"רית השדולה למען חופש העיתונות וחופש הביטוי בכנסת. ח"כ סבטלובה פנתה בנושא לשר הביטחון, משה יעלון, וביקשה את התערבותו.

"אני מגנה בחריפות תקיפה של עיתונאים ואנשי צוות", היא אומרת. "עיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, וחופש הדיבור הוא אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה שלנו. אפילו ברגעים הקשים ביותר אסור לנו לאבד צלם אנוש. אסור לנו לאבד את עצמנו ולתקוף אזרחים תמימים".

לדבריה, "בעקבות המקרים הרבים של תקיפת עיתונאים ישראלים וזרים, פניתי לשר הביטחון בקריאה להגן על עיתונאים ועל חופש הדיבור".

סבטלובה מתייחסת גם לפגיעות, שמדווחות עוד פחות בתקשורת הישראלית, של עיתונאים זרים שפרוסים בשטח. כאלה ראינו בעיקר בזמן מבצע "צוק איתן". "אני גם קוראת לעיתונאים, ובמיוחד לכתבים הזרים, לעשות את עבודתם נאמנה, לדבוק בעובדות ולהימנע מסילופים ושקרים שפוגעים בנו, אזרחים ישראלים, וגם בהם כאנשי מקצוע אובייקטיביים".

גם בארגון העיתונאים מתייחסים ברצינות למגמה המדאיגה. "המתיחות הציבורית לנוכח מתקפת הטרור הנוכחית מובנת", אומר יו"ר הארגון, יאיר טרצ'יצקי, "אבל זה לא מצדיק גילויי אלימות, ובטח לא כלפי עיתונאים, שבסופו של דבר מגיעים לזירת פיגוע ומסכנים את חייהם, והכול בשירות הציבור - כדי להעביר מידע אמין לאזרחים בבית, להציג את הכאב ולסייע לבאר את המצב בתוך כל הבלבול".

- ומה אתה אומר לנוכח הטענות על כך שהתקשורת מוטה ואינה משקפת את המציאות נאמנה?

"אין ספק שלעיתונות הישראלית יש תמיד מה לשפר - גם מבחינת ההתנהלות המקצוענית וגם בהגדלת האמון שהציבור רוחש לנו. כארגון, אלה יעדים שאנו פועלים לקדם באופן מתמיד. אבל לצד הניסיון לקחת אחריות, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שגילויי האלימות הם תוצר של מתקפה מתוזמנת ומתמשכת נגד העיתונות הישראלית - מתקפה שלעתים אף מגיעה לידי הסתה".

טרצ'יצקי מכוון את החצים באופן ברור ללשכת ראש הממשלה. "לראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש חלק מרכזי במתקפה הזאת. כשהוא מעלה לפייסבוק סרטון שקרי לחלוטין על 'הדברים שהתקשורת לא מספרת לכם'; כשהוא מככב בסרטון בחירות, שמשווה בין עובדי רשות השידור לבין מחבלי חמאס; כשהוא אומר לשריו 'תהיו גברים ותתקפו את התקשורת' - האם יש להתפלא שבעתות של מצוקה וסערת רגשות, יש מי שמבין את המסר הזה פשוטו כמשמעו ומתייחס לעיתונאים כאויבים שיש להכות?".

- לסיכום, דורון הרמן, חדשות 10, אתה מספר על הניסיונות שלך לדבר אל אנשים מהשטח, על תחושתך שאתה משרת את הציבור, האם זה פוגע בך מה שאתה חווה?

"כן. אני נפגע. אבל אני לא מחשיב את עצמי. אני לא הסיפור. אני עושה את הכול כדי שהסיפור יבוא כמו שצריך. השבוע חטפתי המון נאצות, כשהבאתי את הסיפור של נהג האוטובוס בבאר-שבע שניסה להגן על קורבן הלינץ'. אמרתי שאביא את הקול שלו ויהי מה. כשזה פתח מהדורה, הבנתי שזה הניצחון שלי".

צרו איתנו קשר *5988