יהלומים (לא) לנצח: פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים

זיוף חשבוניות, תכנוני מס אגרסיביים, הברחות סחורה - והכול בהיקפים של מאות מיליוני דולרים ■ אתמול הוגשו 5 כתבי אישום בפרשה שחשפו את שיטות העבודה ■ גורמים בבורסה: ענף היהלומים בישראל בדעיכה

יהלומים טבעת יהלום תכשיט / צילום: פוטוס טו גו
יהלומים טבעת יהלום תכשיט / צילום: פוטוס טו גו

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן, שאתמול (ד') הוגשו במסגרתה 5 כתבי אישום חדשים, מאירה שוב את ענף היהלומים כענף שחלקים ניכר מהמסחר בו מתנהל במחשכים. תרבות הדיסקרטיות בענף, טיב הסחורה הקלה להברחה והסתרה, תכנוני המס האגרסיביים, הקושי של רשות המסים לעקוב אחר שווי המלאים המדווחים, וגם זיוף סיטונאי של חשבוניות, כפי שעולה מפרשת הבנק המחתרתי - כל אלה עושים את הענף הזה לכר פורה להתחמקות ממס. ולמרות כל אלה, גורמים רבים בענף מדברים על דעיכתו המתמשכת, וחולמים על קריירה חדשה בנדל"ן או בהיי-טק.

כ-3.5 שנים לאחר חשיפתו של הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים, ו-4 חודשים לאחר ההרשעה הראשונה שהושגה במסגרת הפרשה שהסעירה את ענף היהלומים הישראלי - ועדיין, מעטים מאוד מבינים את טיבה.

אם לנסות לסכם זאת במשפט - מדובר בעסק שהתנהל בבורסה ליהלומים ברמת-גן, שעסק בפדיון שטרות למזומן ובתיווך למכירתן של חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני דולרים.

את העסק, שכונה "הבנק המחתרתי", הקימו מנחם מגן ודורון אלעד עוד באמצע שנות ה-80. מגן הורשע על-פי הודאתו בחלקו בפרשה ונידון ל-4 שנות מאסר, ואילו אלעד עוד מנהל את משפטו.

בפסק הדין בו הורשע מגן, במסגרת עסקת טיעון, מתואר העסק כסוג של צ'יינג', שנתן שירותי ניכיון צ'קים ללא רישיון, במסווה של עסק לממכר יהלומים. זאת, תוך הימנעות מדיווח על הפעולות לרשות לאיסור הלבנת הון וללא קיום חובת הזיהוי של מקבלי השירות - כפי שחל על מפעילי צ'יינג'ים. כמו כן עסק הבנק במסחר ענף של חשבוניות פיקטיביות.

בנין הבורסה ליהלומים / צילום: תמר מצפי
 בנין הבורסה ליהלומים / צילום: תמר מצפי

מחיקת עסקאות

לפי ההרשעה, בשנים 2005-2011 הבנק של מגן ואלעד העמיד נכסים פיננסים ברחבי העולם וכן מסר כסף מזומן כנגד צ'קים ושטרות, וזאת בתמורה לעמלה. כל זאת, תוך ניהול ספרי עסקאות שנמחקו אחת לשבועיים לשם טשטוש הראיות, ללא ניהול ספרי חשבונות כחוק וללא הנפקת חשבוניות על עסקאות שביצע הבנק. היקף העסקאות שנעשו מתחת לרדאר עצום - מעל מיליארד שקל.

הבנק של מגן ואלעד עסק בניכיון של צ'קים או פתקי קנייה (סוג של שטר המועבר בין יהלומנים) למזומן, תוך העברת חשבוניות מע"מ כוזבות על סכום הצ'ק או פתק הקנייה, המעידות על ביצוע עסקאות שלא היו מעולם; כלומר - הבנק ביצע שני שירותים - פדיון השטרות ותיווך החשבוניות הכוזבות. פודי הצ'קים מצידם היו לוקחים את הכסף המזומן או הנכסים הפיננסים שנמסרו בחו"ל לכיסם, תוך דיווח על הוצאה בגין העסקה הפיקטיבית על בסיס החשבונית הכוזבת.

הבנק המחתרתי היה גורף עמלה כוללות של 2.75% בגין העסקאות, ומעביר 2% מתוך העמלה לספקי החשבוניות הפיקטיביות. כלומר, הבנק היה נשאר עם 0.75% עמלה עבור כל עסקת ניכיון ותיווך חשבונית פיקטיבית.

בסיכומו של דבר, בעלות של 2.75% מסכום השטרות שנפדו - יכולים היו לקוחות הבנק לפדות את השטר לכסף מזומן (שלרוב נמסר בחשבון במדינה זרה), ולדווח על הוצאה לרשות המסים בגובה הסכום הנפדה, בגין עסקה שלא הייתה ולא נבראה.

מהרשעתו של מגן עולה כי הוא ביצע עסקאות שכאלה ב-318 מיליון דולר לפחות בשנים 2005-2011. כלומר - בשביל כל האופרציה האדירה הזאת, שעלתה לקופת המדינה עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים בהפסדי מסים שלא נגבו, הרוויח הבנק המחתרתי פחות מ-3 מיליון דולר באותן שנים.

חמשת היהלומנים שכתב האישום הוגש נגדם אתמול הם "לקוחות" הבנק המחתרתי, ששימשו לעתים גם כספקי חשבוניות עבורו. ציון בצלאל, מאיר ענבי, יוראי בורוכוב, ובני הזוג גבריאל ומרים יוסיפוב הם כולם יהלומנים המואשמים במעשים דומים. כך, לדוגמה, מואשם היהלומן ציון בצלאל בכך שקיבל חשבוניות כוזבות ממגן ואלעד בסכום של כ-1.6 מיליון דולר וסיפק חשבוניות כוזבות בסך של 5.5 מיליון דולר.

גביית מס נמוכה

שיטת המיסוי החלה בענף היהלומים שונה במעט מזו החלה על נישומים רגילים. זאת, לאור הקשיים הייחודיים בביצוע שומת המס ליהלומנים. היכולת לנייד יהלומים, הקושי בקביעת ערך היהלומים במדויק, הקושי לעקוב אחרי דיווח על ערך מלאי היהלומים שמחזיקים יהלומנים, הקושי לסמן יהלומים באופן ייחודי וליצור את מאגרי המידע הנדרשים לשם כך - כל אלה מקשים מאוד על רשות המסים בטיפול במיסוי בענף.

לכך יש להוסיף את תרבות העסקאות בתקיעת כף ואת תכנוני המס האגרסיביים תוך שימוש בשרשורי חברות אינסופיים שמסתיימים במדינות שאכיפת החוק בהן "רכה", או במקרים הלגיטימיים יותר - במדינות כמו בלגיה, או אפילו דובאי, שבהן חלים מסים נמוכים על עסקי יהלומים.

לכאורה, שיטת המיסוי בישראל מחמירה עם יהלומנים בשני אופנים: ראשית, יהלומנים אינם יכולים לנכות מע"מ; ושנית, על היהלומנים חל מס מינימום החל על רווח מונח של 1.3% ממחזור המכירות, גם בשנים שבהן מדווחים יהלומנים על הפסד. לדוגמה - אם יהלומן מוכר סחורה בשווי מיליון שקל, יחול מס חברות על רווח מונח של 13 אלף שקל מתוך הסכום או על הרווח של היהלומן כפי שהוא משתקף מדיווחי המס שלו - הגבוה מבניהם.

שיטת המס הזו מעלה את השאלה, למה בכלל שימשו החשבוניות הכוזבות שקיבלו לקוחות הבנק המחתרתי? התשובה לשאלה הזו אינה חד-משמעית, אך ניתן להעלות כמה סברות. הראשונה - הפחתת הרווח המדווח כדי להגיע לרמת רווח שתביא לתשלום מס על בסיס המחזור (כלומר - לפי רווח מונח של 1.3% מהמחזור); אפשרות נוספת - החשבונית משמשת לכיסוי על עסקה אחרת שנעשתה ב"שחור"; אפשרות שלישית - ניפוח היקף העסקאות המדווחות של היהלומן, כדי להציג נפח פעילות לבנקים, שיקל על אותו יהלומן בקבלת אשראי מהבנקים.

יהלומים טבעת יהלום תכשיט / צילום: פוטוס טו גו
 יהלומים טבעת יהלום תכשיט / צילום: פוטוס טו גו

אווירת דשדוש

ברשות המסים בוחנים בימים אלה שינויים בשיטת המס הנהוגה כלפי יהלומנים, כאשר ברשות מבקשים לאזן את הצורך להגביר את הגבייה עם מגמות שונות החלות בענף.

שיקול אחד הוא התחרות עם התנאים שמציאות מדינות שונות ליהלומנים. כך לדוגמה, דובאי מציעה פטור ממס ל-50 שנה ליהלומנים המבקשים לקבוע בה את מקום מושבם. סביר שישראלים אינם ששים לעבור לדובאי, אבל מנהלים מטעמם, או נאמנים הרשומים כבעלי מניות בחברה מקומית עבורם, יכולים לעשות זאת.

גם בלגיה, הנחשבת למעצמה בתחום היהלומים, תשנה את מדיניות המס שלה החל מתחילת 2016, כך שרף המס שייקבע, בשיטה הדומה לשיטה הישראלית, יחול על 0.55% ממחזור העסקאות של היהלומנים. בדברי ההסבר לתיקון לחוק הבלגי נזכרה התחרות עם מדינות כמו ישראל על ההכנסות מענף היהלומנים.

גורם נוסף הוא המיתון שממנו סובל ענף היהלומים העולמי בשנים האחרונות. המשבר בענף, שהחל כתוצאה מן המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008, הפך לדשדוש מתמשך שפוגע בפרנסת היהלומנים. כך לדוגמה, בישראל ערב המשבר עמד יצוא יהלומי הגלם על סך של כ-7 מיליארד דולר בשנה, ואולם היום היקף היצוא פחת במעט. כלומר, השוק לא רק שלא צמח אלא גם התכווץ מעט.

לכך יש להוסיף גורם נוסף - ייצור היהלומים המזויפים, שאיכותם, לדברי גורמים בענף, הולכת ונעשית מעולה, עד כדי כך שגם יהלומנים ותיקים אינם יכולים להבחין לעתים שמדובר בזיוף. לדברי גורמים בענף, הדבר משפיע לרעה על הביקושים בשוק יהלומי הגלם, הן משום שמדובר במוצר מתחרה והן משום פגיעה מסוימת באמון ביהלומים כסחורה.

היהלומנים בבורסה ברמת-גן מדווחים על אווירת דשדוש בענף, על קושי בביצוע עסקאות ועל מצב-הרוח קשה בענף, שחלקו נגרם גם מפרשת הבנק המחתרתי. רבים מהיהלומנים הוותיקים מחפשים תחומי השקעה חדשים, וחלקם מנסים את מזלם כמשקיעי נדל"ן, כבעלי מסעדות או אפילו כאנג'לים המשקיעים בסטרטאפים צעירים.

לצד החשש מפגיעה נוספת בענף היהלומים, ברשות המסים עדיין נחושים להגביר את גביית המס בענף. ההערכה נותרת כי שיעור ההתחמקות ממס בקרב היהלומנים הוא גבוה מאוד ביחד לענפים אחרים. אך האם יש דרך להתמודד עם הבעיות האינהרנטיות לענף, כמו הקלות שבה ניתן להפחית את שווי המלאים של יהלומנים, מבלי שרשות המסים תוכל לפקח על אמינות הדיווחים באופן אפקטיבי? יש כאלה המעריכים שהענף ידעך, הרבה לפני שהרשות תלמד לגבות בו מסים כראוי.