יש לך פוליסת אחריות מקצועית? לא בטוח שהביטוח ישלם

בתי המשפט נדרשים לקבוע האם הרשלנות שנקטו בעלי מקצוע, ובהם עורכי דין ומהנדסים, הייתה "רגילה" - או שהם פעלו במירמה ואי-יושר ■ מדריכים בתחום

בית משפט / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במסגרת ביטוח אחריות מקצועית מכסה חברת הביטוח את המבוטח בעקבות רשלנותו כלפי ניזוק שהגיש נגדו תביעה. תכליתה של פוליסה כזו היא לבטח פעולות רשלניות של איש מקצוע. כדאי לדעת עד כמה פעולות שכאלה מבוטחות, ומה לא מכוסה בפוליסת הביטוח.

ש' הוא עורך דין שרכש פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין, שתכסה אותו כנגד תביעות שיוגשו נגדו בגין הפרת חובה מקצועית, שמקורה במעשה רשלנות או טעות מצדו. הפוליסה אינה מכסה "מעילה באמון, מירמה, פשע או מעשה זדון של המבוטח".

ש' ערך הסכם למכירת דירתו של ר' (שהינו בן משפחתו של ש') ל-ח'. הואיל ו-ר' היה נתון בקשיים כספיים, מושכנו הזכויות בדירה לטובת הבנק ללא הגבלה בסכום. ח' שילם ל-ר' 940 אלף שקל, סכום המהווה את כל התמורה בעבור הדירה, וזאת כנגד קבלת שתי בטוחות שעליהן התחייב ר': נכס מקרקעין ממושכן הרשום על שמו של ש' וזכויות במחסן בבעלות בנו של ר'.

ר' הצהיר בהסכם כי הדירה נקייה מכל חוב או שיעבוד, למעט שיעבוד בסכום מוגבל לבנק על סך 150 אלף דולר (כאשר בפועל השיעבוד היה ללא הגבלת סכום), והתחייב לסלק את החוב תוך שנתיים. עד למועד סילוק החוב התחייב ר' להפקיד בחשבון נאמנות מיוחד 30 אלף שקל מדי חודש.

כאשר ר' לא שילם את חובותיו, מימש הבנק את השיעבוד ומכר את הדירה, ואולם התמורה לא כיסתה את מלוא החוב. התוצאה העגומה הייתה שהשקעתו של ח' בדירה ירדה לטמיון. ר' נמלט מהארץ כשהוא משאיר אחריו חובות של מיליוני שקלים, והתברר כי לא הפקיד שום סכום בחשבון הנאמנות שעליו הצהיר בהסכם המכר.

ח' הגיש תביעה בבית משפט השלום נגד עו"ד ש' על רשלנותו, בכך שידע על מצבו הכלכלי של ר' ואף הלווה לו 415 אלף שקל ולא הזהירו, ובכך גרם לו לאבד את מלוא השקעתו בעסקה.

בעקבות כך פנה ש' לחברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת אחריות מקצועית בבקשה לשיפוי, אך זו סירבה להעניק לו כיסוי ביטוחי ולממן את הגנתו, בנימוק שטיפולו בעסקת מכר הדירה חרג מרשלנות רגילה.

בית משפט השלום קיבל את תביעתו של ח' באשר לעו"ד ש'. נקבע כי במקרה זה התקיים אי-גילוי היקף השיעבוד האמיתי שרבץ על הדירה, אי-רישום הבטוחות והימנעות מלהזהיר את ח' בדבר הסיכון לאובדן מלוא ההשקעה.

עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לראות את ש' כמי שטיפל בעסקה ברשלנות רגילה, מאחר ש-ח' לא עמד בנטל להוכיח קיומה של עילת תרמית, שכן לא הוכח שעו"ד ש' היה מעוניין ש-ח' יוטעה על-ידי מצג-שווא ויפעל על פיו. חברת הביטוח לא עמדה בנטל להוכחת קיומה של תרמית כנדרש, וחויבה לפצות את ש' ולשלם לו את כל תגמולי הביטוח המגיעים לו מתוקף הפוליסה שברשותו.

חברת הביטוח לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי ש' פעל בכוונת מירמה, ולכן נכנס למסגרת החריג שפוטר מתשלום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי נוסף על פעולתו בניגוד עניינים מעל עו"ד ש' באמונו של ח' והעדיף את טובתו האישית ואת טובתו של ר' (שהינו בן משפחתו). לפיכך, העדפה שכזו אינה בת-ביטוח מכוח פוליסת ביטוח רשלנות מקצועית, ולכן חברת הביטוח פטורה מתשלום (ועו"ד ש' ייאלץ לשלם מכיסו את מה שפסק בית המשפט).

במקרה אחר, י' ו-א' הקימו שני מבנים צמודים בבני-ברק. ט' היה מהנדס הקונסטרוקציה של העבודות. בשלב גמר השלד התגלו סדקים רבים ביסודות המבנים. לפיכך הזמינו י' ו-א' בדיקה כוללת של מהנדס אשר ביקר בבניינים, בדק את תוכניות הקונסטרוקציה שהכין ט', וקבע כי יש צורך דחוף בעבודות תיקון וחיזוק, וכי האחריות לסדקים רובצת על כתפיו של ט'. בעקבות כך הגישו י' ו-א' תביעה נגד ט' בבית המשפט המחוזי, בטענה כי פעל ברשלנות כלפיהם.

ט' הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח שהנפיקה בעבורו פוליסת אחריות מקצועית המכסה נזקים שנגרמו ברשלנות. מהפוליסה הוחרגו מקרים שבהם התבצע מעשה או מחדל פלילי, מירמה ואי-יושר.

במשפט הודה ט' כי חרג ממקדמי הביטחון של התקן שהיה אמור לפעול לפיו, וזאת על-מנת לצמצם עלויות. בית המשפט קיבל את התביעה של י' ו-א', אך דחה את התביעה נגד חברת הביטוח של ט' ופטר אותה מתשלום תגמולי ביטוח.

ט' ערער לבית המשפט העליון, וטען כי אכן התנהגותו הייתה רשלנית, אך הוא לא פעל במירמה, אי-יושר או כוונה פלילית.

העליון קבע כי כדי לקבוע התקיימותו של רכיב ה"מירמה" בהתנהגותו של בעל המקצוע, יש להוכיח "כוונה" ביחס לתוצאה. כלומר, רצון מצדו של ט' כי י' ו-א' ייפגעו מהתנהגותו. נקבע כי במקרה זה ט' לא רצה לגרום את הנזק שאירע ל-י' ול-א', ולא הייתה צומחת לו כל תועלת מכך.

ט' הסביר כי סמך על כך שלתקן הישראלי יש "מקדם ביטחון" וחשב שיוכל להקים בית בטיחותי בעלויות נמוכות. בית המשפט העליון הדגיש כי ט' לא נהג כראוי, אך עם זאת, אין מדובר בגרימת מקרה הביטוח בכוונה ובמירמה.

העליון הסיק כי יש לראות במעשהו של ט' הפרת חובה מקצועית הנובעת מרשלנות או מטעות לגבי כוח עמידתם של החומרים שבהם השתמש, ולא כנובע מכוונה בעלת אופי פלילי לעשות מעשה שיזכה אותו בתגמולי ביטוח שאינו זכאי להם. נקבע כי מעשיו נכנסים לגדר רשלנות או טעות, ועל כן על חברת הביטוח לשלם לו את התגמולים המגיעים לו במסגרת פוליסת האחריות המקצועית שברשותו.

לעתים בוחר בית המשפט לפרש את המונח "רשלנות" באופן מרחיב המיטיב עם המבוטח, ולפרש את המונחים "פלילי", "מירמה" ו"אי-יושר" בצורה מצמצמת. בית המשפט ראה במעשיהם של בעלי המקצוע הפרת חובה מקצועית הנובעת מרשלנות או טעות, ולא כוונה בעלת אופי פלילי לעשות מעשה כדי לקבל תגמולי ביטוח שהם אינם זכאים להם.

העליון הדגיש כי במקרה של אי-בהירות בפוליסת ביטוח יש לבחור בתכלית המיטיבה ביותר עם המבוטח, ולא עם המבטח שניסח את הפוליסה. בתי המשפט פירשו את סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח שלפיו "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח במתכוון... פטור המבטח מחבותו" כסעיף שלא נועד להסדיר את כל ההתנהגויות הכרוכות בהתרחשות מקרה הביטוח - אלא נועד לתת ביטוי לכך שמבוטח אינו זכאי לתגמולי ביטוח בגין גרימה מכוונת של נזק.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי הדין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988