יזמות היא דרך חיים

אחד עשר אנשי היי-טק כותבים ל"גלובס" לכבוד שבוע היזמות שייפתח בסוף השבוע

שבוע היזמות הבינלאומי הוא חגיגה חובקת עולם. אלפי אירועים מתקיימים בשבוע הזה בכל רחבי תבל והם מעלים על נס יזמויות מכל הסוגים. גם בישראל ייערכו בשבוע היזמות הבינלאומי, המתחיל בסוף השבוע הקרוב, מאות אירועים - כנסים, מפגשים בפאבים, סדנאות והאקתונים. בכל האירועים האלה יופיעו האנשים שהשבוע הזה נועד עבורם: יזמיות ויזמים שקמים בכל בוקר חדורי אומץ ומוטיבציה לצאת כנגד כל הסיכויים ולשנות, בדרכם שלהם את העולם. חלקם יזמים טכנולוגיים, אחרים הם יזמים חברתיים, יש בהם מי שמנסים לתרום לסביבה נקייה יותר ויש בהם כאלה שעובדים למען צמצום פערים וקירוב לבבות. ולמרות תחומי העיסוק השונים והמגוונים בהם בחרו לעשות, יש להם מכנה משותף: הם חיים את המיזם שלהם בכל רגע ובכל שעות היום, היזמות עבורם היא אורח חיים, כל אחת ואחד בדרכם המיוחדת. במאמץ משותף של "גלובס" ואצטדיון הסטארט-אפ, אנחנו מביאים בפניכם קובץ נבחר של יזמיות ויזמים שמספרים כיצד הם בעצמם משנים את העולם.

מורן ניר / מנהלת תוכנית ZELL ליזמות, המרכז הבינתחומי הרצליה

יזמות - לומדים או ש"נולדים עם זה"?

אלה זו עולה פעמים רבות במסגרת פגישות, הרצאות, כנסים ואף מחקרים. האם באמת ניתן ללמוד להיות יזם מצליח או שצריך להיוולד עם כישורים מתאימים?

כמי שנפגשה והכירה בעשור האחרון מספר רב של יזמים ואף הקימה מיזם משלה, אני יכולה להשיב בבטחה שללמידה וחינוך יש משמעות רבה בהתפתחות כיזם (נשים וגברים כאחד). ישנם סוגים שונים של יזמים וכל יזם שונה משמעותית מרעהו. עם זאת, ניתן לזהות את המשותף לכל היזמים המצליחים: הם בעלי חזון, חדורי מטרה, פועלים עם ברק בעיניים ורצון לעשות, להוביל ולא להסתפק בקיים.

בנוסף לכך, יש מספר מיומנויות (שהינן חשובות לא פחות) שניתן ללמד, לפתח ולתרגל, כגון: הקשבה - היכולת להקשיב, להבין ולהפנים את הנאמר תורמת רבות, בין אם כדי להבין את צרכי הלקוח או בקבלת משובים על פעילותכם, ובעת גיוס הון - הבנה עמוקה יותר של מה שמסקרן ומעניין את שותפכם להמשך הדרך.

"חשיבה הסתגלותית" - היכולת להפוך בעיה לפתרון, זיהוי צורך עסקי ויישומו מאפיינת יזמים רבים. תהליך זה אולי נשמע קל ומהיר אך הוא כולל עבודה קשה הכוללת מחקר, ניתוח שוק והרבה דבקות במטרה.

נטוורקינג (Networking) - אל תחששו להתייעץ ולפנות לאנשים (בצורה מכובדת ומקצועית) שכן תופתעו לגלות כמה כולם מוכנים לסייע ולתרום. תשתתפו בתוכניות שונות, אקסלרטורים, תוכניות לימודיות ואירועים. שבוע היזמות הינו הזדמנות לפגוש יזמים צעירים וותיקים כאחד ולהגדיל את הרשת החברתית והמקצועית שלכם.

במרכז הבינתחומי ככלל ובתוכנית זל ליזמות בפרט, אנו שמים דגש על ערכים של חירות לפעולה ואחריות לקהילה, יזמות ומצוינות, עשייה ולמידה. אם גם אתם שואלים את עצמכם אם אתם מתאימים לפעול כיזמים, עצתי היא לעולם לא להפסיק ללמוד. בין אם אתם יזמים מתחילים או מנוסים, הלמידה הינה תהליך התפתחותי ורלוונטי בכל שלב. תמשיכו תמיד לחקור את התנהלות העולם, שיטות החשיבה וצורות העבודה, תשתפו ותסייעו לאחרים. יחד נמשיך להוביל את היזמות בארץ ובעולם.

משה פורת / מנכ"ל ומייסד מתחם MESH ליזמות טכנולוגית במודיעין

כל אחד יכול

בשנים האחרונות אנחנו שומעים תחת כל עץ רענן, את המושג יזם/ יזמות. רוב האנשים מתייחסים לזה כאל מתת אל שניתנה למספר מועט של אנשים נשגבים בעלי תכונות עיליות כגון בוגרי יחידת 8200, ד"ר מהאקדמיה, טאלנטים ובכלל אנשים שהם בכלל לא מהישוב.

אני רוצה טיפה לשפוך אור על עולם היזמות דרך המקרה הפרטי שלי וכן על האמונה שכל אחד יכול להיות יזם, אם רק ירצה.

מאז ומתמיד הייתי אדם פעלתן, קמב"ץ, אחד שמוקף חברים ותמיד בעל רעיונות כרימון, דוחף, 'פושר' ודעתן, מישהו שחשוב לו להשפיע על הסביבה לפחות הקרובה שלו.

המיזם הראשון שבניתי התחיל בכלל כשכבר הייתי אבא לשני ילדים, בתי שאז היתה הקטנה בבית, הייתה משחקת עם הידית של המים החמים באמבטיה, ללא יכולת אמיתית שלי לנעול את הידית, מפני החשש מכווייה.

התחלתי לחקור את עולם הכוויות בארץ ובעולם, שאלתי הורים האם הם סובלים מאותה בעיה, וזיהיתי צורך אמיתי לפתח מוצר שכזה.

משם התחלתי בדרך עם עליות מורדות, סיכונים אישיים ופיננסים, היבטים של אתגרים שבהם הנך מתמודד בפעם הראשונה, חוזים, הסכמים מסחריים, תמחור, מודל פיננסי, שיווק, מלאי, ייצור ועוד אבל האתגר, האדרנלין והסיפוק. מי שלא עשה זאת וחווה זאת לא יבין.

מפעילות ראשונית זאת, עברתי לפיתוח רעיונות בתחומי ההיי-טק השונים, מוצרים רפואיים (כי אם כבר עושים מיזם אולי נשנה את העולם) עד מיזמים ואפליקציות פשוטות אבל בכולם תמיד היה Passion לעשות זאת ומוטיבציה ללא גבולות להצליח.

לכל אחד יש חלום. בין אם זה בצד העסקי, בצד הטכנולוגי או בצד החברתי.

יזם הינו מישהו שחולם והולך להגשים את החלום שלו, מול כל איתני הטבע, אבל מול אמונה יוקדת שהוא מסוגל לכך.

תאמינו, תחלמו, תעזו, ותצאו לדרך מעט מפחידה אבל עם רמת סיפוק שקשה לוותר עליה.

לכל אחד יש חלום ואני מאמין שאם תתחילו במסע הזה, באמונה יוקדת, בהבנה שיש המון ויתורים בדרך וקשיים, אבל בסופו של דבר, אין הדבר מתבטא עם הפכתם להיות עשירים או מצליחנים דווקא בצד החומרי, אלא בצדדים של האני העצמי, הסיפוק והבשלות שמגיעה עם זה.

לאון דוד / מייסד שותף, המדגרה

להפיח רוח חדשה בקיבוצים

שלב מסוים במהלך שנות התשעים התחילה לחלחל ההבנה בקיבוצים שהם, החלוצים הגדולים, היזמים הכי טוטאליים שהיו אי פעם בארץ, הסטארט-אפיסטים של תקופת הציונות הגדולה בשנות הקמת המדינה, הם בעצמם דיכאו את יצר היזמות בחבריהם ובעצם כך "ירו לעצמם ברגל".

לדוגמה, אמא שלי, ביקשה פעם להתקבל לקיבוץ, היא פירטה את כוחה בהפקת אירועים, תיאום פעילויות עם חו"ל וכו', אך אל מולה עמדה ועדת הקיבוץ אשר אמרה ביובש שכרגע הם פשוט צריכים מישהי במפעל שתמיין חלקים. זה מה שהקיבוץ צריך כרגע.

שמעתם את ה"בום"? ככה נשמעת ירייה ברגל. כך, בצליעה על רגל אחת, ועוד כמה חלקים מדממים, חלק שרדו והרוב פשוט נפלו. כאשר באים לבדוק מי וכיצד שרד מגלים שיש רק דבר אחד שהציל אותם - עידוד יזמות.

בקיבוץ רביבים זיהו את הפוטנציאל בעידוד היזמות ופעלו בכל מרצם בעניין. הקיבוץ הקים תאגיד שמאפשר לכל המעוניינים בקיבוץ ליזום עסק לקבל אשראי מהקיבוץ ולפתח את העסק.

חלק מהעסקים מייצרים רווחים משמעותיים לקיבוץ, חלק לא, אבל זה לא משנה כי מה שחשוב זה שהיזמים מסופקים ומאושרים יותר ומרגישים שהם ממצים את עצמם וכאן זה מתחיל להיות "מדבק". כאשר חיידק היזמות נכנס לקיבוץ הוא מתחיל להתפשט וזה מה שחשוב.

ה"מדגרה" בקיבוץ רביבים שואפת לייבא עוד "נגיפים" של חיידק היזמות. המדגרה מביאה יזמים טכנולוגיים מכל הארץ לבוא לקיבוץ לכמה חודשים ולפתח בו את המיזמים שלהם. היזמים חיים בקהילה ובתקווה יישארו כמה שיותר ויעשירו את הקהילה כלכלית וחברתית. הם מביאים איתם רוח חדשה ומדביקים את שאר חברי הקיבוץ בחיידק היזמות. אנחנו מאמינים שככל שאנשים ינסו יותר לפתח עסקים הם יהיו מאושרים יותר ויצליחו גם לפתח את כלכלת האזור ללא שנאלץ להסתמך על גורמים חיצוניים או "טובות" מאחרים.

גיל שורקה / רכז ארצי של רשת היזמות העולמית, אשר מארגנת את שבוע היזמות העולמי

עדיף יחד מאשר לבד

הילות היזמות השונות מתאחדות וגורמות לאפקט עירוני חזק, שאת תוצאותיו אנו מתחילים לראות לאחרונה. ירושלים זו הדוגמה הקלאסית; מספר המיזמים והבאז סביב נושא היזמות צמחו פלאים, אבל יש דוגמאות נוספות - באר שבע, נצרת, כרמיאל ועוד.

מהפכת ה"סטארט-אפ ניישן", שהתגברה בחמש שנים האחרונות, הביאה ליצירת גופי יזמות שונים, בין היתר מאיצים (אקסלרטורים), חללים טכנולוגים, ותוכניות מוניציפליות שונות. עם הזמן, מספר ערים בארץ השכילו והבינו שכדאי לעבוד יחד, ליצירת אקו-סיסטם יזמי אחת, לעתים תחת חזונם של בודדים ולעתים כהתארגנות מוניציפלית.

לקהילות אלו יש כוח עצום, שנולד משילוב הידע ושיתופי הפעולה.

לצעד זה יש שני יתרונות מובהקים: הראשון, היזם הבודד מגיע אל גוף יזמות אחד, לדוגמה תוכנית האצה מסוימת, ובבת אחת נפתח בפניו כל עושר המידע של העיר שחוברה לה יחדיו. קשרים, מנטורים, הצעות לסדנאות, הצעות שונות לתמיכה, מענה לשאלות מסוימות, מציאת שותפים במיזמים, תוכניות יזמות עתידיות והזדמנויות כלליות שונות, הם רק חלק מעושר המידע הזה.

השני, חילופי המידע גורמים לארגוני היזמות להתפתח בצורה מהירה יותר מבחינה מקצועית. הסביבה מכירה בארגונים השונים, את הנישה והמיקום של כל אחד. נוצרת כאן קהילה תומכת אמיתית, שתגרום בבוא העת להצלחת הגופים השונים, ושרידותם בנוף הלא פשוט של גופי היזמות.

איך זה מתבצע? יש מתודולוגיה שלמה, ממפגשים עירונים למובילי הקהילות, קבוצות פייסבוק ייעודיות לעיר, קבוצת Whatsapp עירונית, רשימת מיילים משותפת, חדר צ'אט ייעודי ב-Slack, ואפילו אתר שמרכז את הכל עבור כולם (ע"ע ירושלים).

שבוע היזמות הבינלאומי מהווה דוגמה חיה יפה לאופן ביצוע העבודה יחד, והבנה מהו הערך המוסף הגדול שלה. לדוגמה, בדימונה, נתניה, ואשדוד הוקם לובי אירועים יפה בתמיכת הארגונים הבולטים, לרווחת התושבים ולמען היזמים הצעירים. זוהי רק דוגמא אחת אך יש רבות כמוה, ואלה הולכות ונעשות נפוצות ומקיפות יותר.

עדיף יחד מאשר לבד, כך כולנו יוצאים מורווחים.

אלה מטלון / היא יו"ר פורום MIT ליזמות בישראל

עושים שלום

בוע היזמות הגלובלי שיפתח ב-15 בנובמבר יתקיים השנה, במקביל, ב-160 מדינות. במסגרת שבוע היזמות יתקיימו מפגשי יזמות מעוררי השראה, סדנאות והאקאתונים במאות בתי ספר, אוניברסיטאות, מרכזים קהילתיים וברים שכונתיים בכל רחבי הארץ.

ארגון התמך המרכזי של שבוע היזמות הגלובלי הינו פורום MIT ליזמות, הפועל בשיתוף עם ביה"ס למנהל עסקים רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. פורום MIT היה הגוף המרכזי שליווה את תנופת היזמות בארץ בייעוץ ובפיתוח יכולות ניהוליות מאז ראשית שנות ה-90.

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. עכשיו, כשהסביבה העסקית תומכת היזמות רוויה מאוד, פונה פורום MIT לפריפריה. בפברואר הקרוב יפתחו פורום MIT ליזמות ו"צופן", ארגון הפועל להכשרת והשמת אקדמאים ערבים בהיי-טק, מרכז יזמות בכפר קאסם, במטרה לקדם יזמות היי-טק ולייצר מקומות עבודה חדשים לתושבי המשולש.

"בואו לפגוש את יזמי המזרח התיכון של המחר", אומרת הכרזה המקדמת את המרכז החדש. בתוכנית הנמשכת שלוש שנים מתייצבים עשרות תלמידות ותלמידי תיכון ישראליים ופלסטיניים למפגשי לימוד ועשייה משותפים, מפתחים כישורי מיחשוב ויזמות, שוברים מחסומים ובונים אמון הדדי.

ודוגמה נוספת לעשייה מחברת: מדי שנה נפגשים 30 סטודנטים, ישראלים, ירדנים ואמריקאים, ללימודי סביבה ב"מכון הערבה". ההתרחשויות הפוליטיות מציפות מתחים, ולכן הוסיפו מנהלי המכון לתוכנית סדנא בנושא הסכסוך במזרח התיכון. שם מלבנים את הסוגיות הקשות, בתחילה בטונים גבוהים, ובהמשך במידה גדלה של הבנה. בוגר מכון הערבה, ד"ר עאמר סוויטי, כיכב לאחרונה ב'טיימס' הישראלי: "הירדני הראשון שמקבל תואר ד"ר בישראל, מעוניין להביא שלום באמצעות מים".

מכון הערבה הוקם כדי לקדם דו קיום דרך מלחמת מגן משותפת לטובת הסביבה. מאות מבוגרי המכון פותרים, משני עברי הגבול, בעיות סביבתיות שהמערכת הפוליטית אינה מסוגלת להתמודד איתן.

יזמות היא מפתח לצמיחה כלכלית, חברתית ואישית. העבודה המשותפת מרגיעה חששות, שוברת סטריאוטיפים ויוצרת קשרים אישיים, שמחליפים את החשדנות ההדדית.

הנס שקור / יזם היי-טק ומוביל קהילת MobileMonday Nazareth

לכונן, לא לקונן

ושב לי בחדר ההמתנה בבית החולים. במציאות המאתגרת של כולנו, אנו חייבים לא רק לשרוד, אלא גם להתאמץ כדי לבסס את הקיום והחיים בכבוד. צריך לקחת את היוזמה, להתכונן, לכונן, אך לא להמתין ולקונן.

קהילת ההיי-טק של MobileMonday Nazareth שאני מוביל המשיכה השנה לצמוח והתרחבה לאזור המשולש, שם מתפתחת קהילת היי-טק יזמית מבטיחה. יחד עם קשת השותפים לבניית ההיי-טק בחברה הערבית, המשכנו לבסס את האקו-סיסטם היזמי-טכנולוגי שאנו בונים בנצרת, ולאותו אקו-סיסטם נוספו השנה מעל 20 סטארט-אפים מבטיחים, מיסודם של יזמים ערבים, שמרביתם הצליחו לגייס הון ראשוני משמעותי מקופת המדען הראשי. גם סצנת עידוד היזמות, בה אני מעורב, קיבלה השנה חיזוק ושלושה אקסלרטורים פועלים כיום בנצרת, NaserahTech, NazDIV, ואקסלרטור ליזמות נשים, ועוד שניים יושקו בקרוב, אחד מהם בכפר קאסם. בימים אלו מושק גם Moona 3D - אקסלרטור ראשון במג'ד אלכרום המתמחה בתכנון, מידול וייצור בטכנולוגיית תלת ממד. בנוסף, האקתון תיכונים ראשון נערך בנצרת, וגם מייקאתון רביעי מאוד מוצלח נערך בנצרת, ולאחרונה, נערך לראשונה האקדרון (האקתון רחפנים) במרכז Moona במג'ד אלכרום, ועוד. שבוע היזמות העולמי על שלל פעילויותיו יחול כמו בכל שנה, בכל רחבי החברה הערבית. וכל זה הוא רק ההתחלה!

גם הפעילות של GamesForPeace - עמותה קהילתית שמפעילה תוכניות חינוכיות בבתי ספר תוך שימוש במשחקי מחשב רבי משתתפים כדי לקרב בין בני נוער באזורי סכסוך, ושאני בין מייסדיה, צמחה השנה.

זהו האימפקט שאנו רוצים לכונן, וזה מה שמאפיין בעצם את כל הפרויקטים והפעילויות בהם אני מעורב - הפסיפס האנושי הרב-תרבותי של אנשי היי-טק, מפתחים, יזמים, משקיעים וקהל מתעניינים, ערבים ויהודים, אשר מתעקשים ומוכיחים שאפשר לחיות יחדיו.

פתאום יוצאת לה האחות וקוטעת לי ברגע את ההמתנה המייגעת בבית החולים. יש "אקזיט", אשתי ילדה בשעה טובה את בננו השני. כמו לבננו הראשון, גם לו הבטחתי להמשיך להיות נחוש, ליזום ולכונן עתיד טוב יותר.

רחלי גנות / מנכ"לית חברת רייצ'יפ, יו"ר פורום ההיי-טק החרדי ומייסדת שותפה בחממה הטכנולוגית בני ברק

איך נולד מיזם?

ני לא יודעת איך זה אצלכם... אצלי זה מתחיל מרעיון, שהופך לזמזום טורדני שלא מפסיק עד שאני מוציאה את היוזמה אל הפועל. לפעמים הזמזום חלש, מנומנם, אך יש טריגרים שמעוררים אותו לחיים. במקרה של רייצ'יפ, הרעיון נח לו די הרבה זמן עם תירוצי דחייה שכולנו מכירים וכלוב זהב של עבודה כשכירה בהיי-טק, עד שיום אחד שמעתי על מישהי עם רקע דומה שפתחה חברה דומה ואז הזימזום הפך לשירה חזקה, "זה אפשרי, זה קורה, גם את יכולה!".

מהמקום הזה, אני יודעת כמה חשוב ליזמים צעירים לקבל השראה, מודל לחיקוי וגם הכשרה וכלים לדרך ולשם כך הקמתי עם שותפי איציק קרומבי את פורום ההיי-טק החרדי.

לפני שלוש שנים, בתחילת הדרך, לא מצאנו יזמי היי-טק חרדים. בוועידת ההיי-טק הראשונה למגזר סיפרתי את סיפור המיזם האישי שלי, בסוף דבריי הצעתי לסייע מניסיוני ליזמים בתחילת הדרך. ההיענות הייתה גדולה מאוד והבנו שהשטח צמא לפעילות כזו.

המודל שלנו בפורום היה והינו פשוט; אנחנו מנגישים בבני ברק ובירושלים את כל מה שיזם מתחיל יכול לקבל בתל אביב או הרצליה, עם הקפדה על סביבת עבודה ואוירה תואמת לקהילה. כך היזם מגיע כדי להיות ללמוד להיות מקצועי יותר כיזם, בלי חשש שיהיה חרדי פחות.

יצאנו לדרך עם מפגשי העשרה ונטוורקינג ליזמים חרדים, עם הזמן הגיעו יותר משתתפים. אנו משתדלים שהמפגשים יהיו בנושאים מגוונים ויספקו ארגז כלים רחב: ממפגשים עם משקיעים ויזמים מנוסים, עד סדנת יזמות שבסופה התקיימה תחרות סטארט-אפים, מפגשי הדרכה עם מדענים ועוד.

לפני שנה הבנו שנדרשת עליית מדרגה, והקמנו את החממה הטכנולוגית הראשונה למגזר החרדי בבני ברק. לחממה התקבלו 11 מיזמים הכוללים 21 יזמים, במסגרת החממה היזמים מפתחים את הסטארט-אפ שלהם, כשהם מלווים במנטורים מהתעשייה ואנשי מקצוע. עד היום חברות שלוו על ידי הפורום והחממה גייסו מעל שבעה מיליון שקל.

בשבוע היזמות, ביחד עם המתנדבים המסורים של ארגון שבוע היזמות, אנחנו מריצים מרתון של הרצאות במוסדות האקדמיים של המגזר החרדי, שוב, במטרה לחשוף, להנגיש ולתת השראה, עידוד והוכחה שזה קביל וישים. אירוע הדגל יתקיים בקמפוס TLV של גוגל ויכלול יום שלם של אירוח כמאה סטארט-אפיסטים מהמגזר לעבודה משותפת, בליווי מנטורים וביניהם גם רב לשאלות הצצות בענייני הלכה וטכנולוגיה.

מוישי פרידמן / מייסד שותף של מיזם קמא-טק לשילוב חרדים בהיי-טק

הצמיחה המסחררת של תחום ההיי-טק בקהילה החרדית

פני שש שנים כשהקמתי את הסטארט-אפ Clipop והסתובבתי בכנסים ובמפגשים, הייתה לי תחושה של זרות, במקומות רבים הייתי החרדי הראשון שדרך אי פעם על מפתן הדלת, אנשים רבים הסתכלו עליי כמו חייזר, לעיתים בסקרנות, אך על פי רוב בחשדנות ואף בעוינות. הרגשתי שכל הדלתות סגורות בפני. בזמנו פניתי לד"ר יוסי ורדי ויחד איתו וזיקה אב-צוק מחברת סיסקו הקמנו את מיזם קמא-טק לסייע לשילוב חרדים בהיי-טק.

היום, כעבור שש שנים, ישנה צמיחה מסחררת של יזמות טכנולוגית בעולם החרדי, בזכות הפעילות של מספר גופים, ביניהם קרן קמח, ידידות טורונטו, עתידים חלמיש והג'וינט, גדל בצורה דרמטית מספר החרדים שלומדים מקצועות טכנולוגים. ארגונים כדוגמת "יזם בלב" של מכון לב, פורום ההיי-טק החרדי וקמא-טק, כמו גם תוכניות מיוחדות מבית המדען הראשי ומשרד הכלכלה, חוללו מהפכה תוך שנים ספורות.

מאיץ הסטארט-אפים של קמא-טק, אותו מנהל היזם החרדי אברימי וינגוט, בנוי במודל מיוחד, בו חברות סטארט-אפ מצליחות מאמצות חברות סטארט-אפ חרדיות, סטארט-אפים גדולים נרתמו למיזם ביניהם, WIX, Outbrain Taboola, LiveU, Plarium, SQream , זהו מודל חדשני המאפשר ליזמים חרדים בתחילת דרכם ללמוד מהיזמים הטובים ביותר.

חלי פרידמן / מייסדת ויו"ר עמותת "פני"ם חדשות"

יזמות חברתית שמגשימה חזון ומייצרת חזון חדש

מותת "פני"ם חדשות" שהוקמה בשנת 2010, היא מיזם חברתי נשי, שידע שהוא הולך לאבד בסמטאות עשייתו בביטחון וחדוות עשייה, ומאז הוא מגשים חזון וממציא את זה שבא אחריו, קוצר הצלחות ואוהב כל רגע בחייו.

"פני"ם חדשות"- פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות, נולדה מתוך הכרה פנימית, מודעות וניסיון לצורך לייצר מסגרת נשית איכותית מבודלת בעלת זיקה ישירה מקצועית של חברותיה לתחום התנדבותן, כזו שתזרה ברק בעיניהן, תפגיש אותן עם נשים מקבוצת ההתייחסות שלהן, תהיה נטולת פערי סטטוס, ותהיה משענת חברתית למי שנדמה שאינן זקוקות לכך (כי הן "נשים חזקות"). היה ברור לי שמפגש אנושי נשי שכזה הוא צורך, והוא ינבט ויתקיים כאשר תהיה לו משמעות, עוצמה ותכנים איכותיים, לצד פעילות חברתית מגבשת.

את המתנדבות הראשונות זיהיתי כבר בקורס דירקטוריות הראשון שקיימתי בתל אביב.

ידע לבדו לא מספיק. כדי להגיע צריך להשפיע. כאן נכנסה היזמות החברתית להתנעה להתנדבות, במיקוד על זיקה ישירה בין המקצועיות לתחום ההתנדבות וכן ליצירת משמעות וערך מוסף אישי.

הפרלמנט הוא אוהל היזמות מחוללת השינוי, בו מתקיימות קהילות יזמות נשיות המצמיחות תחומי עשייה כל העת בזכות עידוד ושיתופי פעולה. נכסינו הם ההון האנושי והמצוינות האישית, המנטורינג והדוגמא האישית. פני"ם חדשות פועלת עם שבוע היזמות במסגרת אירועי יזמות על הבר על מנת לתת דגש ליזמות נשים בתחומים שונים.

אייזיק חסאן / מייסד שותף, PICO ירושלים

חשיבה חדשנית ויישומה בשטח

זמות וניהול עסקים מסוגים שונים, שניהם שיחקו תפקיד עצום בחיי. אחד מזיכרונותיי הראשונים מילדותי בגיברלטר, הוא לראות את סבא שלי שולח הודעת טלקס ובה מחיר השוק של הסוכר. בגיל העשרה, סיפקתי מאפים לבית הספר בו למדתי.

היום, אני מעורב בסצנת הטכנולוגיה התוססת בירושלים ולאורך הדרך למדתי כיצד יזמות היא המפתח לשינוי גורלם של בני אדם, של אזור, של עיר או של מדינה, וכן המציאות הכלכלית, התרבותית והפוליטית שלהם.

מה סוד חשיבותה של היזמות? מדובר בקונספט אוניברסלי הכולל חשיבה חדשנית ויישומה בשטח, שניהם מתרחשים כבר מאות שנים, אך היכולת ליישם רעיונות חדשים נעשית נגישה יותר בכל דור. היסטורית, לימוד פורמלי של חדשנות החל על ידי ריצ'רד קנטילון ואדם סמית', והיווה הבסיס לכלכלה הקלאסית. בשנים האחרונות, יזמות נלמדת כחלק מדיסציפלינת הניהול.

הכלכלן רוברט רייך קבע כי התכונות החיוניות עבור היזם הן גיבוש קבוצות, מנהיגות ויכולת ניהול.

המהפכה התעשייתית וכן מהפכת האינטרנט הובילו שתיהן שינויים מסיביים, אך גם ההתפתחויות האחרונות רבות עוצמה. הדמוקרטיזציה של הנגישות למידע ולהשכלה וכן פתיחת שווקים בינלאומיים שבהם אדם עם מחשב, רעיון טוב ודרך להביאו לצרכן - בין אם מדובר בטובין או שירות, יכול להגיע לרמה שעד לא מזמן הייתה נחלתם הבלעדית של "עסקים גדולים".

יחד עם שותפיי, יצרתי קונספט חדש ומרגש בחלל עבודה משותף הממוקם בשכונת תלפיות בירושלים - PICO ירושלים. החלטנו שחלל עבודה צריך להיות יותר מחלל פיזי, אלא ישות בעלת מודעות חברתית. PICO הפך לקטליזטור להתחדשות האקו-סיסטם הירושלמי, ומודל עבור האזור לפרדיגמה חדשה בפיתוח עסקי. ראשי התיבות שלנו מייצגים את אמונותינו האישיות ואת הדבק המאפשר את הגיבוש שאנו רוצים עבור החברה כולה. PICO - People (אנשים), Ideas (רעיונות), Community (קהילה), Opportunities (הזדמנויות).

היעד החדש הבא הוא לאפשר חיבור אינטרנטי ונגישות למידע וטכנולוגיה ל-60% מהעולם שעדיין אינם מחוברים, ולמה שלא נכוון לשמיים?

הילה אוביל ברנר / יזמת סדרתית, מקימת ה"קמפוס" לאמהות יזמיות

לא צריך להקדיש טור מיוחד ל"יזמות נשית"

ישראל של 2015 ובעולם ההיי-טק שלנו, נושא היזמות נשית הוא עדיין טאבו. מספר הנשים היזמיות עומד על כ-8% מאוכלוסיית היזמים בישראל, ומעריכים שמספר הנשים המנכ"ליות בתחום יזמות ההיי-טק, נמוך מ-5%. במקרים רבים נשים שיוזמות חברות בוחרות לעצמן תפקידי ניהול משנייים בחברה. הנטוורקינג, שהוא כלי מרכזי בסצנת הסטארט-אפים בישראל, עדיין גברי מאוד ונשען על קשרים מהצבא. במרבית המקרים "חבר מביא חבר" ולא "חברה".

מתוך ניסיוני אני יודעת שדווקא יזמות מאפשרת בצורה טובה לשלב בין הורות לקריירה, שכן יזמיות הן עצמאיות ויכולות לנהל טוב יותר את זמנן. כן, אין ספק שבישראל 2015 האתוס השולט הוא שיזמות קשה מדי עבור נשים, ואם בכלל יזמת תצליח יהיה זה על חשבון היותה אמא "טובה" ועל חשבון הטיפול בילדיה.

האירוניה היא שתחושת הביקורת כלפי יזמיות שבוחרות לשלב הורות עם קריירה של יזמות מגיעה לעיתים קרובות דווקא מכיוונן של נשים. לא פעם בהרצאות ופאנלים שאני משתתפת ומספרת שלאחר לידת שני ילדיי, כמו גם עכשיו, חזרתי לעבודה לאחר שבועיים בלבד, אני סופגת לא מעט הערות מצד נשים בקהל. אני כמובן דוחה את הביקורת מכל וכל, רואה את עשייתי כפמיניסטית, וגאה מאוד בשלושת ילדיי תמר יואב ויעל ובבן זוגי לירן, אשר מהווים את מקור הכוח והשמחה שבחיי.

במהלך השנים וגיוסי הכסף של מיליונים רבים של דולרים יצא לי להיתקל בלא מעט התנגדויות. את גיוס ההון שלי בארה"ב ערכתי בהיותי בהיריון, ונתקלתי שם בהרבה פחות אירוניה ודעות קדומות.

לפני מספר שנים הקמתי (עם עוד שלוש שותפות) קבוצת ארגון מיוחד בשם "יזמיות". הארגון מונה כ-1,000 נשים יזמיות, מנוסות, חכמות וחזקות העושות את צעדיהן הראשונים בעולם היזמות לצד משקיעות חכמות ומובילות דיעה. אנו מקיימות אירועים ייחודיים על מנת לשאוב רעיונות ולקבל השראה ממרצים ומרצות, לסייע לקדם את העסקים אחת של רעותה וליצור קבוצת נטוורקינג ייחודית.

אני מקווה שבעתיד אישה יזמית לא תתבקש לכתוב טור מיוחד על "יזמות נשית", אלא זה ייראה כדבר נורמטיבי ונפוץ בנוף תעשיית הסטארט-אפ בישראל. אני מאמינה שאנחנו בדרך לשם.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל