בנק ישראל יקל על שחקנים חדשים בשוק כרטיסי האשראי

בנק ישראל נערך ליום שאחרי דוח שטרום: שחקנים חדשים בשוק כרטיסי האשראי יקבלו אישור לפעול עוד לפני שקיבלו רישיון סופי, ויוכלו "לרכוב" על מערכת כרטיסי החיוב של החברות הקיימות ■ ומי לא יוכל לרכוש את חב' כרטיסי האשראי?

חדווה בר / צילום: תמר מצפי
חדווה בר / צילום: תמר מצפי

בעוד פרסום מסקנות ועדת שטרום מתעכב, בנק ישראל כבר נערך ליום שאחרי דוח הוועדה ומפרסם היום (ג') הוראות המקלות באופן ניכר את הרגולציה בתחום כרטיסי האשראי והסליקה.

מטיוטת הפיקוח על הבנקים, בראשות ד"ר חדווה בר, עולה כי הבנק מתכוון ליצור מדרגת פיקוח חדשה ונמוכה יותר מרמת הפיקוח על הבנקים. בכך מבקש הבנק להקל על חברות כרטיסי האשראי, שאינן מגייסות פיקדונות מהציבור ופעילותן כרוכה בסיכונים פחותים יותר מאלה של הבנקים. מטרת המהלך היא "לעודד כניסת שחקנים נוספים לפעילות הסליקה ולתמוך בתחרות בתחום כרטיסי האשראי", לפי הודעת בנק ישראל. "המדיניות החדשה, לאחר כניסתה לתוקף, תשמש לבחינת מתן רישיון לסולקים חדשים ולמתן היתר שליטה בסולקים חדשים, שאינם חברות כרטיסי אשראי".

כידוע, רוב פעילותן של חברות כרטיסי האשראי היא בסליקה (80%-85% מההכנסות), וגם בבנק ישראל מכירים בכך שפעילות זו מסוכנת פחות מהפעילויות הבנקאיות המלאות, מה גם שבניגוד לבנקים, חברות כרטיסי האשראי אינן מגייסות פיקדונות מהציבור. מטרת בנק ישראל היא לעודד את התחרות בתחום הסליקה, שהיקפו 240 מיליארד שקל בשנה והריבית הממוצעת בו היא 1% (העסקים הקטנים והבינוניים משלמים כמובן ריבית גבוהה יותר מהחברות הגדולות). אם כן, כל הורדה בעמלת הסליקה משמעותה חיסכון של מיליארדי שקלים בשנה למגזר העסקי, דבר שעשוי אולי להתגלגל לצרכן ולהוריד את יוקר המחיה.

הוראות הפיקוח על הבנקים שפורסמו בטיוטה היום מתרכזות בשני מישורים: הקלה על כניסת סולקים חדשים והקלה בדרישות הרגולטוריות מחברות כרטיסי האשראי. ההקלות הן בדרישות ההון ומתן אפשרות לשחקנים חדשים "לרכוב" על תשתיות קיימות של חברות כרטיסי האשראי הוותיקות. עם זאת, הוראות הפיקוח על הבנקים מותירות מחוץ למשחק את הגופים הריאליים והפיננסיים הגדולים שלא יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי הקיימות.

רוכבים על הוותיקים

בכל הנוגע לכניסת סולקים חדשים, בנק ישראל יאשר למבקשי רישיונות חדשים לקבל "מכתב נוחות" מהפיקוח על הבנקים עוד לפני מתן הרישיון, כך שהסולק החדש יוכל באופן מיידי להתחבר למערכת כרטיסי החיוב ובמקביל להשלים את תהליכי קבלת האישורים הנדרשים מול המפעילים הבינלאומיים לקבלת הרישיון.

הקלה נוספת שמציע בנק ישראל היא הסרת חסם טכנולוגי בהתחברות למערכת כרטיסי חיוב, כך שתינתן האפשרות לסולק החדש, לאחר קבלת רישיון מבנק ישראל, להתחבר למערכת כרטיסי החיוב על בסיס הסכם שיחתום עם סולק קיים, שיארח את הסולק החדש על התשתיות שלו (במתכונת של מאגד). הדבר מזכיר את "המפעיל הווירטואלי" ברפורמת הסלולר, שאיפשר לשחקנים חדשים "לרכוב" על רשתות הסלולר של המפעילות הוותיקות. בבנק ישראל מדגישים כי "האירוח יינתן לתקופת זמן מוגבלת (לדוגמה, עד לקבלת האישורים הנדרשים מהארגונים הבינלאומיים לצורך סליקה עצמאית של מותגיהם ועד למעבר חלק משמעותי מפעילות הסליקה בישראל למערכת כרטיסי החיוב החדשה - EMV)".

במילים אחרות, המעבר מ"רכיבה" זמנית על התשתיות של חברות כרטיסי האשראי הוותיקות להקמת מערכות עצמאיות יתרחש בכל מקרה בחלוף הזמן, בשל המעבר למערכת EMV. ההערכה היא כי בתוך כמה חודשים יאושר כבר סולק חדש ע"י בנק ישראל וכבר היום ישנן כמה בקשות המונחות על שולחן הבנק.

בבנק ישראל לא מתכוונים לפי שעה לכפות על חברות כרטיסי האשראי הקיימות לחתום על הסכמי שיתוף מערכות עם סולקים חדשים, אך העבירו מסרים לחברות שלפיהם כדאי להן לעשות כך, ולא פוסלים אפשרות של כפייה בעתיד.

אין כניסה לחברות הגדולות

החלק השני של ההקלות נוגע לרגולציה המושתת על חברות כרטיסי האשראי. כאן קובע בנק ישראל שלוש הקלות: הפחתת גודל גרעין השליטה המינימלי מ-50.1% ל-20% בסולק גדול ו-25% לסולק אחר, הקלה בדרישות "החוסן הפיננסי" מבעל השליטה בסולק לרמה של 150% כנגד האינטרס ההוני לעומת 250% היום בבנקים, וכן יאפשר בנק ישראל החזקת אמצעי שליטה בסולק (במישרין או בעקיפין) באמצעות תאגידים שעד היום נאסר עליהם להשתתף בשרשרת השליטה. כך, למשל, חברת ריאלית או קרנות השקעה יוכלו להרכיב גרעין שליטה בסולק.

כמו כן, בכוונת הפיקוח על הבנקים לאפשר ביזור גרעין שליטה בסולק. כך, הבעלות על סולק או חברת כרטיסי האשראי תוכל להיות מבוזרת לחלוטין או בעלות במבנה של גרעין שליטה. לצורך כך נדרשים תיקוני חקיקה, שיחילו הסדרים דומים לאלו החלים ביחס לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה. עם זאת, כדי למנוע ריכוזיות בתחום ובמסגרת הכפיפות לחוק הריכוזיות, בנק ישראל קובע כי גוף מוסדי גדול לא יוכל לשלוט בסולק גדול, כך שבעצם הבנק מצמצם את מספר השחקנים שיוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי דוח שטרום - ולמעשה חוסם את חברות הביטוח הגדולות, את פסגות ואת בנק מזרחי טפחות. מעבר לכך, גם חברה ריאלית שהוגדרה "משמעותית" על פי חוק הריכוזיות לא תוכל לרכוש סולק (מדובר בחברה עם מחזור מכירות של יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה או במונופול עם מחזור מכירות של יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה).

בבנק ישראל משאירים דלת פתוחה להקלות נוספות ומציינים כי "בכוונת הפיקוח על הבנקים לבצע במהלך שנת 2016 התאמה בתחולת הוראות ניהול בנקאי תקין, בתוך הקלת הנטל הרגולטורי על סולקים, לנוכח הייחודיות של גופים אלו והסיכון הנמוך יותר בפעילותם בהשוואה לבנקים. ההתאמה תבוצע ביחס להוראות חדשות וגם ביחס למלאי הוראות ניהול בנקאי תקין הקיים כיום. בין היתר, הפיקוח על הבנקים בוחן הקלה בדרישות ההון מסולק".

בר, המפקחת על הבנקים, הוסיפה כי "הפיקוח על הבנקים נוקט צעדים להגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב ובתחום האשראי. המהלך הנוכחי יאפשר לגורמים נוספים מהארץ ומחו"ל להיכנס לשוק הסליקה וכרטיסי האשראי, לטובת משקי הבית ובתי העסק הקטנים והבינוניים. בנוסף, השינויים שפרסמנו היום ואלה המתוכננים יובילו ליצירה של "מדרגה" פיקוחית חדשה בתוך הפיקוח על הבנקים, מקלה יותר לעומת הבנקים, שתכלול גופים פיננסיים שאינם מגייסי פיקדונות אולם הם בעלי חשיבות מערכתית ליציבות המערכת הפיננסית והמשק כולו".

בחברות כרטיסי האשראי שמרו היום על שתיקה וסירבו להתייחס להוראות לפני שיקראו את הטיוטה המלאה.

כך מתכוון בנק ישראל
 כך מתכוון בנק ישראל

סליקה בישראל לפי גודל בית העסק
 סליקה בישראל לפי גודל בית העסק

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988