"אין מקום - תפסיקו לחשוב לרוחב ותבנו לגובה"

דניס פון, מהנדס מיזמי ענק שתכנן גם את הבניין הגבוה בעולם שנבנה כיום בערב הסעודית, כבר הכין תכנון מקדמי למגדל בגובה 1.6 קילומטר

דניס פון / צילום: שלומי יוסף
דניס פון / צילום: שלומי יוסף

עם 40 שנות ניסיון כמהנדס של מיזמי ענק וכמה מהמגדלים הגבוהים והמוכרים ביותר בעולם בתיק העבודות שלו, לדניס פון, מרצה מחוזר ועטור פרסים וסגן היו"ר של ענקית ההנדסה הניו יורקית תורנתון תומאסטי (Thornton Tomasetti), יש המון מה להגיד על שאיפה לגובה. השבוע הוא התארח בכנס השנתי של איגוד המהנדסים בתל אביב, ושטח את משנתו על הצורך בבנייה לגובה, בהנגשת השימוש במגדלים לציבור הרחב ובעירוב שימושים אמיתי.

"ישראל יושבת על פיסת קרקע קטנה. אין מקום, והעיור בישראל הוא הכרחי", אומר פון בראיון בלעדי, בעקבות מה שלמד בביקורו הקצר כאן. "במקום לבנות לרוחב, כמו שעשו עד היום, צריך לחשוב אנכית". פון יודע על מה הוא מדבר: במוניטין שלו רשומים, בין היתר, ארבעה מהגבוהים במגדליה של סין, מולדתו, הנישאים לגובה של 600 מטרים ויותר. הוא בנה גם באינדונזיה, בווייטנאם ובמדינות המפרץ. נוסף לכך, פון מעורב בהקמתו של המגדל הגבוה בעולם הנבנה בימים אלה בעיר ג'דה שבערב הסעודית, הצפוי להתנשא לגובה של כקילומטר. בכך יודח המחזיק הנוכחי בתואר - מגדל בורג' ח'ליפה שבדובאי, שגובהו 830 מטרים.

בישראל, אגב, הבניין הגבוה ביותר (משה אביב ברמת גן) מתנשא לגובה 235 מטר "בלבד" וכולל 69 קומות.

- למה צריך בכלל גורדי שחקים? במה זה תורם לעיר?

"ראשית, בהרבה ערים זה כורח שנובע מיוקר הקרקע או ממחסור בה. לכן רואים היום הרבה מגה-מגדלים של מאה קומות ויותר. אבל מעבר לכך, עיר שמאפשרת בניית מגדלים אייקוניים מאותתת ליזמים ולמשקיעים שהיא דוגלת בחדשנות ותומכת בעסקים, ושכדאי להם להביא אותה בחשבון. זה לא חייב להיות מגה-מגדל. ערים רבות כבר הבינו שגם מבנה של 50 קומות, בגובה של 200 מטר, שמשתלב טוב בסביבתו, יכול להיות אייקוני ולהעלות את קרנה של העיר. שנית, ברור שגם התושבים עצמם מרוויחים, אבל לשם כך המגדלים חייבים לכלול שטחים ושירותים ציבוריים - מוזיאונים, תיאטראות, מרכזי מסחר וגינות - כל אלה יהפכו את המגדל לחלק מהחיים בעיר. חשוב לתכנן מגדלים בתכנון עירוני כולל, ולא באופן מקרי פה ושם. ואז לחבר בין הבניינים עצמם, באופן שניתן יהיה לעבור מבניין לבניין מבלי לצאת לרחוב".

- במדינה חמה כמו ישראל, שבה רוב העסקים מצויים בחוץ, ברחוב, דבר כזה לבטח יפגע במרקם החיים העירוני.

"להיפך. חיבור המגדלים ישחרר לחץ מהרחוב ויפחית עומסי תנועה של מכוניות והולכי רגל. לעיר כמו תל אביב הדבר יכול לעשות רק טוב ולהחיות את מרכז העסקים שלה".

עם זאת, לפון חשוב להדגיש שעל המגדלים להיבנות בצורה מבוקרת: "כמהנדס אתה יודע שהעבודה שלך תישאר שם לתמיד ושמך יהיה קשור בה. אתה לא תרצה להיות מקושר לעבודה מכוערת, שלא מתקשרת עם הסביבה הקרובה שלה, ולכן תחפש לבנות משהו שהוא מצד אחד מודרני, אבל מצד שני גם משקף את המסורת המקומית ואת התרבות הארכיטקטונית של העיר והמדינה".

- רבים מהמגה-מגדלים הללו מוקמים במדינות טוטליטאריות ומתפתחות, האם בסך הכל מדובר בתופעה שמשקפת מגלומניה של משטרים?

"במדינות המפרץ השיקולים הם אחרים, ושם באמת מתחרים אחד בשני - לך יש פרארי, לי למבורגיני וכד'. כל אחד רוצה מגדל ייחודי ומיוחד משלו, וגובה זה כמובן עניין בעל חשיבות. הרי אין שם בעיה של קרקע, אבל פשוט המנטליות שונה".

- האם יש מחסום גובה עבור רוכשים פרטיים או חברות?

"לא שאני מכיר. בכל מגדל שתבנה, המחיר יעלה ככל שתעלה בקומה. אנשים אוהבים את האקסלוסיביות במשרד או בית עם נוף יוצא דופן, ועם מערכות הסירקולציה שיש היום זה אפילו לא משנה להם שבגלל הרוח ולחץ האוויר אי אפשר לפתוח חלון. כך שאין בשוק דבר כזה 'גבוה מדי'".

- יש גבול לגובה הבנייה?

"לנו בחברה כבר יש תכנון מקדמי, שמבוסס על מחקרים שערכנו, למגדל בגובה של מייל אחד (1.6 קילומטר). זה לגמרי אפשרי, אבל זה יקר מאוד - הרבה יותר ממגדל רגיל, כי צריך לבנות עמודים שיתמכו ב-200 קומות, מערכות שינוע בין הקומות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים נגד רוחות. אנחנו מחכים ליזם בעל החזון, בעל האומץ ובעיקר בעל היכולות הכלכליות שיהיה מוכן לעשות את זה".

הפחית את עוצמת הרוח ב-24%

נזכיר כי כיום נבנים רק 10 מגדלים שצפויים לחצות את רף 500 המטרים. עם זאת, בהתחשב בכך שעד 2003 היו מגדלי פטרונס בקואלה לומפור, מלזיה - 450 מטר גובהם - הגבוהים בעולם, ברור שבשנים האחרונות ניכרת תנופה גדולה בתחום.

- מהו לדעתך עירוב השימושים הנכון במגדלים?

"למגה-מגדל מודרני יש כמה מרכיבים נפוצים, שהופכים אותו למוקד פעילות שוקק: בקומות הראשונות ובתת-קרקעיות נמצאים מרכזי הקניות והחניה, בקומות הראשונות המשרדים, מעליהם המלונות ובקומות העליונות, מכיוון שהן יקרות ונדירות, אפשר לבנות דירות מגורים. למעלה על הגג אפשר להקצות למקומות בילוי - מסעדה או פאב שיעשו הרבה כסף בזכות המיקום והנוף".

- בעידן של טרור גלובלי, איך מתמודדים עם הסכנות הכרוכות בהעלאת אנשים לגובה של מאות מטרים?

"אחרי אסון התאומים, המהנדסים הבינו שצריך להקשיח את חומרי הבנייה ולמצוא פתרונות להתפשטות אש. אבל זה היה אירוע חיצוני וקשה להתמודד עם דבר כזה. אני יכול לומר בביטחון שהיום מגדלים מתוכננים ונבנים ברמות בטיחות אופטימליות. בראש ובראש בזכות האמצעים הטכנולוגיים, כמו מערכות מתקדמות של מניעת שריפות ודילול עשן, אך גם בייחוד של אגפים שונים במגדל לאזורי מחסה למקרי חירום".

דניס פון הגיע כאמור לישראל כאורח של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. יו"ר הכנס השנה היה המהנדס ירון שורק, מנכ"ל חברת אלקטרה.

בהרצאתו בכנס סיפר פון על ההתמודדות ההנדסית עם נושא הרוחות בגובה של מאות מטרים. לדבריו, יש חשיבות עצומה לתכנון הנדסי שמטרתו להפחית את עוצמת הרוח. הוא הביא כדוגמא את בניין שנחאי טאואר שתכנן, וסיפר כיצד תכנון הנדסי נכון הפחית את עוצמת הרוח ב-24%, ובכך נחסכו 32% בעלויות חומרי הבנייה (כ-58 מיליון דולר).

דקה וחצי מלמטה לקומה 157

בימים אלה, כאמור, נבנה ה"קינגדום טאוור" - המגדל הגבוה בעולם בעיר ג'דה שבערב הסעודית. המגדל יחצה לראשונה את גבול אלף המטרים לגובה, יכלול 157 קומות.

בפרויקט ההנדסי המורכב שתו'רנתון תומאסטי אמונה עליו, יפעלו 59 מעליות שיגמאו 20 מטר בשנייה, ויביאו את המשתמשים מקומת קרקע לקומה עליונה בתוך פחות מדקה וחצי. במשך למעלה משנה עמלו פועלי הבניין במקום רק על חפירות באתר לצורך קביעת היסודות שיחזיקו את המגדל, שבנייתו תצרוך כ-80 אלף טונות פלדה.

- איך ייראו מגדלי העתיד?

"המגדלים יהיו משופעים אמצעים טכנולוגיים: מערכות מתקדמות של בידוד, מים ותאורה. השליטה תהיה ממוחשבת, ולמגדל יהיו 'שרירים' שיוכלו להתמודד עם רעידות אדמה. חומרי בנייה חדשים יאפשרו עיצוב ארכיטקטוני אחר, כך שקירות המגדל החיצוניים יהיו שקופים ויאפשרו להרבה יותר שמש להיכנס. המגדלים לא יהיו מלבניים משעממים, וצבעם ישתנה לפי אור היום ולפי הזווית שממנה מביטים בהם. בנוסף, המגדלים יהיו הרבה יותר רב תכליתיים, ויכילו פעילויות ציבוריות מגוונות, בין השאר בגנים 'תלויים באוויר' בקומות העליונות".

- החברה שלך אינה מעורבת בעבודות לקראת מונדיאל 2022 בקטאר, פרויקט הידוע בתנאי הניצול של עובדיו, אבל כן פועלת במדינה. האם אתם בודקים את הקבלנים שאיתם אתם עובדים שם?

"אני מכיר חברות בנייה במדינות המפרץ שלא מכבדות את חוקי העבודה הבינלאומיים, ובאופן אישי לא הייתי מעוניין להתקשר עם מעסיקים מנצלים כאלה. עם זאת, אין לי שליטה על הקבלן שהיזם בוחר. תורנתון תומאסטי עובדת תמיד עם יזמים מכובדים ובעלי שם, כך שאני מאמין שהפרקטיקה הזאת מונעת מצבים כאלה".

המגדלים שיתרוממו בקרוב

כשדניס פון החל לעבדו בת'ורנתון תומאסטי הוא היה המהנדס ה-16 במספר בחברה. לפני שנים אחדות רכש את החברה מהבעלים עם עוד שבעה שותפים, וכיום היא מעסיקה לא פחות מ-1,200 עובדים, שמתכננים כמה מהפרויקטים המסקרנים בעלם. הנה כמה מהפרויקטים שהפירמה מתכננת וצפויים להיכנס לרשימת הבניינים הגבוהים בעולם:

1. Kingdom Tower

הבניין צפוי להיות הגבוה ביותר בעולם, וגם לפרוץ את המחסום העיקרי של בניין בגובה של לא פחות מקילומטר. ההשראה לעיצוב הבניין מקורה בצמיחה של עלים מן האדמה, באופן המשקף צמיחה ושגשוג. צורת המגדל מדמה את האות Y, אשר מפחיתה באופן משמעותי עומסים מבניים. הבניה צפויה להסתיים ב-2019.

2. Suzhou Zhongnan Center

בניין סוז'ו שונגנן, שבנייתו החלה בשנה שעברה בסוז'ו שבסין, צפוי להגיע לגובה של 729 מטר, מה שיציב אותו במקום השלישי בעולם בגובהו, והבניין הגבוה ביותר בסין.

בניית הבניין צפויה להסתיים ב-2021. הבניין הוא חלק מתכנון אורבני סביבתי של כל האזור, ועלות בנייתו צפויה להסתכם ב-4.5 מיליארד דולר.

3. Wuhan Greenland Center

בניין ווהאן גרינלנד סנטר נמצא בעיצומה של בנייתו בעיר Wuhan בסין, וזו צפויה להסתיים ב-2018. הבניין צפוי להתנשא לגובה של 636 מטרים. ייעוד הבניין הוא מגורים, משרדים ובית מלון.

4. Chengdu Greenland Tower

מגדל בגובה 468 מטר הנבנה בעיר צ'נגדו בסין יכלול כ-101 קומות ויכלול מלון ומשרדים בנייתו צפויה להסתיים ב-2019.