אני פוחדת מטיסות, במיוחד אם הן ארוכות. אם אין לצדי איזו רגל לאחוז בה ולצבוט ברגעי ההמראה והנחיתה, אני לא נוסעת. לצערי, לא כל המקומות שאני חושקת לבקר בהם נמצאים בטווח טיסה של עד ארבע שעות, ולכן נמנעתי עד היום מלהגיע אליהם. ניו יורק למשל.
בשנים האחרונות הרגשתי שאני מפספסת לא מעט יעדים וחופשות. לכן החלטתי שעד גיל 40 אני מתגברת, ואם לא מגיעה לירח אז לפחות לניו יורק.
שבועות לפני הטיסה הבית נראה כמו חמ"ל. ספרים ומפות נערמו בסלון, שעות של שיטוטים באינטרנט, אין-סוף שיחות טלפון לחובבי ניו יורק, הרי כל מי שהיה שם ולו פעם אחת כבר מכתיר את עצמו למומחה. בסופו של דבר הבנתי שכל אחד נותן את ההמלצה שלו לפי טעמו האישי, וכל אחד חושב שההמלצה שלו היא ההמלצה האולטימטיבית.
אבל אז גיליתי את אתר האינטרנט "גו ניו יורק" (www.gony.co.il), אתר בעברית שמרכז לתוכו את כל האטרקציות התיירותיות והאירועים שנראו לי הכי מעניינים, כולל מסעדות וחיי לילה. החלטתי שאת הטיול שלי אני עושה דרך ההמלצות הללו. רק אחר כך נודע לי שמאחורי האתר עומדת ישראלית, נטע נבון (ראו מסגרת).
פגשתי אותה לקפה בסאבוויי, והתברר לי שהרחקתי עד ניו יורק כדי לפגוש ישראלית-ציונית, שחיה על קו מנהטן - בית ינאי. את האתר הקימה בעקבות בקשות של בני משפחה וחברים שהגיעו לבקר וביקשו טיפים לטיול בניו יורק. כולם רצו לדעת על אתרים מומלצים, על אירועים מיוחדים, איפה משיגים כרטיסים ומה האטרקציות החמות בעיר. בזכות האתר, יכולתי לטייל בניו יורק כמו בקיאה ומנוסה, על אף שזו הייתה הפעם הראשונה שלי בעיר, והגעתי למקומות חדשים ועדכניים. הצלחתי להפתיע חברים שביקרו בעיר כבר כמה וכמה פעמים.
כך הגעתי למוזיאון וויטני (Whitney Museum), למשל, שנפתח לפני חצי שנה בלבד. המוזיאון אמנם אינו חדש, אך זו הפעם השלישית שבה הוא משנה את מיקומו. כיום הוא שוכן בין נהר ההדסון בשכונת Meat Packing District (אזור ששימש בעבר למפעלי אריזת הבשר) לבין אזור ההיי ליין.
הוויטני הוא אכסניה לאמנות אמריקאית מודרנית, וגם המבנה עצמו משדר חדשנות במראה היי-טקי מרשים. גם אם אינכם צרכני אמנות בדרך כלל, כדאי להגיע למוזיאון, ולו רק בשביל האווירה. בית הקפה הממוקם על גג המוזיאון מספק תצפית פנורמית החולשת על העיר ועד אוניות המפליגות בהדסון, וסביב המוזיאון יש לא מעט מקומות בילוי מוצלחים.
ביניהם, למשל, שתי מסעדות טרנדיות ונחשבות כמו ה-Untitel של השף-סלברטי מייקל אנטוני, המציע אוכל אמריקאי מודרני, והשנייה, Santina, שברגע אחד זורקת אותך ממנהטן להוואי. מלצרים ומלצריות לבושים בשורטס קצרצרים ובגופיות בצבעי תות-בננה, אננסים ופירות טרופיים אחרים פזורים על הבר הניצב במרכז, והמוזיקה כמובן מכתיבה את הקצב.
להכיר את העיר דרך המצלמה
מה שמזוהה עם השכונה יותר מכול הוא פארק High Line המרשים. פה לא תמצאו מדשאות רחבות ידיים אלא מסלול הליכה הממוקם על פסי רכבת ישנים שנזנחו, בגובה תשעה מטרים מעל מפלס הרחוב. בפארק יש פינות רביצה מעוצבות עם שדרות עצים. בקצה 2.5 הקילומטרים נפרס חלון ענק, המשמש כמסגרת לתמונה ענקית חיה המשקיפה אל הרחוב ועל תנועת המכוניות הזורמת למטה. מול החלון יש מושבים, מעין אמפיתיאטרון, והקהל יושב ומתבונן עם כוס שתייה או עם סנדוויץ' קטן (איך מגיעים: השדרה העשירית במנהטן, מרחוב 30 ועד רחוב Gansevoort).
ועוד המלצה: דרך מקורית, נעימה ויצירתית להכיר את ניו יורק היא השתתפות בסדנת צילום משוטטת בעיר.
אפשר לחוות את הסדנה גם בעברית, באמצעות אודי אלמוג, צלם ישראלי שהגיע לעיר הגדולה רק לפני שנתיים במסגרת רילוקיישן (של אשתו). בזמנו הפנוי התחיל לשוטט עם המצלמה, לחקור ולהפוך כל אבן לטובת זווית הצילום הכי טובה, ולתעד את המראות שפגש. בהמשך, הוא מספר, בכל פעם שהעלה מתמונותיו לפייסבוק, קיבל פניות מאנשים שהיו מעוניינים להצטרף אליו לצילומים.
מאז התחיל להעביר סדנאות צילום המיועדות לחובבי צילום, וגם למי שלא ממש יודע לצלם. לא מדובר פה בשיעור פורמלי - אף שאלמוג אינו חוסך בהסברים ובמושגים כמו צמצם, תריס ופילטרים - אלא בדרך נוספת ומעניינת להסתכל ולחוות את העיר.
אלמוג מעיד על עצמו שיש מקומות שהוא מכיר ואין סיכוי שתיירים יגיעו אליהם ללא ליווי. את הסדנה שלנו בחר להעביר במזרח מנהטן, על האי רוזוולט (Roosevelt Island), מקום קסום וכמעט לא מוכר אפילו לניו יורקרים. האמת, אין הרבה מה לעשות שם, אבל טיול לאורך הנהר והתבוננות על העיר מבחוץ הם שינויים מרעננים.
אל האי ניתן להגיע ברכבל, שנבנה בשנת 1976 כאמצעי תחבורה זמני עד שיסתיימו העבודות להקמת תחנת רכבת תחתית במקום, אך העבודות הסתיימו, השנים חלפו, והרכבל נשאר ומשמש את התושבים המקומיים. כך זכינו לחמש דקות בין שמיים לארץ, חוויה שסיפקה לנו תצפית יוצאת דופן על העיר - בעלות של 2.5 דולרים בלבד.
את מנהטן אי-אפשר להקיף בשבוע, גם לא רק כדי לסמן v, אבל היה חשוב לנו לראות אזורים אחרים ומרוחקים יותר. מפאת חוסר הזמן ויתרנו על הליכה בגשר ברוקלין ונבלענו בתוך מנהרות הסאבוויי ישירות אל שוק האוכל של ברוקלין, סמורגסבורג (Smorgasburg).
בארץ שוק האוכל כבר מזמן הפך להמוני, למסחרי ולדחוק, אבל בניו יורק השוק עדיין שומר על צביון בוטיקי ומשתתפים בו דוכנים של המסעדות המובילות, ובמחירים סבירים ביותר, כך שמי שלא יכול להרשות לעצמו ארוחה אצל השפים המובילים, יכול לטעום בשוק ממנות הדגל של אותן מסעדות ואותם שפים במחירים של 10-15 דולרים בלבד.
בקיץ מתקיים השוק תחת כיפת השמיים ואל מול נוף מקסים, ובחודשי החורף במתחם מקורה. האזור כולו תוסס, צעיר, עם הרבה חנויות וינטג', בגדי מעצבים, שוקי מזכרות, מסעדות וברים שמלאים כבר משעות הצהריים.
את הטיול בחרנו לסיים דווקא בשינוי אווירה, ועם כל הכבוד לעיר הגדולה, יצאנו לשאוף קצת אוויר מחוץ לעיר. נסענו מניו יורק צפונה, אל מפלי קנט שבעיירה קנט במרכז מדינת קונטיקט הסמוכה.
מה לא נאמר על הסתיו הניו יורקי, על השלכת היפהפייה המקשטת את הדרך, ועל צבעי העלים העזים - והכול נכון. הדרך קלה לנהיגה, רגועה ושלווה. מדי פעם מבצבצים אגמים כחולים בין הגזעים העירומים.
רק כשהיינו בטבע הרגשנו עד כמה ההפוגה הזו הייתה הכרחית, לצאת ולהתנתק מהעיר שסוגרת עלייך, שסוחפת אותך אליה ובלי שביקשת הופכת אותך לחלק מהעדר. קצת לפני השקיעה הגענו למפלים, ורק כשהתיישבנו מולם על ספסל, הבנו כמה היה חסר לנו השקט. לקחנו שאיפה עמוקה, הקשבנו לשאון המים הנופלים ובעיקר לשקט שמסביב. קשה היה להאמין שאנחנו במרחק של בסך-הכול שעתיים נסיעה ממרכז מנהטן.
מידע מעשי
סדנאות הצילום: הסדנאות מתקיימות בכל מזג אוויר (אם אתם לא מפחדים מקור ושלג), ובמסגרתן מגיעים לבקר ולצלם במקומות מיוחדים בעיר. הסדנה כוללת הדרכה על המצלמה, ויש בה גם חלק מעשי של הצילום עצמו.
הסדנאות מתקיימות בקבוצות של חמישה אנשים לכל היותר. משך הסדנה שלוש שעות, בדרך כלל בשעות הערב-לילה, ומחיר ההשתתפות 40 דולרים לאדם. התשלום במזומן. ניתן גם להזמין סדנאות פרטיות בתיאום מראש. המחיר בסדנה פרטית: 50 דולר לאדם. בתאריכים אפשר להתעדכן בקבוצת הפייסבוק "סדנאות צילום בניו יורק".
תחבורה: המוניות הצהובות שרואים בסרטים יקרות מאוד. לאחרונה נולד פתרון חדש: חברת מוניות חדשה בשם via מספקת שירות חדש ומהיר, במחיר של חמישה דולרים בלבד. ההזמנה והתשלום מתבצעים באמצעות אפליקציה. השיטה דומה קצת למוניות השירות אצלנו: המונית נוסעת ועוצרת רק בשדרות ראשיות, ולא נכנסת לתוך הרחובות הקטנים.
Roosevelt island tram - הרכבל לאי רוזוולט ממוקם בשדרה השנייה על רחוב 59.
שכירת רכב: באמצע שבוע המחיר ליום הוא כ-40 דולרים לרכב בסיסי, בסופי שבוע (שישי-ראשון) המחירים מתחילים ב-70 דולרים ועלולים להגיע גם ל-150 דולרים. כדאי לתכנן גיחות אל מחוץ לעיר בהתאם.
אוכל: לא גורמה, אבל כיף. "קפה מנהטן" הוא דלי המציע בופה עשיר, טרי ומגוון - חביתות, סלטים קרים, סלטים חמים, מנות בשר מגוונות, סושי, פיצות ומאפים היישר מהתנור. כל אחד יכול לבחור לפי אהבתו והתשלום לפי משקל המנה. W 45th St, New York 35 ,Cafe Manhattan.
קניות: אם אתם לא רוצים לבזבז את כל החופשה שלכם על קניות, אז רחוב 34 מרכז את רוב המותגים והחניות הגדולות, כולל המייסי'ס. כרטיסים למופעים מומלץ לתכנן ולהזמין כמה חודשים מראש, מחיריהם של כרטיסים במקומות טובים יכולים להאמיר גם ל-1,500 דולרים עקב הביקוש ברגע האחרון, לעומת 150 דולרים בלבד בהזמנה מראש.
גו ניו יורק
האישה שמאחורי האתר
נטע נבון היא האישה שמאחורי אתר האינטרנט "גו ניו יורק" (www.gony.co.il), אתר בעברית שמרכז אטרקציות תיירותיות ואירועים ומתעדכן על בסיס יומיומי.
נבון נולדה וגדלה בישראל, אולם ביקרה בילדותה רבות בניו יורק, אצל משפחתה שחיה ומנהלת עסקים בעיר. בשנת 2002 העתיקו היא ובן זוגה את מגוריהם למנהטן.
מאיפה נולד הרעיון להקים אתר כזה?
"במהלך השנים קיבלתי הרבה מאוד פניות מחברים ומהמשפחה, שאתן להם טיפים לטיול בניו יורק. אתרים, אירועים ואפילו מה תחזית מזג האוויר.
"זה היה צורך שלי לשחרר את המידע, וגם צורך של הסביבה לקבל, והחלטתי להקים אתר שירכז את כל ההמלצות והפרטים על מה יש לעיר הזאת להציע בזמן חופשה - הופעות חדשות, אטרקציות תיירותיות, מסעדות, פסטיבלים, תערוכות ועוד. כל אירוע שעולה מצוין בתאריכי התחלה וסיום, ואירוע שהסתיים מורד מהאתר. אבל הכי חשוב זה העדכניות: בכל יום אני מעדכנת אותו מחדש".
איך את מתעדכנת בכל הפעילויות והמקומות החדשים?
"אנחנו מחוברים לחברות המנהלות את האטרקציות התיירותיות, כמו יחצנים וחברות הפקה, ואני מוזמנת על בסיס יומי לכל פתיחה של מקום חדש. היום כבר יש לי צוות בשטח שחורש את העיר מקצה לקצה, מאירוע לאירוע, והם בודקים אם המקומות שווים וראויים להמלצה".
כלומר יש מקומות שלא תכניסי לאתר?
"בוודאי, ויש לא מעט כאלה".
מיהו קהל היעד, אחרי הכול האתר כתוב בעברית?
"ניו יורק מתחדשת בכל יום. מסעדות נפתחות ונסגרות, הופעות בברודוויי עולות ויורדות, כך שגם מי שחי בניו יורק ומכיר אותה לא יכול לעמוד בקצב השינויים. האתר פונה למקומיים ולתיירים כאחד. צריך לזכור שהמקומיים גם מארחים לא מעט מבקרים, וזה נותן להם כלי לסייע בתכנון החופשה".