שעות ספורות לאחר שמנכ"ל משרד הביטחון דן הראל ומנכ"ל האוצר שי באב"ד חתמו על ההסכם למתווה תקציב הביטחון בשנים 2015-2020, שוחח מקור ביטחוני בכיר עם "גלובס".
"חשוב לי להדגיש", אמר המקור, "לא מדובר במשחק סכום אפס. גם לאוצר יש הישגים חשובים בהסכם". הצורך של המקור להדגיש את הישגי האוצר נראה מעט תמוה, ומוסבר כנראה בכך שבמשרד הביטחון היו כה מרוצים מהישגיהם עד שנוצר אצלם כנראה החשש שהוא יצטייר בציבור כעוד ניצחון של לובשי המדים והאזרחים בקריה על נערי האוצר. הרושם הזה בדיוק כבר שורר במסדרונות משרד האוצר, אם לשפוט על פי תגובות ראשוניות שם.
את המו"מ מול משרד הביטחון הובילו באוצר המנכ"ל שי באב"ד וסגן הממונה על התקציבים לענייני ביטחון נח הקר. לא יהיה זה הוגן להטיל על כתפיהם את האחריות להישגים הנחותים של האוצר. גם הסכם הפנסיה מ-2008 שמוצג היום כהסכם אומלל מבחינת האוצר, נחתם בתקופתו של רם בלינקוב שנחשב לאחד הממונים התקיפים ביותר כלפי מערכת הביטחון. יחד עם זאת, יש בהחלט מקום לשאול מדוע אגף התקציבים מתעקש לנהל לבדו את המו"מ בהסכמים כה מורכבים ואסטרטגיים ואינו משתף את האגפים המקצועיים במשרד.
פרופ' אשר טישלר, העומד כיום בראש המסלול האקדמי במכללה למינהל, מכיר היטב את הצדדים ואף נכח בחלק מהדיונים במו"מ האחרון בהזמנת משרד הביטחון והאוצר, סבור כי האוצר נמצא בנחיתות מובנית מול מערכת הביטחון. "אני לא מזלזל חלילה ביכולותיהם של אנשי האוצר", אומר טישלר, "הם אנשים חכמים, טובים ומאוד מסורים לעבודתם, אבל אין בכלל השוואה בין רמת המקצוענות והידע שיש במערכת הביטחון לזו של האוצר. בצד של משרד הביטחון יש לך 80-90 אנשים שלחלקם יש PHD בתחום. באוצר יש 3-4 אנשים, עם 3-4 שנות ניסיון בתפקיד במקרה הטוב. חוץ מזה הם כלכלנים, אבל הייתי רוצה לראות ביניהם גם רואה חשבון למשל".
דווקא באוצר מתגאים בכך שמימנו בפעם הראשונה לסגן הממונה על הביטחון שנת לימודים במכללה לביטחון לאומי.
"זה יפה מאוד, זה טוב מאוד. אני מכיר את נח הקר והוא באמת בחור מצוין. אבל כמה זמן הוא בתחום? 5 שנים? מה ההשכלה שלו? MBA? היועץ הכספי לרמטכ"ל תא"ל ששון חדד הוא רואה חשבון עם PHD מביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב בנושא מבנה כוח האדם במערכת הביטחון. לקח לו 25 שנה להגיע לאיפה שהוא נמצא. גם האלוף במיל' חגי טופולנסקי הוא מומחה בתחומו, ויש במערכת הביטחון לא מעט מומחים נוספים לתחום".
טישלר, הנחשב מומחה לתקציב הביטחון, עמד לפני שלוש שנים בראשות ועדה ציבורית שמינה שר הביטחון דאז אהוד ברק. הוועדה המליצה להקדים את גיל הפרישה מצה"ל ל-40, לצמצם את הזכאות לפנסיית הגישור באופן שתשולם רק לקצינים בדרגות אלוף משנה ומעלה, כששאר הפורשים יקבלו מענקי פרישה בגובה של 3.5 עד 4 שנות שכר. המודל של טישלר שימש בסיס להמלצות ועדת לוקר, אלא שזו חתכה את היקפי המענקים בכשני שליש.
במערכת הביטחון רואים את ההישג העיקרי שלהם בהסכם באימוץ מודל השכר והפנסיה של האלוף טופולנסקי, שבעבר האוצר התנגד לו בחריפות. מה דעתך עליו?
"'מודל חגי'" טוב יותר מהמודל שלי בגלל שהוא קובע נקודת יציאה נוספת מהצבא בגיל 35. בכך מושגות שתי מטרות: גם הקטנת מספר הקצינים הבכירים בצבא שיקבלו פנסיית גישור עם פרישתם, וגם הצערה ניכרת של גיל הקצינים. אנשים יעזבו את הצבא בגיל צעיר יחסית, הם יוכלו לעבוד, וזה טוב לשוק העבודה בישראל ולאנשים עצמם".
- אבל הקצינים שיפרשו בגיל 42 יקבלו פנסיית גישור במקום מענק.
"אני חושב שעדיף שסגני אלופים שיפרשו בגיל 42 יקבלו פנסיה ולא מענק כי הסיכויים שלהם למצוא עבודה באמת נמוכים יותר, ואני לא חושב שצריך להעניש את המשפחות שלהם על זה שקשרו את גורלם בגורל הצבא. הם לקחו סיכון מקצועי כשהחליטו להישאר בצבא אחרי גיל 35 והקטינו את הסיכוי שלהם למצוא קריירה חדשה. נכון לתגמל אותם על זה".
- אבל מבחינה כספית מדובר בהוצאה יותר גדולה במיליארדים.
"לדעתי, הוצאות השכר דווקא יקטנו בגלל שמרבית הסרנים ישתחררו בגיל 35 ולא יהיו זכאים לפנסיה, ומספר סגני האלופים שיהיו זכאים לפנסיה יפחת באופן דרסטי. גם הקצינים שיפרשו בגיל 42 ויקבלו פנסיית גישור - הקצבה שלהם תהיה נמוכה יותר כי הם יהיו פחות זמן בצבא. אם הם נגיד חתמו בגיל 22 והם יוצאים בגיל 42 (לעומת 47 כיום - ע"ב), אז הם יקבלו מקסימום 50% מהמשכורת האחרונה.
"זה לא מהלך פשוט ולא יהיה קל לרמטכ"ל לקדם אותו בתוך הצבא, בעיקר בקרב אנשי הקבע הצעירים בני ה-24-25 שלא יודעים אם תהיה להם פנסיה או לא. המודל החדש יחסוך לדעתי לא מעט כסף. אבל מעבר לכך, במודל החדש יש יתרון עצום שאינו כספי - וזה בצד ההתמקצעות של הצבא: המודל מצמצם את מספר התפקידים מ-4 ל-2 ומאריך את המשך של כל תפקיד משנתיים ל-3.5 שנים. זה יעלה את רמת המקצוענות ויבטיח שהאנשים המתאימים יישארו בצבא. זה שינוי היסטורי שיבטיח שכוח אדם איכותי יישאר בצבא ובעלות נמוכה יותר, והקרדיט מגיע לשני המשרדים".
"שאלה של ביקוש והיצע"
כשעושים חישובים אקטואריים ל-2035 רואים ש-50% מתשלומי הפנסיה הולכים לפורשי מערכת הביטחון. זו לא משקולת שבהמשך שוב נצטרך לקצץ בה כי זה יהיה פשוט כבד מדי?
"לדעתי לא, המשק הישראלי ימשיך לצמוח בקצב סביר על פני השנים והצבא לא יגדל. אבל אל תשכח שיש עוד פן בעסק הזה: אתה רוצה צבא חזק, תראה מה קורה מסביב, מה אתה חושב שיהיה פה בעוד 5 שנים? קנדה? ארה"ב? שלום לא יהיה פה בעוד 5 שנים, אולי בעוד 40 שנה. הולך להיות פה מצב ביטחוני לא קל, עוד עשרות שנים, וזה עולה כסף. הצבא בישראל הוא לא זול, יש רק צבא מערבי מודרני כמונו שהוא צבא ארה"ב, ושם מי שמשרת 20 שנה יוצא עם פנסיה תקציבית מלאה, כולם.
"אנחנו הראשונים שיורדים מהפנסיה התקציבית המלאה ועוברים לפנסיה צוברת, לפחות לאלה שמשתחררים בגיל 35, ולכולם אחרי גיל 67. אני חושב שזה נבון ונכון, אבל עדיין הצבא יהיה יקר ואנחנו רוצים שהאנשים הטובים יישארו שם. מי שחושב שהנטל הביטחוני יקטן, אז אני לא חושב שזה בהכרח נכון. הצבא יצטרך להגדיל בשנים הקרובות באלפי תקנים יחידות שדורשות כוח אדם איכותי כמו המודיעין והסייבר. אלה אנשים שיש להם אפשרויות תעסוקה גם בשוק האזרחי. אם אתה רוצה צבא טוב, אתה צריך לשלם בשביל זה. זו שאלה של ביקוש והיצע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
