תאונת עבודה: מתי העובד זכאי לתשלום?

תאונה של אדם תוכר כתאונת עבודה המזכה בגמלה כאשר היא עומדת בשני תנאים: האחד - שמדובר באירוע שקרה בזמן עבודתו של הנפגע, והאחר - שהתאונה התרחשה בעקבות תנאי העבודה שלו

עו"ד ירון קרמר / צילום: יחצ
עו"ד ירון קרמר / צילום: יחצ

ביום שני פורסמה ב"גלובס" פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה פיטורים יכולים להיחשב תאונת עבודה אם יוכח נזק נפשי (קשר סיבתי בין הפיטורים לבין לקות נפשית ממנה סובל העובד).

בית הדין עסק בעניינו של ג', עובד לשעבר של ויזה כ.א.ל, שלדבריו סבל ממצב נפשי קשה כתוצאה מפיטוריו. נחום פנה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה להכיר בפיטוריו כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, לצורך קבלת מענק כספי או גמלה, אך תביעתו נדחתה.

הוא ערער לבית הדין הארצי, וזה פסק כי יש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי שימנה מומחה רפואי לצורך בדיקת הקשר הסיבתי בין פיטוריו של ג' ללקות הנפשית שממנה הוא סובל. אם יוכח קשר כזה, נפסק, הפיטורים יוכרו כתאונת עבודה.

המקרה הזה הוא רק אחד משורה ארוכה של מקרים הנידונים בבתי הדין לעבודה בסוגייה שיש לה השלכות כלכליות נרחבות.

לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונה של אדם תוכר כתאונת עבודה המזכה בגמלה כאשר היא עומדת בשני תנאים: האחד הוא שמדובר באירוע שקרה בזמן עבודתו של הנפגע, והאחר הוא שהתאונה התרחשה בעקבות תנאי העבודה של הנפגע.

מהו "זמן העבודה"?

"זמן העבודה" מוגדר, לדברי עו"ד דפנה פישר, שותפה בכירה במשרד גדעון פישר ושות', מרגע צאתו של הנפגע ממקום הלינה שלו ועד חזרתו אל ביתו. החוק אף מוסיף כי סטייה מהדרך ממקום הלינה למקום העבודה (וכך גם בדרך חזרה מהעבודה) לצורך איסוף הילדים מהגן או לתפילה בבית הכנסת נחשבת סטייה מורשית ואינה חורגת מהגדרת החוק.

כך, למשל, בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קבע לפני כחודש וחצי כי תאונה שאירעה למתופף עצמאי בדרכו לאירוע בר-מצווה בכותל הוא תאונת עבודה. התובע, תושב דרום הר חברון, נפצע כתוצאה מפיצוץ בגלגל רכבו בדרכו לתפילה בכותל. 

המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעה כפגיעה בדרך לעבודה, מפני שהתאונה אירעה בשעה 5:00 בבוקר, בעוד המתופף הוזמן לנגן בבר-מצווה רק בשעה 9:30 באותו יום; ואולם השופט קיבל את טענת המתופף ופסק כי מדובר בפגיעה בעבודה, מאחר שהמתופף נהג ממילא להתפלל בכותל מדי שני וחמישי בדרכו לעבודה.

מנגד, באחרונה נדחתה תביעתו של אהוד שוץ, מהנדס בחברה אמריקאית הפועלת בישראל, להכיר בחבלה בעת משחק כדורגל עם חבריו לעבודה כתאונת עבודה. 

דפנה פישר / צילום: שי שקולניק
 דפנה פישר / צילום: שי שקולניק

לדברי עו"ד ירון קרמר, מומחה בדיני עבודה ושותף במשרד נ. פינברג ושות', "המהנדס אף טען כי המעסיק שלו מקדם מדיניות של גיבוש ופעילות ספורטיבית לעובדים, ואולם השופט יוסף יוספי מבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קבע כי 'הגיבוש החברתי והפעילות הגופנית שמהם נהנים העובדים הם בבחינת ערך מוסף ונלווה גם לאינטרס של המעסיק, אולם אין בכך לשוות למשחק כדורגל אופי של פעילות נלווית לעבודה'".

במקרה אחר, שבו פעילות הגיבוש הייתה יוזמה של המעסיק באופן מובהק, פגיעה כן הוכרה כתאונת עבודה. באותו מקרה עובדת בחנות קסטרו באילת השתתפה באירוע גיבוש של עובדי החנות, שאורגן על-ידי מנהלת החנות בפאב-מסעדה בעיר. במהלך האירוע עלתה העובדת לרקוד על כיסא וממנו עלתה על השולחן. תוך כדי הריקודים, נפלה ונחבלה ברגלה. כיוון שהאירוע היה ביוזמת קסטרו ובמימון החנות, בית הדין קבע כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה. ובאשר לריקודים על הכיסא ועל השולחן - בית הדין קבע כי אף שהיא מסוכנת, היא אינה חריגה לאירועים מסוג זה.

מקרה נוסף שנדון בבית הדין לעבודה עסק בסייעת טיפול בעיריית ירושלים שנקעה את קרסולה בזמן ששהתה בהשתלמות בבית-מלון באזור ים המלח. השתלמות נחשבת אמנם פעילות נלווית לעבודה, אך הפגיעה התרחשה בעת שהסייעת יצאה באחד הערבים להדלקת נרות חנוכה במרכז המסחרי הסמוך למלון. בית הדין לעבודה קבע כי העובדת בחרה לבצע פעילות אישית מחוץ למלון, ולכן דינה אינו צריך להיות שונה מדינו של עובד העוזב את מקום העבודה, שלא ביוזמת מעסיקו, כדי להשתתף במפגש חברתי ונפגע בדרך לאותו מפגש או במהלכו.

מהי תאונת עבודה?

בהגדרת "תאונות עבודה" נכללות לא רק פגיעות פיזיות כגון פגיעה אורתופדית, אלא גם מחלות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לסיכונים מקצועיים, למשל אסתמה, פגיעה בשמיעה, סכיזופרניה, הלם קרב וכדומה.

לדוגמה, בשבוע שעבר התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה של מסגר, שעבד כ-20 שנה בעיריית ראשון-לציון, להכיר במחלת סרטן (לוקמיה) שממנה הוא סובל כפגיעה שנגרמה בעבודה בעקבות חשיפה ממושכת לחומרים מדללים נגד חלודה. בית הדין הכיר במחלה כתאונת עבודה, לאור חוות-דעת רפואית מנומקת שקבעה כי יש סבירות של יותר מ-50% כי מחלת המסגר נבעה מחשיפה משמעותית לחומרים בעבודה.

במקרה אחר ביקש מאבטח בגני ילדים להכיר בפגיעה בגבו כתאונת עבודה, משום שבמסגרת תפקידו הוא נדרש לפתוח ולסגור את השער החשמלי של הגן. אולם בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו, אף שנאלץ לקום ולשבת עשרות פעמים ביום. בית הדין קבע כי המאבטח לא ביצע פעולה רצופה של קימה וישיבה שחזרה על עצמה, אלא כמה פעולות שונות ומגוונות שאינן עולות לכדי נזק מצטבר הפוגע בכושר עבודתו.

עובד שהוכר כנפגע עבודה יקבל דמי פגיעה בשווי של 75% משכר יום עבודה על כל יום שהחסיר בעקבות הפגיעה, במשך תקופה של עד 13 שבועות, בהתאם לתקופת אי-כשירותו לעבודה. אם הפגיעה גרמה נזק עתידי, שמוכר על-ידי ועדה רפואית, יקבל העובד גם קצבה חודשית, שהסכום שלה נקבע על סמך אחוזי הנכות של העובד ובהתבסס על גובה שכרו.

מה הוכר כתאונת עבודה ומה לא
 מה הוכר כתאונת עבודה ומה לא

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988