פגיעה קשה בשוק האשראי

  חוק חדלות פירעון החדש מבטל את המבחן החשוב ביותר לקביעת חדלות פירעון 

הלוואות בתנאים נוחים/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הלוואות בתנאים נוחים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הממשלה הניחה לאחרונה על שולחן הכנסת את תזכיר ההצעה ל"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי". כוונותיו של החוק טובות וראויות: שיקום כלכלי של חייבים, הגדלת החלק מהחוב שייפרע לנושים והגברת הוודאות והיציבות בהליכי חדלות פירעון.

תזכיר החוק מציע לאגד יחד את כל הוראות החוק הרלבנטיות ומנסה לפשט את התהליכים השונים הקשורים לשיקום חייבים ומצבי חדלות פירעון. עם זאת, נוסח תזכיר החוק מחולל שני שינויים העלולים לשמוט את הקרקע תחת אותן כוונות טובות ולהוביל לפגיעה קשה בשוק האשראי.

כיום, חדלות פירעון של חברות נקבעת על-ידי שני מבחנים - המבחן הכלכלי של שווי הנכסים לעומת שווי ההתחייבויות; והמבחן של פירעון חובות בפועל. תזכיר החוק החדש מבקש לבטל את המבחן הכלכלי ולקבוע כי חברה היא חדלת פירעון רק כאשר היא אינה יכולה לשלם את חובותיה במועדם.

מבחן תשלום החובות במועד הוא אמנם מבחן פשוט יותר ליישום, אך הוא צר ומצומצם מדי ומחמיץ את אותה תקופה חשובה שבה לווה נמצא בחדלות פירעון כלכלית, שבה נכסיו אינם מספיקים לכיסוי התחייבויותיו, ויש לעצור את פעילותו הכלכלית כדי להגן על האינטרסים שלו ושל נושיו.

חדלות פירעון היא מצב כלכלי שיכול להתחיל מוקדם הרבה יותר ממועד אי-תשלום החובות, ולכן כאשר הלווה נמצא כבר בחדלות פירעון כלכלית, ראוי לאפשר לנושיו לבקש סיוע מבית המשפט בהכרזה על חדלות פירעון. 

מהי אם כן הבעיה בשינוי המוצע, שחברה תיחשב לחדלת פירעון רק כשהיא לא יכולה לשלם את חובותיה במועדם? הרי אם חדלות פירעון תתחיל רק כאשר החייב אינו פורע את חובותיו במועדם - לווה שיודע שמצבו הכלכלי מידרדר, עלול לנסות להמשיך וללוות כספים ולתמרן בין הנושים כדי לעמוד בתשלומים בטווח הזמן הקצר, בכדי שלא תוגש נגדו בקשה לצו חדלות פירעון. בתקופה כזו, לווה יכול להעמיק את חובותיו לנושים רבים יותר, לשלם ריביות גבוהות ולהביא את עצמו לאסון כלכלי, מתוך אמונה שיוכל להשתקם. העמקת החובות של לווה כזה תקשה מאוד על האפשרות שלו לשיקום כלכלי.

במחיקת המבחן הכלכלי לקביעת חדלות פירעון, תזכיר החוק לוקח למעשה ממלווים - הרואים את הלווים מתנהלים בחוסר אחריות וממשיכים לקחת הלוואות ולהתמנף - את הזכות הבסיסית לבקש מבית המשפט לקבוע כי לווים אלה חדלי פירעון.

מדוע מלווה אינו יכול לעשות דבר ולמנוע את המשך ההידרדרות הכלכלית עוד לפני שלא קיבל את כספו בזמן? הרי הבור הכלכלי שאליו יגיע הלווה יהיה עמוק הרבה יותר מזה שהיה מגיע אליו אם המלווה היה עוצר אותו עוד קודם, על-פי המבחן הכלכלי. ברור ששיקום של לווה במצב כזה, המצוי בבור כלכלי עמוק, יהיה קשה הרבה יותר ואולי אף בלתי אפשרי.

תוצאה נוספת של מצב זה עלולה להיות הקשחת התנאים למתן אשראי, קיצור תקופות האשראי וכן ריבית גבוהה יותר. זאת, כדי לשקף את הסיכון המוגדל של אותם מלווים, שלא יכולים להכריז על חייב כחדל פירעון גם כאשר הם רואים שאין די בנכסיו כדי לפרוע את חובותיו.

צמצום היקף האשראי

נושא נוסף שבו תזכיר החוק בא לברך ויצא מקלל, הוא שינוי כללי המשחק לגבי נושים מובטחים. במצב של חדלות פירעון של לווה, תזכיר החוק רוצה לייצר מצב של שוויון רחב יותר בין הנושים של החייב. הוא קובע כי נושים שיש להם שיעבוד צף על נכסי הלווה יוכלו להיפרע עד 75% מהנכסים תחת השיעבוד במועד חדלות הפירעון, וזאת לטובת נושים שאין להם שיעבוד על נכסי הלווה.

לדוגמה, חברה קיבלה הלוואה של 800 אלף שקל כנגד קבלת שיעבוד צף על כל נכסי החברה ששווים כמיליון שקל. כיום, במצב של מימוש השיעבוד, הבנק יכול לגרום למכירת הנכסים ולהשתמש בפירות המכירה לכיסוי החוב. היתרה (200 אלף שקל) תתחלק בין שאר הנושים. לאחר יישום נוסח תזכיר החוק, הנושה המובטח יקבל רק 750 אלף שקל; וביחס ל-50 אלף השקלים הנוספים, הוא ייחשב כנושה לא מובטח.

בלי להתייחס כאן לחוקתיות השינוי ביחס לשיעבודים צפים קיימים, אם לשון התזכיר תהפוך לחוק, ההשלכות על שוק המימון עלולות להיות קשות. בין היתר מדובר בצמצום היקף האשראי שניתן לקבל, כי יידרש למשל יחס גדול יותר בין השווי האמיתי של הבטוחה לסכום האשראי; ריבית גבוהה יותר (בשל סיכון גבוה יותר); הקשחת תנאי המימון (תנאים ומגבלות נוקשים יותר ביחס לנטילת אשראי נוסף, ירידה בשווי נכסים ואחרים) ועוד.

במילים אחרות, על-מנת להגביר השוויון בין נושים באירועי חדלות פירעון, המדינה תפגע קשות ביכולת של חברות לקבל את האשראי מלכתחילה!

לסיכום, לחוק חדלות פירעון החדש יש מטרות ראויות וטובות, ויש בו הוראות חשובות בדבר האחדת דינים ויצירת מעשה חקיקה עדכני ומאוחד. עם זאת, בשם הרצון לפשט, תזכיר החוק מבטל את המבחן החשוב ביותר לקביעת חדלות פירעון - בחינת חדלות הפירעון הכלכלית, המודדת את נכסי החייב מול התחייבויותיו. מחיקת המבחן הכלכלי יוצרת סיכון של יצירת בור כלכלי עמוק למי שנמצא כבר בחדלות פירעון, אך לא ניתן לעצור את פעילותו, ומקטינה הסיכוי לשיקומו.

חיסרון נוסף שיש לתת עליו את הדעת - תזכיר החוק יוצר חשש לקושי חדש בקבלת אשראי בריביות סבירות מהגורמים המקצועיים האמונים על מתן אשראי והנעת גלגלי הכלכלה והמשק. זאת, בשל המגבלות החדשות והייחודיות על מימוש שיעבודים.

■ הכותבים שותפים במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן.