חכמה, מחוברת, נקייה: כך תראה עיר העתיד

תערוכת העיר החכמה בברצלונה משכה אליה מבקרים רבים ומציגים. החדשנות היזמית פינתה את מקומה למודלים משוכללים של רעיונות קיימים

תערוכת העיר החכמה בברצלונה / צילום: יחצ
תערוכת העיר החכמה בברצלונה / צילום: יחצ

לא פחות מ-14 אלף מבקרים, 465 מציגים ו-400 דוברים, השתתפו השנה בתערוכת העיר החכמה SmartCityExpo שננעלה לאחרונה בברצלונה. המארגנים דיווחו על הצלחת שיא ועל נוכחות של 500 ערים מחמש יבשות. זו השנה החמישית לקיום התערוכה והכנס המלווה אותה, הנחשבים לאירוע מוביל בעולם להצגה של מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיה לשירות וניהול ערים.

הביתנים הבולטים בתערוכה היו של ברצלונה, קטלוניה וספרד, המארחות, ושל החברות מיקרוסופט, סיסקו ו-IBM, שהתעצמות כוחן של ערים עוד קורצת לעסקיהן. המדינות שהציגו ביתנים גדולים היו קוריאה, פילנד, בריטניה, צרפת, דנמרק, איחוד האמירויות, אסטוניה ומאוריציוס. נעדרה מהכנס ברזיל, שבלטה מאוד בשנים הקודמות בתצוגה של ערים וחברות טכנולוגיה, והשנה כמעט ולא היתה לה נוכחות. ככלל, נרשמה נוכחות מצומצמת של אמריקה הלטינית, מזרח אסיה, אפריקה, אוסטרליה והודו, שבשנה שעברה בלטה בנוכחותה והשנה נעדרה כמעט לחלוטין מרצפת המציגים. את התערוכה אכלסו בעיקר ערים ומדינות מאירופה ומעט מצפון אמריקה, ביניהן בלטו ניו יורק, וינה, איסטנבול וברלין.

ביתני הערים והמדינות היו מורכבים לרוב מלקט של תצוגות קטנות של חברות, מיזמים או רעיונות עסקיים של חברות מקומיות. ישראל הציגה בביתן מכון הייצוא במודל דומה, ותל אביב וירושלים היו בין הערים הבודדות בתערוכה שהציגו את פעילות העירייה עצמה (ראו מסגרת).

איכות הסביבה והתחזוקה העירונית קיבלה תשומת לב: פחים חכמים ש"קוראים" למשאיות כשהם מלאים, ושימוש בשטחים פתוחים ומבוזבזים להגדלת האזורים הירוקים בעיר. פיתוח חדש הוא מטהר אוויר ענק (בעלות של אלפי אירו ליחידה), שיזמיו מציעים להעמיד בצמתים סואנים. ככלל, ניידות עירונית ותחבורה היו התחום שקיבל את החשיפה הגדולה בכנס וברצפת התערוכה. חברות עסקיות, ארגונים ציבוריים ורשויות הציגו פתרונות מגוונים לבעיה הבוערת ביותר בערים המצטופפות: גודש התנועה וגידול במספר משתמשי הדרך.

הוצגו פיתוחים טכנולוגיים לניהול ציי תחבורה המונית, למשל מערכת לשילוח כלי רכב לתחנות לפי מספר האנשים נמצאים בהן. הוצגו אפליקציות לניהול חניה, ובהן אחת שמציעה את האפשרות להזמין מראש מקום חניה ברחוב. בתחום התחבורה הקלה הוצגו מערכות למיזמי השכרת אופניים, רגילים וחשמליים, וגם התל אופן של תל אביב קיבל מקום של כבוד עם עמוד עגינה חדש שיותקן בשנה הבאה ואמור להקל את השחרור והנעילה של האופניים בתחנות.

בביתן מכון הייצוא הוצג קורקינט חשמלי המגיע למהירות 25 קמ"ש, עם בסיס רחב שמאפשר לעמוד עליו בנוחות ואף לשאת משאות קלים. בביתנים אחרים הוצגו אופניים חשמליים המחוברים לקרון זעיר, כפתרון להעברת סחורות בסביבות צפופות.

תחום התחבורה מבטא היטב את השלב ההתפתחותי שבו נמצאת תעשיית "העיר החכמה". הרעיונות חוזרים על עצמם, ונדמה כי אין חדשנות של ממש בשירותים ובמוצרים. מה שכן מתחדש, וזה ניכר, הם המודלים ליישום הרעיונות: על יסודות מיזמים שכשלו כלכלית או טכנולוגית, נולדים מיזמים בעלי תכלית דומה ואף זהה, בטכנולוגיה שונה או במבנה כלכלי חדש.

כזו היא אפליקציית mytexi הגרמנית, שמביאה את שכלולי אפליקציית ההסעות אובר לשוק המוניות המסורתי ומאפשרת לחבר את רעיון התחבורה השיתופית בתוך מערכי הסעה מסורתיים. כמו אובר, מייטקסי מציעה שיתוף נסיעות בכל מופעיו: חלוקת עלות הנסיעה בין משתתפים בדרך של pool או של מחיר קבוע, אבל היא פועלת רק עם נהגי מוניות מורשים, ובכך היא נמנעת ממאבק עם מוקדי כוח ורגולטורים ומציעה למעשה מודל כלכלי אחר לטכנולוגיה קיימת.

כזה הוא גם מיזם האופנועים החשמליים yugo שיחל לפעול בברצלונה בקרוב והציג בתערוכה את שירותיו. לפני שנתיים דיווחנו על מיזם שיתוף והשכרת אופנועים חשמליים שהחל לפעול בברצלונה בשם "Motit", המיזם כשל והחברה נעלמה. אנשי yugo מאמינים שהאופנועים החשמליים שלהם יצליחו במקום שבו קודמיהם כשלו. ההבדל בין שני המיזמים הוא ש"מוטיט" ייצר את האופנועים, ואילו "יוגו" קונים אופנועים קיימים ומשלבים בהם את אמצעי הניטור והמעקב שמאפשרים את התפעול השוטף שלהם. כמו כן, יש הבדלים בתעריפי ההשכרה: המיזם הנוכחי מציע את השירות במחיר גבוה פי שניים.

למרות המרכזיות של תחום התחבורה, שנבעה גם מכך שנותנת החסות המרכזית היתה חברת רכבות, בתחרות המתקיימת בכל שנה לצד התערוכה, הפרסים הוענקו בתחומים אחרים: פרס העיר החכמה, שהוענק בשנה שעברה לתל אביב בזכות דיגיתל, הוענק השנה לעיר פיטרבורו בבריטניה, עבור יישום כלכלה אורבנית מקיימת. כלכלה מקיימת היא מושג המתייחס למערכת כללים ותמריצים שתכליתם לשלב ערכי קיימות לשירותים ולמוצרים שצורכים העיר ותושביה. למשל: מיסוי גבוה יותר על מוצרים שאינם מתכלים. פחטרבורו קיבלה פרס על החלת מנגנונים כאלה בתפקוד העירוני, תוך שיתוף ציבור התושבים.

פרס הפרויקט החכמה הוענק לעיר שיזיצ'ואנג בסין עבור פרויקט שירותי חינוך מבוססי ענן שמאפשר למבוגרים ולילדים לצרוך, לשתף וליצור ידע באופן מקוון.

פרס הרעיון החדשני הוענק ל-findeter, בנק לפיתוח תשתיות מקיימות מקולומביה.

גגות של כסף

אדריכל העיר ברצלונה אמר ל"גלובס" לפני שנתיים כי ברצלונה צריכה להתחיל לגדל את העגבניות שהיא צורכת בעצמה, והצביע על גגות בנייני העיר כמקום שבו טמון פוטנציאל השטח שבו הדבר יכול לקרות. בכל העולם (ובתוכה ישראל - על גג הדיזינגוף סנטר בתל אביב), כבר נעשה שימוש בגגות כשטח לגידול חקלאות עירונית וצמחייה אחרת. גגות ירוקים ידועים ביתרונות הסביבתיים לבניין עצמו ולעיר: צינון המבנה ותרומה ולאיכות האוויר בסביבה.

לנדל"ן הגגות פוטנציאל גדול יותר, יכולים להיות שימושים רבים אחרים. מיזם מברצלונה מציע לבעלי גג ששטחו גדול מ-100 מ"ר להקים עליו כוורות, להציב מכלים לייצור זבל אורגני ומתקנים לאיסוף מי גשמים. בנוסף מציעים היזמים להשתמש בגג המטופח כחלל לאירועים. הרווח שיכול לצמוח משימושים כאלה גדול יותר מאשר גג "ירוק" רגיל, ומכאן המניע שיכול לדחוף בעלי נכסים להיכנס למהלך כזה. בנוסף לטיפוח הגג וליתרונות הבאים לידי ביטוי בחסכון באנרגיה, הוא יכול ברבות הימים גם להניב להם הכנסה.

טלפונים ציבוריים, הדור הבא: עמדות לגלישה באינטרנט

אחד הסמלים הבולטים לשינוי שהתחולל באורח חיינו ב-20 השנים האחרונות, הן עמדות הטלפונים הציבוריים הניצבות במרחבים הציבוריים בערים בכל העולם כאבן שאין לה הופכין. בביתן העיר ניו יורק הוצג הפתרון שיבוא במקומם: עמדה שיש בה מסך ומקלדת, ואשר תאפשר לאדם ברחוב לגלוש באינטרנט, לשלוח הודעות טקסט, ודוא"ל ולתקשר עם שירותים עירוניים. כמו כן ניתן יהיה לקנות ולהפיק בה כרטיסים לתחבורה ולמופעים ולהשתמש באפליקציות לשם הזמנת מונית.

7,500 עמדות כאלו יותקנו בכל חמשת הרובעים של ניו יורק ברבעון הראשון של 2016, תוך שימוש בתשתיות התקשורת והחשמל ששימשו את הטלפונים הציבוריים. מימון הפרויקט יגיע ממכירת שטח פרסום במסכים המהווים חלק מהמתקן, ומעמלות על השירותים והמוצרים שהזכרנו לעיל. היזמים קיבלו את הזכיון להפעיל את העמדות למשך עשר שנים, ובתום התקופה המתקנים יעברו לבעלות העירייה. הם מעריכים כי ההכנסות בתקופת הזיכיון יגיעו למיליארד דולר, ולפי ההסכם עם העירייה 50% מתוכן יעברו אליה. היזמים יקימו את העמדות, יתפעלו ויתחזקו אותן על חשבונם במשך כל תקופת הזיכיון, שבה רק הם ימכרו את שטחי הפרסום.

"סוף סוף ישראל תופסת שטח"

הביתן של עיריית ירושלים, שזו הפעם הראשונה שהיא משתתפת בתערוכה, ניצב במיקום אסטרטגי: בכניסה לתערוכה, והציג את חזון 2020 של העיר. בביתן מכון הייצוא הציגו 10 חברות ישראליות בתחומים: תקשורת נתונים, איכות סביבה ותחבורה בכלי רכב קלים. במשלחת הישראלית היו 200 איש (נציגי עיריות, רשויות מקומיות, חברות טכנולוגיה, מומחים ויועצים בתחום) החברות מובליי וצ'ק פוינט הציגו בדוכנים עצמאיים.

"לפני שנתיים עמד ביתן קטן של 6 מ"ר, והיום ישראל תופסת 320 מ"ר בתערוכה", אומר סרג'יו ויניצקי, נציג מרכז הירידים של ברצלונה בישראל. ויניצקי נמצא בתפקידו משנת 2007. "הבאתי לברצלונה מאות מבקרים כל שנה לתערוכות מזון, מלונאות ואפילו בריכות שחייה. אבל הם היו מבקרים שחיפשו הזדמנויות יבוא לישראל. מאז תערוכת הערים החכמות ישראל גם מציגה בביתנים, בתחום הזה יש לנו מה לייצא, וכך סוף סוף ישראל תופסת שטח", אומר ויניצקי.

התערוכה היתה ההזדמנות של עיריית תל אביב להכריז על פירות הצלחתה בפיתוח מערכת הדיגיתל (כרטיס התושב הדיגיטלי), בהכרזה על שיתוף פעולה עם ארגון שמסייע לערים להשיג תקציבים ממשלתיים בפרויקט "100 הערים החכמות" של הודו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988