ועדה של החשכ"לית תמליץ על שינוי ברכש התרופות לבתי"ח

למרות הוועדה של משרד האוצר - שר הבריאות ליצמן מינה את רם בלינקוב כדי לבחון חלופות לביצוע הרכש על ידי חברת שראל ■ כיום הרכש מתבצע על ידי שראל בלבד תוך פטור ממכרז, והוועדה של האוצר תמליץ על תחרות בין 2 חברות לפחות

שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, הודיעו היום (ב') כי מינו את רם בלינקוב, הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר, לבחון את ההתקשרות של המדינה עם חברת שראל - החברה היחידה שרוכשת תרופות וציוד רפואי עבור בתי החולים הממשלתיים תוך פטור ממכרז.

השניים ציינו כי בלינקוב יגיש את מסקנותיו תוך 60 יום בלבד, אבל שכחו דבר אחד: כבר מעל שנה שההתקשרות עם שראל נבחנת בקפידה על ידי ועדה מיוחדת שהקימה החשבת הכללית במשרד האוצר. על פי הערכות, במשרד הבריאות לא אוהבים את הרוח הנושבת מההמלצות המסתמנות של ועדת האוצר.

ל"גלובס" נודע כי הוועדה שהקימה החשכ"לית, מיכל עבאדי, שבראשה עומד הכלכלן ד"ר שלומי פריזט, כבר גיבשה טיוטה שטרם הועברה לידי משרד הבריאות. על פי מסקנות הוועדה, חברת שראל לא ניצלה לכאורה כראוי את עיקרון היתרון לגודל, ומבדיקות שנעשו על ידי הוועדה התברר כי לפחות במקרים מסוימים ניתן היה להוזיל את עלויות הרכש בעשרות אחוזים. על פי ההמלצות המסתמנות, לשראל לא יינתן עוד פטור ממכרז והליך הרכש יתבצע על ידי 2-3 חברות. על פי המודל הזה, עדיין יישמר היתרון של רכש מרוכז, אבל הוא ייעשה בתוך שוק תחרותי יותר שייטיב בסופו של דבר עם בתי החולים.

פטור ממכרזים לשנה בלבד

באופן רשמי, במשרד האוצר בירכו היום על מינויו של בלינקוב וציינו כי ישמחו על כל בדיקה בעניין ההתקשרות עם שראל. בפועל, לראשי האוצר לא היה מושג על המינוי והדבר התפרש במשרד כ"הליכה על הראש של החשכ"לית" מצידו של ליצמן. אותם גורמים ציינו כי למשרד הבריאות קיימת זכות מלאה לבחון את דרכי ההתקשרות שלו עם ספקים, אולם באותה נשימה הזכירו כי החשבת הכללית באוצר היא היחידה שרשאית לחתום על פטור ממכרז.

ההודעה הזו של ליצמן ובר סימן טוב מהווה פצצה גם בהיבט הפרסונלי: מתברר כי מי שנבחר במכרז פומבי לייעץ לאחרונה לוועדת פריזט הוא לא אחר מאשר גל הרשקוביץ - מי ששימש בעצמו כממונה על התקציבים באוצר שנתיים לאחר התפטרותו של רם בלינקוב מהתפקיד. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שימש כסגנו של הרשקוביץ באוצר, ויש כבר מי שמצביע על לא מעט אגו שנמצא על השולחן. גם המתח הרב שקיים בין ליצמן לעבאדי, על רקע התעקשותו של ליצמן למנות את פרופ' זאב רוטשטיין למנכ"ל הדסה - למרות כל ההסתייגויות שלה מהמינוי והדוח החמור שחיברה בעניינו, נמצא ברקע כל העת.

הטענות נגד מודל ההתקשרות עם שראל נשמעו מצד אנשי האוצר מזה שנים ארוכות, אולם גם בפברואר אשתקד בחרה החשבת הכללית מיכל עבאדי להעניק למשרד הבריאות פטור נוסף למכרז כדי להתקשר עימה - אולם הפעם לשנה אחת בלבד, עד ל-31 בינואר הקרוב. הפטור ניתן עבור היקף התקשרות של עד 1.4 מיליארד שקל. אולם, כבר אז קבעה עבאדי כי מדובר בפטור שניתן למשך שנה "או עד להקמת גוף רכש חדש - לפי המוקדם". בין היתר בחנה עבאדי את האפשרות להקים גוף רכש בתוך אגף החשב הכללי במשרד האוצר או בתוך הרשות החדשה לפיקוח על בתי החולים הממשלתיים, בראשות אסתר דומיניסיני - רשות שנסגרה על ידי ליצמן מיד עם כניסתו לתפקיד.

באוצר טענו כבר אז, כי גם הדרישות של המשרד לשקיפות רבה יותר מצד שראל לא הועילו, וגם לא כניסתם של שני נציגים מטעם האוצר לדירקטוריון החברה. עוד נטען כי אפילו הדרישות של ועדת פריזט, לקבלת מידע ומסמכים שונים, נענו בסחבת ואף בסירוב מצידה של הנהלת שראל, בראשות המנכ"ל אבי בוסקילה.

מבנה מונופוליסטי

גורמים המעורים בעבודה של ועדת פריזט טוענים כי במהלך העבודה התגלו עוד ועוד בעיות לכאורה בתפקודה של שראל, ולטענתם המכנה המשותף שלהן הוא המבנה המונופוליסטי של החברה. "נכון שחברה אחת שמנהלת את הרכש לכל בתי החולים יכולה להשיג הנחות גדולות, אבל מצד שני היא גם מפתחת עם הזמן תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהגודל ומהכוח הזה", כך לפי אחד הגורמים.

שראל הוקמה בשנת 1994 מתוקף החלטת ממשלה, והיא פועלת תחת עמותה ציבורית שהקימו בתי החולים הממשלתיים - עובדה שזכתה גם היא לביקורת, שכן הגוף שמקבל את התרופות והגוף שמספק אותן אחד הוא. מנגד, גם הרעיון להקים גוף רכש ממשלתי זוכה לביקורת, שכן באופן אירוני עד 1994 רכש התרופות הממשלתי נעשה על ידי אגף במשרד הבריאות וזכה לביקורת נוקבת מצד מבקר המדינה. וזאת, לאחר שהתגלו בו כשלים באופן הניהול והאספקה. גם בשראל מזהירים מפני שינוי המודל הקיים, ומזכירים כי רכש תרופות אינו דומה לאספקת עגבניות - יש צורך במערך לוגיסטי שלם ויקר, וספק אם המדינה תרצה להוציא מערך כזה למיקור חוץ.