"לנציגי הציבור יש חלק משמעותי בגיבוש הפסיקה בביה"ד לעבודה"

מערכת בתי הדין לעבודה, שמפשרת ומכריעה בסכסוכים שמתגלעים בין עובדים למעסיקיהם, היא ייחודית מבחינות רבות, אבל אחד ההבדלים הבולטים בין בית דין לעבודה לבית משפט רגיל הוא זהות היושבים בדין.

בניגוד לבית משפט "רגיל", שיושבים בו רק שופטים מקצועיים - בבתי הדין יושבים לצד השופטים, ודנים ביחד איתם בהכרעות בסכסוכי העבודה, גם נציגי ציבור, שהם נציגי עובדים ומעסיקים המתמנים על-ידי שר המשפטים ושר התמ"ת לאחר התייעצות עם הוועדה שמייעצת בנושא. נציגי הציבור מכהנים גם בבית הדין הארצי לעבודה, שהוא הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה.

בתחילת השבוע ערכה מערכת בתי הדין לעבודה כנס חגיגי לרגל כניסתם לתפקיד של יותר מ-100 נציגי ציבור חדשים למערכת. באותו מעמד בירך אותם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, ואמר כי מערכת בתי הדין לעבודה פועלת כל העת להכשיר את נציגי הציבור כדי שיוכלו למלא תפקידים במקצועיות הנדרשת, והוסיף כי "נציגי הציבור מביאים לבתי הדין לעבודה ניסיון חיים, הכרת השטח, 'ריח השדה', ידע מעשי ותאורטי".

בשיחה עם "גלובס" אתמול (ד') אמר הנשיא פליטמן כי נציגי הציבור מגשימים את הייעוד המקורי בשילובם במערכת, ועל כך מעידה פסיקת בתי הדין לעבודה, שהיא פרי של השיח והחלפת הדעות בין חברי המותב כולו.

הנשיא פליטמן מציין כי עם נציגי הציבור בבתי הדין נמנים מראשי הכלכלה במשק, כמו גם מבכירי הסגל האקדמי במוסדות השונים.

מעמדו של נציג הציבור

נציג הציבור הוא חבר בהרכב השופטים (מותב) לכל דבר ועניין, ומעמדו כמעמד השופט שלצדו. בהיבט הדיוני, פירוש הדבר הוא שהיעדר נציג ציבור מההרכב יפגום בהליך ובנסיבות מסוימות זה אף עלול להוביל לביטול החלטה.

נציג הציבור, בדומה לשופט, אינו נחשב "עובד" אלא "בעל מעמד". משמעות הדבר היא שאין מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המדינה, ואין הוא זכאי לזכויות הנובעות מקיומם של יחסי עבודה. התשלום לנציג ציבור עומד על 500 שקל ליום דיונים בבית הדין האזורי.

בהתאם לסעיף 11 לחוק בתי הדין לעבודה, מינויו של נציג ציבור הוא ל-4 שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת - ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.

בהיבט המהותי, נציג הציבור רשאי לכתוב דעה נפרדת במסגרת פסק הדין, ובמקרים שבהם יחלקו שני נציגי הציבור על הכרעת אב בית הדין - ייוותר הוא בדעת מיעוט, וקביעתם תהא המכרעת.

על נציג ציבור חלים כללי התנהגות ואתיקה שעליהם הוא חייב להקפיד מכוח היותו חלק מהמותב הדן בהליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה. במסגרת זו נקבעו כללים מפורטים בנוגע למניעת ניגוד עניינים; להתנהגות הנדרשת במהלך הדיון באולם ומחוצה לו; להתנהלות שלא תוך כדי מילוי התפקיד כנציג ציבור; ולהתנהגות ולהתנהלות בתקופת הכהונה כנציג ציבור ולאחריה.

"היו מקרים שנציגי ציבור הכריעו בניגוד לשופטים"

- האם אין התנגשות בין השופטים המקצועיים לבין נציגי הציבור?

פליטמן: "תחומי מומחיותם של נציגי הציבור ידועים לשופטי בית הדין, והם מותאמים לנושא ההליך שבפני המותב. במילים אחרות, ניתן לשבץ מי שבקיא בענייני ייצוג עובדים, כוח-אדם, תעשייה, ראיית חשבון, עריכת דין, בנקאות, חברות היי-טק ואקדמיה בתיקים רלוונטיים, וכך תורם נציג הציבור ועוזר למותב כולו לפסוק פסיקה מתקדמת, נטועה במציאות.

"מעבר לכך, לא רק שמותב בית הדין מתעשר מנציגי הציבור, אלא שנציגי הציבור מביאים למקומות עבודתם את ההלכה שלמדו בבית הדין לעבודה, כדי שתוכל להיות מיושמת בשטח".

- נמתחה בעבר ביקורת על כך שלנציגי הציבור אין השפעה אמיתית על ההכרעות בתיקים שמגיעים לבתי הדין לעבודה, ונטען כי השופטים המקצועיים הם שקובעים לבדם את גורל התיקים, והנציגים "מתיישרים" עם החלטות השופטים.

"לנציגי הציבור חש חלק משמעותי בגיבוש הפסיקה, וזאת בשלבי הכנת התיק, הדיון וההתייעצויות לקראת פסק הדין. מטבע הדברים ועל-פי הדין, השופט המקצועי מנהל את הדיון וכותב את הדעה המרכזית, אולם הדברים נעשים רק לאחר קיום שיח מפרה והחלפת דעות בין כל חברי המותב. הדבר נעשה לפני הדיון ואחריו, ורק לאחר מכן נכתב פסק הדין".

- האם היו מקרים שבהם נציגי ציבור הכריעו מחלוקות משפטיות בניגוד לעמדת השופט המקצועי?

"בהחלט היו מקרים, הן בבתי הדין האזוריים והן בבית הדין הארצי, שבהם נציגי הציבור הכריעו בניגוד לעמדת שופט מקצועי. בבית הדין הארצי היו מקרים שבהם שופט מקצועי ושני נציגי ציבור קבעו הלכה בפסק הדין, בניגוד לשני השופטים המקצועיים האחרים. כך קרה בהלכת גלוטן, למשל, שבה נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים סיעודיים".