דעה: העיוות הבסיסי וההיסטורי בתמחור הגז הישראלי

בכנס תחזיות אנרגיה 2016 שערך השבוע בת"א המכון לאנרגיה ולסביבה, תיארו פקידי הממשלה בזה אחר זה את הקושי להחדיר את הגז הטבעי לשוק הישראלי. הקושי הזה גבר בשנה האחרונה, בעקבות הירידה החדה במחירי האנרגיה, שצמצמה באופן דרמטי את הפער שבין מחיר הגז הטבעי למחיר המזוט והסולר המשמשים מפעלי תעשיה. יתרונו של הגז הטבעי, הזול יותר, פחת בעשרות אחוזים.

לעומת זאת, הירידה החדה במחירי הפחם גרמה לגידול בפער בין ייצור חשמל מפחם לייצור חשמל מגז טבעי. להערכת גורמים בחברת חשמל, הפער עומד היום על 25% לטובת הפחם ורק הורדה של מחיר הגז הטבעי לכ-4 דולר ליחידת חום תשווה את עלות הייצור משני החומרים.

כדי להתגבר על בעיות אלו יש למשרדי הממשלה הצעות: הענקת מענק בסך 750,000 שקל למפעל המשקיע כ-2 מיליון שקל בהסבת מערכות ממזוט לגז טבעי, העלאת הגז על המזוט והסולר, הענקת רשת בטחון לתחנות תדלוק שיתקינו יחידות תדלוק בגז טבעי ועוד מענקים ליזמים ומיסוי על הציבור, במטרה לעודד את צריכת הגז הטבעי.

אולם, במקום להמציא את המענקים שיעלו לקופת הציבור מאות מיליוני שקלים, היה על פקידי האוצר לעמוד על הכשל הלוגי הנעוץ בניהולו של משק הגז הישראלי. בעוד מחיריהם של כל חומרי האנרגיה, למעט הגז הטבעי, נקבעים בהתאם למחיריהם בשווקי האנרגיה העולמיים, הגז הטבעי הישראלי מנותק לחלוטין משווקים אלה. הניתוק הזה הוא שגורם לפער המחירים המלאכותי ומקטין את המוטיבציה של צרכני אנרגיה לעבור ממזוט, סולר ופחם לגז טבעי.

לכן ברור שמחירו המקובע, הגבוה והמלאכותי של הגז הטבעי, מתוקף חוזה מונופוליסטי הנתמך על ידי ממשלת ישראל, שריה ופקידיה הוא שגורם לעיוות היוצר עיוות חמור בהקצאת משאבי האנרגיה במשק, כאשר מחיר הגז הטבעי במדינה כבר אינו כלכלי לצרכנים. כדי לתקן עיוות זה ממשלת ישראל מתכוונת להזרים מאות מיליוני שקלים למשק, כדי לעודד את צריכה גז וכך באופן עקיף לא רק להגדיל את רווחי המונופול, אלא גם להטיל מס נוסף על האזרחים.

עדיף לכן להטיל פיקוח מחירים גמיש על הגז הטבעי, למשל הצמדה למחיר הנפט העולמי, ובכך להביאו מחדש לרמת מחיר תחרותית בשוק הישראלי. בכך ייחסכו הוצאות של מאות מיליוני שקלים של תמיכה במעבר לגז טבעי וניתן יהיה להוריד את גם רמת המחירים במשק.