הנקראות ביותר

זכויות הדייר: יציבות הבניין

מהנדס חיצוני קבע שבנייה שביצע דייר על גג בת"א חורגת מהעומס המותר, ערכאות משפטיות חייבו להרוס את הבנייה, אבל עיריית ת"א עדיין מסרבת לבטל את היתר הבנייה שהנפיקה לדייר

מדובר בסאגה משפטית ארוכה ומפותלת, אבל עם שורה תחתונה פשוטה ומבהילה: בנייה בת"א שהוגדרה כמסוכנת עדיין עומדת על תלה, בעיקר בגלל כיפופי ידיים בין המפקח על הבתים לבין העירייה.

ראשית הפרשה בסוף 2011, כאשר בעל דירה בקומה אחרונה בבניין ברחוב אשרמן 17 בת"א, הגיש בקשה לוועדה המקומית להפיכת אחד החדרים לממ"ד, להריסת גג רעפים ובניית אחר במקומו, תוך ניצול החלל לבניית חדר על הגג בשטח 48 מ"ר עם מדרגות פנימיות.

לבקשה צירף הדייר הסכמה מחלק מהדיירים. חלק אחר של הדיירים הגיש התנגדות לבקשת ההיתר. באמצע 2012 החליטה הוועדה המקומית להמתין חצי שנה, שאם במהלכה לא תוגש בקשה להיתר לפרויקט תמ"א 38, תדון הוועדה שוב בבקשה. במארס 2013 דחתה הוועדה את התנגדויות, לאחר שלא הוגשה בקשה למימוש פרויקט תמ"א 38 בבניין. בינואר 2014 קיבל השכן היתר בנייה והחל בעבודות.

בעקבות זאת, בעלי ארבע דירות הגישו תביעה נגד השכן. בתביעה, שהוגשה למפקח על הבתים המשותפים, דרשו הדיירים צו להפסקת העבודות, בטענה כי שכנם החל בביצוע העבודות בצורה רשלנית, תוך גרימת נזקים לאחת הדירות. בנוסף, נטען כי הבנייה בעליית הגג מסוכנת ופוגעת משמעותית ביציבות הבית. טענה נוספת שהעלו הדיירים היא כי אין לשכן הסכמות מפורשות של 75% מבעלי הדירות. בנוסף, הם טענו כי הבנייה על גג הבניין מונעת מהם לממש פרויקט תמ"א 38.

מנגד טען השכן כי טענות הדיירים נדחו עוד בהתנגדות, וכולם הסכימו לבנייה. בנוסף הוא טוען כי ממילא אין כל היתכנות לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין. לטענת השכן, העיכוב גורם לו נזקים משמעותיים וההתנגדות נעשית בחוסר תום לב. השכן אף הכחיש כל טענה לסכנה ליציבות המבנה (והגיש חוות דעת מהנדס משלו, שתמך בכך), וטען כי מדובר בבנייה נפוצה בשכונה.

בתחילת פברואר 2015 קבע המפקח על הבתים המשותפים בת"א אורן סילברמן, כי השכן פעל בחוסר תום לב, והורה להוציא צו מניעה והחזרת הבניין לקדמותו. מלבד העובדה שהשכן לא קיבל הסכמה של מספיק דיירים, מצא סילברמן שיש בבנייה פגיעה של ממש בזכויות הקניין של הדיירים בשלושה מישורים: חשש ליציבות המבנה, פגיעה באפשרות מימוש תמ"א 38, ופגיעה בזכות בעלי הדירות האחרים לבנות. "אין כל הצדק בהיעדר רוב נדרש של בעלי הדירות בבניין, מדוע דווקא הנתבעים יהיו היחידים אשר ייהנו מחדר מחוזק בבניין תוך ניצול כל יסודותיו הקיימים של הבניין במלואם", כתב סילברמן, "בנסיבות אלו ולאור החשש ליציבות ולסדיקה ולאור הפגיעה הקניינית האמורה יש מקום לאסור גם על חיזוק החדר המבוקש בדירת הנתבעים על פי ההיתר הקיים". בנוסף, קבע סילברמן כי הבנייה על הגג תהווה תמריץ שלילי גם עבור השכן למימוש פרויקט תמ"א 38, וגם תפריע למימוש פרויקט מסוג זה.

סילברמן הוציא צו מניעה קבוע האוסר על השכן להמשיך כל בנייה, גם אם היא תואמת את היתר הבנייה והורה לשכן להשיב על חשבונו את מצב הרכוש המשותף לקדמותו תוך 30 יום. בנוסף השית סילברמן על השכן את הוצאות המשפט.

לאחר פסק הדין שנתן המפקח, דרשו הדיירים מהעירייה, באמצעות עו"ד נעם קולודני, לבטל את היתר הבנייה. אלא שבעירייה לא מצאו לנכון לבטל את ההיתר שהונפק על ידם. "לשם נקיטת זהירות נבחנו החישובים הסטטיים על ידי מהנדס הבניין יוגב יצהרי, בוחן קונסטרוקציה בכיר מטעם העירייה, ואושרו על ידו", כתבה עו"ד לירון רותם מהמחלקה המשפטית, "משכך איננו מורשים עוד לעכב את העבודות על פי היתר הבנייה".

במכתב אחר ששיגרה רותם גם למבקרת העירייה חיה הורוביץ הבהירה רותם כי "הוועדה המקומית עשתה את המירב והמיטב על מנת לעמוד בסטנדרטים של זהירות מוגברת בפועלה והחלטותיה". רותם הדגישה כי "מסקנות המפקח על הבתים המשותפים בפסק הדין חרגו מהסמכות שניתנה לו ליישב סכסוכים בין בעלי דירות בנושאים קנייניים".

הוועדה המקומית גם העבירה את שתי חוות הדעת הסותרות בנוגע למצב הבניין לבחינת המהנדס החיצוני ישראל דוד. בחוות דעת שהגיש בספטמבר קבע דוד כי תוספת העומסים חורגת מהגבול העליון המותר, ויש לערוך בדיקה כוללת ומקיפה לעמידות הבניין ברעידת אדמה ובדיקה של תוספת העומסים. אבל לדברי רותם, "הליך של ביטול היתר הינו הליך בעל השלכות נגזרות כבדות משקל, וחשיפה לתביעות נזיקיות כבדות. לפיכך דרש ודורש כל ההליך בתיק זה התנהלות שקולה וזהירה, תוך מאמץ רב לשקול את הדבר הנכון מבחינה ציבורית, אשר מתחשב גם במבקש היתר אשר ניתן לו כמעט שנתיים קודם לכן".

במקביל, הגיש השכן ערעור על פסק הדין של המפקח על הבתים המשותפים לבית המשפט המחוזי. השופטת יהודית שיצר דחתה את הערעור, וגם השיתה על השכן הוצאות משפט. שיצר קבעה כי המפקח צדק כשקבע כי השכן לא השיג את הסכמת הרוב הדרוש. במקביל הגישו הדיירים לבית משפט השלום בקשה לביזיון בית משפט, בטענה כי השכן ביזה את פסק הדין של המפקח על הבתים המשותפים ולא החזיר את הבניין לקדמותו. השופטת כוכבה לוי קבעה כי השכן אכן ביזה את פסק הדין והשיתה עליו הוצאות משפט, נוסף לתשלום 2,000 שקל לכל יום של ביזיון פסק הדין.

מהעירייה נמסר, כי "אין כל דופי בהתנהלות העירייה ואין לנו אלא להצר על כך שנעשה ניסיון לגרור גורמים מקצועיים בעירייה, העושים מלאכתם ביושר וללא מורא, לסכסוך שכנים בעל אופי קנייני שהעירייה אינה צד לו כלל ועיקר".

בעירייה הדגישו כי בניגוד לנטען, נוכח חשש שהעלה המפקח ביחס ליציבות המבנה, הועברו חוות הדעת ההנדסיות לבדיקת המהנדס ישראל דוד, ו"בעקבות חוות דעתו קיימה הועדה המקומית דיון לביטול היתר הבנייה, כאשר נוכח המחלוקת ההנדסית הוחלט כי תיערך פגישה אצל מנהלת אגף רישוי ופיקוח על הבנייה, פגישה בה דנו בסוגיה המקצועית וניתנו הנחיות למתכנן השלד בדבר המסמכים שעליו להגיש". לפיכך, הם מדגישים, "סוגיית ביטול ההיתר טרם מוצתה והוועדה המקומית תשוב ותדון בה לאחר שיוגש לה כל החומר הנדרש. יובהר שע"פ החוק האחריות הבלעדית לחישובים הסטטים חלה על מתכנן השלד החתום על הבקשה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות