ביהמ"ש העליון הרשיע את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה

ברוב של שניים מול אחד העליון דחה את ערעורו של זדורוב וקבע כי רצח את הנערה תאיר ראדה ב-2006 ■ בראש ההרכב ישב יורם דנציגר, שהיה בדעת מיעוט ■ פרקליטו: "תם ולא נשלם, נבקש דיון נוסף"

רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון
רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון

בית המשפט העליון דחה היום (ד') את ערעורו של רומן זדורוב וקבע כי רצח תאיר ראדה בת ה-13. זאת לאחר שהורשע פעמיים - ב-2010 ובשנה שעברה - ונגזר עליו מאסר עולם.

בראש הרכב השופטים עמד יורם דנציגר, שהיה בדעת מיעוט, ולצדו ישבו יצחק עמית וצבי זילברטל. לאחר שדנציגר אמר כי יש לזכות את זדורוב, נשמעו מחיאות כפיים באולם, אולם אז מסרו עמית וזילברטל את החלטתם.

פרקליטו של זדורוב, עו"ד אביגדור פלדמן, נתלו בדעת המיעוט של ראש הרכב השופטים. "שופט אחד קבע כי אין ראיות להרשיע את זדורוב. שניים החליטו אחרת. שופט עליון אחד סבור כי יש ספק בהרשעה. כמובן שציפינו שזדורוב יזוכה בבית המשפט העליון, אבל זוהי הפסיקה, וזה תם ולא נשלם. ייתכן שיהיה דיון נוסף. אנחנו נגיש בקשה לדיון נוסף אחרי שנקרא את התיק", אמר.

לדבריו, "אני מאוכזב, למדתי את התיק יחד עם חבריי לסנגוריה הציבורית. יש סימני שאלה שמרחפים בתיק, ואי-אפשר להתעלם מהם". 

בדצמבר 2006 נמצאה גופתה של תאיר בתא שירותים בבית-ספר "נופי גולן" בקצרין שבו למדה, גרונה משוסף ובגופה חתכי סכין וסימני אלימות רבים.

לאחר הרצח עצרה המשטרה את זדורוב, פועל בניין שעבד בבית-הספר שהיה אז בן 29, ולאחר חקירה שחררה אותו. כשבוע לאחר הרצח עצרה אותו שוב בחשד שביצע את הרצח.

בחקירתו הודה זדורוב בביצוע הרצח ושחזר אז את המעשה לעיני מצלמות המשטרה. ימים ספורים לאחר מכן חזר בו מהודאתו, סירב לחתום עליה וטען כי היא הוצאה ממנו בלחצים.

זדורוב הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת ב-2010 ונידון למאסר עולם. זאת בעיקר על סמך הודאתו, שבה אמר כי רצח את ראדה באמצעות סכין יפני, ועל סמך וכתמי הדם על מכנסי הג'ינס של ראדה. באמצעות עורכי דינו אלקנה לייסט ואיתי הרמלין מהסנגוריה הציבורית, ערער זדורוב על הרשעתו.

בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעת שני מומחים: האחד בשאלת טביעת הנעל על מכנסי הג'ינס שלבשה ראדה, והשני בשאלת כלי הרצח ששימש את הרוצח והמחלוקת אם החתכים נגרמו מסכין משוננת או סכין ישרה. 

קביעות המומחים

באשר לטביעת הנעל, מומחה מארצות-הברית, ויליאם בודזיאק, העיד מטעם ההגנה כי סימני הדם על הג'ינס כלל לא היו טביעות נעל - בניגוד למה שטען עד מטעם התביעה.

לגבי צורת הסכין העידה הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן-רזניק, שטענה כי הסימנים שנמצאו ליד החתך בסנטרה של ראדה מעידים כי חתך זה נוצר בסכין משוננת - בניגוד לטענת התביעה, שגרסה כי כלי הרצח היה סכין יפנית.

גם לאחר שמיעת עדויות אלה, בית המשפט המחוזי בנצרת שב והרשיע את רומן זדורוב ברצח וקבע לעניין הסכין ששימשה לרצח כי חוות-דעתו של ד"ר קונסטנטין זייצב, שביצע את הנתיחה בגופתה של ראדה, אמינה מזו של של ד"ר פורמן-רזניק, שאותה הגדיר "מגמתית, רשלנית ולא מקצועית". השופטים קבעו כי ראדה נדקרה בכלי חד, שהיה עשוי להיות סכין יפנית.

אתמול (ג') נחשפה, במסגרת תחקיר "עובדה" בערוץ 2, הקלטה שמחזקת את הטענה כי אכן זייצב טעה. גם בעניין טביעות הנעל אימצו השופטים את חוות-דעתו של המומחה מטעם התביעה, רב-פקד ירון שור, תוך מתיחת ביקורת קשה על בודזיאק. 

לפני שנה ביקשה ההגנה להגיש ראיה חדשה: עדותו של חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית, שטען גם הוא כי החתך בסנטרה של תאיר נעשה בסכין משוננת ולא בסכין יפנית, וכי בזמן אמת רצה להעיד על כך, אולם בפרקליטות מנעו זאת ממנו. באמצעות צורת הסכין ניתן להפריך את עדותו של זדורוב.

הדבר בא בעקבות הליך אחר, שהתנהל לאחרונה בבית הדין לעבודה: קוגל הגיש תצהיר לאחר שהמדינה ניסתה לטרפד את מינויה של פורמן-רזניק למכון לרפואה משפטית עקב הביקורת שמתחו עליה שופטי בית המשפט המחוזי על עדותה לטובת זדורוב. הפרקליטות, בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה, ניסו למנוע מקוגל - שהתייצב לאורך כל הדרך לצדה של הפתולוגית - להגיש את תצהירו בנוסח המקורי בנוגע למינויה.

זה לא נגמר שם. התנהלות הפרקליטות הגיעה עד לנציבות הביקורת על גופי התביעה בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל, שקבעה לאחרונה כי ניסיונה של הפרקליטות להכניס שינויים בתצהיר של ראש המכון לרפואה משפטית לבית הדין לעבודה "מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד".

בין השאר התבקש קוגל על-ידי הפרקליטות למחוק פסקאות שנגעו לעמדותיו על פסיקת בית המשפט המחוזי בתיק זדורוב, כאשר צידד בעמדת פורמן-רזניק בניגוד לעמדת המדינה. 

ההתכתשות הפומבית בין גרסטל לפרקליטות הגיעה לשיא כאשר שלשום (ב'), לאחר שנודע על פסק הדין, שיגרה גרסטל מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה, בו האשימה את פרקליט המדינה שי ניצן כי הוא משקר.

סימני דם והודאה בעייתית: הסוגיות שיעמדו לפתח העליון

ההגנה טוענת כי המדובב הביא את זדורוב להודות במעשים תוך שימוש באמצעים פסולים. 

ראשית, חוות-הדעת בנושא הסכין המשוננת, שקיבלה חיזוק מתחקיר "עובדה" אמש, מה שמוכיח לטענת ההגנה כי השחזור של זדורוב אינו אמיתי.

כמו כן הודתה הפרקליטה מטעם המדינה, תמר בורנשטיין, בעובדה שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, לפיה בזירת הרצח נמצאו שלוש טביעות נעל - על האסלה, על מיכל ההדחה ועל הקיר המפריד בין שני תאי השירותים - שאינן של זדורוב. ההגנה טוענת כי הן של הרוצח האמיתי, וכיוונן מתאים לכיוון היציאה מהתא לאחר הרצח.

נושא נוסף הוא סימני הדם שנמצאו על מכנסי הג'ינס של ראדה. לפי חוות-הדעת של המומחה מטעם המדינה, מדובר בטביעות נעל שבסבירות גבוהה מתאימות לאלה שנעל זדורוב. לפי חוות-הדעת של בודזניאק מטעם ההגנה, לא מדובר בטביעות נעל. 

דגש מיוחד ניתן לכך ששזדורוב מסר הודאה למדובב 8 ימים לאחר שנחקר לראשונה, אך חזר בו 3 ימים אחר-כך. ההגנה טוענת כי המדובב שהופעל על-ידי המשטרה, וסוכם עמו על תגמול בגובה 12 אלף שקל אם ישיג הודאה מזדורוב, הביא את מרשם להודות במעשים תוך שימוש בתחבולות ובאמצעים פסולים.

בין היתר נטען כי המדובב הפנה את זדורוב נגד עורכי הדין שלו, אמר שיש ראיות ביולוגיות שקושרות אותו למעשה, כמו "ראו אותך בקומה השנייה", "יש דם על הבגדים" ו"איך יכול להיות שהיו טביעות אצבע שלך בתא אם לא היית שם".

זדורוב טען בהודאתו כי רצח את ראדה כי קיללה אותו ואמרה "בן זונה, אתה רוסי, הרוסים לקחו לנו את כל העבודה" - וביקשה ממנו סיגריה. בהודאה אמר כי הדבר הרתיח אותו וגרם לו לעשות את המעשה.
אלא שגם אמה של ראדה וגם סביבתה העידו כי היא הייתה ילדה שקטה שממש לא מתבטאת כך.
עו"ד אביגדור פלדמן, שהצטרף לצוות ההגנה כאשר עו"ד הרמלין עבר לכהן כשופט, הציג פרטים שזדורוב לא כלל בהודאה שלו, כמו העובדה שהרוצח הושיב את ראדה על האסלה, והסביר כי יש לפסול את הודאתו של זדדרוב בגלל מכלול האמצעים הפסולים, כולל פיתוי שלכשעצמו פוסל את ההודאה.

לדברי עו"ד פלדמן, "יש אנשים שמועדים יותר להודות (בדברים שלא עשו, ג"ג וא"ש). אלה אנשים שחיים בשוליים, ואין להם ניסיון בהתמודדות עם רשות, אין להם אינטליגנציה חברתית וניסיון".

עוד הסבירו הסנגורים את העובדה שזדורוב ידע פרטים נסתרים בחקירה בכך שבעצם שמע אותם מהחוקרים.

צרו איתנו קשר *5988