חברת החשמל תשכור יועצים חיצוניים לבחון מחדש את תחזית הביקושים שלה לגז טבעי. זאת לאחר שהערכה מחודשת שלה הראתה כי תסיים את שנת 2023 עם גז עודף בשווי 3 מיליארד שקל. רק לאחר שיוגש הדוח העדכני, תשקול החברה אם לדחות את מועד תחילת אספקת הגז מתמר על פי האופציה.
לאור הביקורת בשבועות האחרונים נגד החברה, דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לשכור יועצים חיצוניים, שיבצעו הערכה מחודשת של תחזית הביקושים. בין שמות היועצים הפוטנציאלים שעלו, ניתן למנות את המנכ"לים המשותפים בחברת הייעוץ אקו אנרג'י, ד"ר עמית מור ושמעון סרוסי. תחזית הביקושים שתוגש לחברה, תעזור לה להחליט אם לבקש דחייה במועד כניסת האופציה שלה מול תמר, זו שאמורה להיכנס בתחילת חודש הבא.
מחברת החשמל נמסר כי "עם סיום התהליך נדווח בהתאם".
הפרשה החלה להתגלגל לאחר שבתחילת החודש פרסמה החברה תשקיף, שבו היא מודה כי רכשה כמות עודפת של גז מ"תמר", בסכום של 800 מיליון דולר (כ-3 מיליארד שקל). לטענת החברה, חצי מהכמות העודפת שנרכשה היא בגין השנים 2018-2019 והיתר בגין 2020-2023. גורמים בחברה אף העריכו, כי כמות הגז העודפת מגיעה אף לפי שניים ממה שדיווחה החברה, קרי ל-6 מיליארד שקל. מבקר המדינה בודק את הנושא ויפרסם דוח בעניין.
מסמך פנימי של חברת החשמל, שנחשף ב"גלובס", הציג את תחזית הביקושים של החברה, על פיה חושבה הכמות העודפת. גורמים במשק החשמל תקפו את התחזית האמורה וטענו כי היא "לא פחות מהזויה". "החברה הניחה שמ-2022 תגדל צריכת הגז שלה בכל שנה, אך זה לא מתיישב עם הכניסה של יצרני חשמל פרטיים, יצרני קוגרנציה ושילוב יצרני אנרגיה מתחדשת", אמר בכיר במשק החשמל.
כך למשל, בעוד שחברת החשמל מעריכה כי הביקוש שלה ב-2016 יעמוד על 3.07 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז, במשרד האנרגיה העריכו כי הביקוש בשנה זאת יעמוד על כ-2.5 מיליארד מ"ק (BCM) בלבד. זה אולי לא נשמע הרבה, אך במונחים כספיים מיתרגם הפער לעלות עודפת של יותר מ-100 מיליון דולר. בעוד שחברת החשמל מעריכה כי תצרוך 2.25 BCM של גז בשנת 2020, ו-3.35 BCM בשנת 2025, תחזיות אחרות מדברות על מספרים נמוכים יותר. כאשר מצרפים את כמויות הגז יחד, מדובר במאות מיליוני דולרים.
מומחה במשק הגז הגן היום על חח"י, וטען כי "החברה חתמה על חוזה גז מול תמר ל-15 שנה. בחוזה כזה - או שקונים פחות מדי או שיותר מדי. זה לעולם לא יכול להיות מדויק. זה תלוי בעשרות פקטורים, בהם רגולציה, מזג האוויר, תחרות, מנגנון העמסת יחידות הייצור על ידי מנהל המערכת, צמיחה כלכלית שמשפיעה על צריכת החשמל, מחיר הפחם, מדיניות ממשלתית לאנרגיות מתחדשות, ועוד ועוד".
לדבריו "הסכנה הגדולה היא לרכוש פחות מדי גז - בעיקר במשקים שיש להם רק שדה גז אחד ושאין להם שוק ספוט (שוק לעסקאות מזדמנות. ה"כ)".
עוד הוא הוסיף, כי "צריך לקחת דברים בפרופורציה. חח"י רכשה 3.53 BCM עודף של גז מרגע תחילת החוזה שלה ב-2013 עד 2023. זה אומר כ-0.3 BCM של גז בשנה. זה לא נחשב הרבה".
לבסוף טען כי "חוזי גז בנויים בדיוק למקרים שבהם מתברר כי הקונה התחייב ליותר מדי גז. כך למשל, קיים סעיף בשם make up gas, לפיו מותר לקונה לפרוס את הכמות העודפת על פני תקופת החוזה. גם בחוזה של חח"י מול תמר קיים הסעיף הזה".
תחזית הביקוש לגז של חברת החשמל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
