הקלטות הסתר - הסוף?
תופעת הקלטות המעסיקים רווחת מאוד בתביעות דיני עבודה מצד מעסיקים בישראל. השכיחות שבהן מתרחשות כאשר העובד נקלע למצב של מתיחות או משבר במקום העבודה, מתכנן תביעה ואוסף ראיות במהלך העבודה, מקליט ואף יוזם שיחות על-מנת להקליטן, או מקליט שיחות עם הממונים וחבריו לעבודה כנשק לעת הצורך.
לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי הקלטת סתר של עובד את רעהו או הממונה עליו היא עבירה על-פי כללי המשמעת לעובדי מדינה. אמנם אין זו האזנת סתר, אך היא נגועה בפגם מוסרי; אנשים משוחחים ללא הקפדה "משפטית" על כל מילה ולא הוגן כי דבריהם ישמשו כחומר ראייתי.
לדברי עו"ד שושנה גביש, מומחית לענייני עבודה במשרד ש. הורוביץ, "פסק הדין הזה יוצר מהפכה, היות ומי שמופיע בבתי הדין לעבודה יודע שכמעט בכל תיק, העובד שולף הקלטות שהוא הקליט בצורה סיטונאית וחסרת אבחנה. לדעתי, זו הפרת אמון קיצונית, ולשמחתי, בית המשפט העליון הוקיע את התופעה הזו, ואני מקווה שההוקעה הזו תוטמע על-ידי הפרקטיקה".
שעות עבודה ומנוחה: אומדן חודשי?
במהלך השנה דובר רבות על שינוי בספירת השעות על בסיס יומי לשיטה שתספור את השעות על בסיס חודשי. בינתיים היוזמה, שהוביל שר הכלכלה לשעבר, אריה דרעי, נעצרה בגלל פרישתו, אבל אין ספק שהיא רלוונטית מתמיד. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, כל עבודה מעבר לשמונה השעות מחויבת בתשלום שעות נוספות.
בפועל, אם עובד יצא ביום אחד מוקדם יותר (נניח למסיבה של הילד בגן) וירצה להשלים את השעות למחרת, ייאלץ המעסיק לשלם לו יותר, שכן כל שעה מעבר לשמונה שעות מחויבת בתשלום שעות נוספות. התגמול בעייתי במיוחד בענפים שבהם העובדים נוהגים לעבוד שעות ארוכות כדרך שגרה, כמו בהיי-טק, או בתקופות מסוימות כמו בעת הכנת הדוחות השנתיים בענף ראיית החשבון.
לדברי עו"ד רחל הררי-ליפשיץ, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון, "השיח הוא שיח תקוע. יש מגזרים שבהם ביטול האומדון היומי הוא רק לטובת העובדים והמעסיקים, זה קורה בפועל ומחויב המציאות. אנשים שמטפלים בהורים מבוגרים או בילדים הם אנשים שציריכם גמישות. אם משאירים את האומדן היומי ועובד יוצא יום אחד מוקדם ונשאר להשלים את השעות, הן ייספרו כשעות נוספות, וזו עלות גבוהה למעסיק. בהרבה מדינות כבר מזמן האומדן הזה לא קיים. הוא מתאים לתעשייה מסורתית, שהכול בה מדיד, לא לעולם העבודה של המאה ה-21, שבו יש לעובד כל-כך הרבה שיקול-דעת. זו הסיבה שבהרבה סקטורים עברו לתשלום שעות נוספות גלובליות; סוכמים את השעות ומשלמים עליהן בלי קשר ליום שבו עשית את השעות".
עבודה מאורגנת: בית הדין לצד העובדים
בשנה זו ראינו כניסה הולכת וגוברת של התאגדויות עובדים למקומות העבודה שרגלה של עבודה מאורגנת מעולם לא דרכה בהם, כמו חברות היי-טק, חברות ביטוח ופירמות של רואי חשבון.
לדברי עו"ד שושנה גביש, מומחית לענייני עבודה במשרד ש. הורוביץ, "מדובר בתופעה מרתקת מבחינת משפט העבודה. ארגוני עובדים הצליחו לשכנע את העובדים שחתימה על הסכם קיבוצי נותנת להם הגנה ארגונית והרבה יתרונות והטבות מעבר למה שהחוק מחייב. הדבר קרה בזכות הלכת פלאפון, שאפשרה לאיגודי עובדים להיכנס לארגונים שהתחום הזה היה אקס טריטוריאלי עבורם".
הלכת פלאפון קבעה לפני כמעט שלוש שנים כי למעסיק אסור להביע עמדה בעניין התאגדות ראשונית של עובדיו. למרות זאת, לדברי פרופ' הדרה בר-מור, סגנית דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, השנה המשיכו המעסיקים לנסות לחסום התארגנויות עבודה ויחסי עבודה קיבוציים.
"אנחנו רואים בצורה הולכת וגוברת שבית הדין עומד לצד העובדים. עצם ההידברות הזו בין ההנהלה לעובדים מעבירה את הצדדים מיחסים אינדיבידואליים של המעסיק החזק מול העובד החלש לפסים של ארגון שמדבר בשם העובדים, והם מרגישים לכאורה מוגנים יותר. כאשר מנוהל משא-ומתן קיבוצי, הדינמיקה בין הצדדים מובילה לחתימה על הסכם קיבוצי".
- איך זה משפיע על מקום העבודה?
"ההתארגנות יוצרת אווירת עוינות. העובדים כותבים מיילים והמעסיקים מתחילים לעקוב אחריהם. מצד שני, כאשר כבר יש התארגנות, העובדים יותר מרוצים, ומרגישים שניצחו. ברגע שהצדדים יושבים לשולחן, והמעסיק מבין שאם לא יגיע להבנות תהיה לו בעיה ביחסי עבודה - הוא עושה לעצמו את החשבונות שלו ולפעמים גם חותם על הסכם קיבוצי".
לא לכל העובדים זה מתאים: בחברת ההיי-טק אמדוקס זה לא הצליח: ועד פנימי של העובדים שניסה להתארגן לא הוכר כיציג. "הנימוק לדחיית הבקשה", אומר עו"ד ירון הורוויץ, מומחה לדיני עבודה ושותף במשרד נשיץ, ברנדס אמיר, "הוא בכך שוועד זה לא הוקם למטרה שלשמה קיים ארגון עובדים יציג - משא-ומתן להסכם עבודה קיבוצי עם המעסיק".
לדברי גביש, "המקרה של אמדוקס ממחיש שכוח עבודה מאוד מקצועי ומיומן, שחושב שהוא יכול להצליח לנהל משא-ומתן בצורה מיטבית בגלל הכישורים האישיים, אינו מעוניין בהאחדת התנאים ומעוניין בתגמול אישי, בלי להיזקק להגנה הארגונית שמעניק הסכם קיבוצי".
איזון מגדרי: אבות בחופשת לידה?
הצהרתו של האב הטרי מארק צוקרברג כי יעניק חופשת לידה של 4 חודשים לאבות טריים כמוהו, אמנם לא תתאפשר ברוב מקומות העבודה, אבל היא מסמנת מגמה שרואים גם בחוקי העבודה בישראל; רק באחרונה החליטה ועדת השרים לאפשר "שעת הנקה" גם לאבות.
לדברי גביש, "מדובר בתהליך, שאולי לא מתרחש במהירות הרצויה, אבל מוביל להכרה שמי שנושא בגידול הילדים משלם מחיר בקריירה האישית. אני חושבת שהשוויון יגיע רק אם גברים באמת ייצאו לחופשת לידה. כרגע זה נתון לבחירה, ורק אם היא תתחלק באופן שווה בין גבר לאישה, בצורה כפויה, יש סיכוי שהפערים המגדריים יצטמצמו. זו הדרך הבטוחה לשינוי בתודעה".
העסקת אנשים עם מוגבלות: 3% מהעובדים
ביום 5 באוקטובר השנה נכנס לתוקפו צו הקובע כי כל מעסיק שיש לו 100 עובדים ומעלה, חייב להעסיק לפחות שני עובדים עם מוגבלות. באוקטובר 2016 יעלה שיעור עובדים אלה ל-3%.
לדברי עו"ד מרי ציון, שותפה וראש תחום דיני העבודה במשרד ברנע ושות', "ניתן להרחיב ולומר, כי הגדרת אנשים עם מוגבלות רחבה מאוד וכוללת מוגבלויות מסוגים שונים (לקות פיזית, נפשית, שכלית, קוגניטיבית, בין אם קבועה ובין אם זמנית). לצורך כך, המעסיק רשאי לבקש מכלל העובדים לדווח על מוגבלותם באופן וולונטרי, תוך מתן הסבר שלפיו הצורך במידע נובע מרצון לקיים את הוראות צו ההרחבה, גם בראיון עבודה".
סוף להתעמרות בעבודה? החוק בדרך לאישור
החוק מניעת התעמרות בעבודה שיזמה ח"כ מירב מיכאלי עבר בכנסת בקריאה טרומית כבר ביולי, אבל מאז הוא מתעכב מעט ועוד לא הגיע לישורת האחרונה. בלשכתה של חברת הכנסת מקווים שהוא יצליח לעבור ב-2016 וישנה את מצבם של העובדים הסובלים מיחס לא נעים ממנהליהם או מעמיתיהם לעבודה.
ההצעה מגדירה מהי התעמרות בעבודה, כמו גם עונשים כבדים (קנס של עד 120 אלף שקלים) במקרים שבהם יוכח שהייתה התעמרות כזו. על-פי סקר שנערך לאחרונה במשרד הכלכלה, אחד מכל שלושה עובדים הצהיר כי חווה התעמרות מצד מנהלים, קולגות או לקוחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
