תנופה כלכלית אמיתית

הסכם הסחר הטרנס-פאסיפי פותח הזדמנויות חדשות גם עבור ישראל

סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא אניה / צלם: בלומברג
סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא אניה / צלם: בלומברג

הסכם הסחר הטרנס-פאסיפי (TPP), שעליו חתמו באחרונה באטלנטה ארה"ב ו-11 מדינות באמריקה-הלטינית ובדרום-מזרח אסיה, הוא הסכם סחר שישפיע עמוקות על הכלכלה העולמית יותר מכל הסכם סחר אחר שנעשה עד היום בעולם. וזאת, לא רק בשל העובדה שהוא מכסה כ-40% מכלל הסחר העולמי.

ההסכם נחתם בשלב זה בין רשויות הביצוע של המדינות החברות, וטרם אושרר סופית. דיונים רבים עתידים עדיין להיערך בקונגרס האמריקאי ובבתי-המחוקקים של המדינות הנוספות החתומות על ההסכם. כי כל הסכם סחר פוגע ישירות באינטרסים קיימים. אולם מותר להניח שההסכם יאושרר על-ידי כל המדינות החברות בו. זאת משתי סיבות עיקריות:

הראשונה, הרצון לבלום את התעצמות ההשפעה של סין על הסחר בארצות אסיה ועל העולם כולו. כי צמיחת הכלכלה הסינית מהווה תחרות קשה הן לארה"ב והן גם ל-11 המדינות החתומות על הסכם.

הסיבה השניה היא, שעל אף כל ההסתייגויות והביקורת שההסכם מעלה, הוא יעניק תנופה כלכלית אמיתית לכל המדינות החתומות על ההסכם. הורדת המכסים והמסים על הסחר בין המדינות, שתביא לירידת מחירי המוצרים, תגדיל את רמת הצריכה של התושבים. והתוצאה תהיה, הגדלת ייצור, יצירת מקומות עבודה חדשים והנעת המשק.

מול כל הטענות נגד הסכם זה, ניצב ההסכם של נפת"א המקיף את קנדה, ארה"ב ומקסיקו, הסכם שכתוצאה ממנו גדל משמעותית הסחר בין שלוש מדינות אלה, ובעקבותיו גם היקף הייצור שלהן.

יודגש, שההסכם אינו מקיף רק מוצרי תעשייה. הוא כולל בתוכו גם את תעשיות השירותים והחקלאות, ועוסק בביטול מכסים על גידולים חקלאיים, כמו אורז, חלב, בשר, פירות ים ועוד.

כבר היום ברור שלהסכם הסחר הזה יהיו השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית, כולל פתיחת הזדמנויות חדשות לישראל, והסיבות לכך הן:

האטת צמיחת הכלכלה של סין. לכל אחת מ-11 המדינות החברות בהסכם, היקפי סחר משמעותיים עם סין וכו ביניהן עצמן. היצוא של סין יעמוד בפני תחרות מול הוזלת היבוא בכל אחת מאותן המדינות. התחרות של סין תהיה קשה יותר וצפוי שהשפעתה הכלכלית על האזור תפחת.

מרכז הכובד של הסחר העולמי יועתק ממדינות המערב ומהציר של אירופה הקונטיננטלית ואנגליה אל מול יבשת ארה"ב. נראה כי הסחר בין המדינות הטרנס-פאסיפיות עם ארה"ב יגדל בהיקפו, לעומת הסחר עם ארצות המערב. כך שמעמדה הכלכלי של כל מדינה החברה בהסכם ה-TPP ישודרג.

היות שלפי ההסכם, ההגנה על פטנטים של תרופות וביוטכנולוגיה תעמוד על חמש שנות הגנה, תהיה לכך השפעה רבה על תעשיית הענק של הביו-מד המתפתחת בתנופה בעולם. מצד אחד, חברות המייצרות תרופות אתיות, הזוכות להגנה ירצו למצות רווחים גבוהים יותר בתקופת ההגנה הקצרה; אך לאחר מכן תהיה התפתחות מואצת יותר של תעשיית התרופות הגנריות, שהיא עדיין נקודת החוזק המשמעותית של חברת טבע וגם אחרות.

הפחתות המכסים על מוצרי חקלאות וגידולים חקלאיים הכלולות בהסכם, ישפיעו גם על הסכמי הסחר הכלל-עולמיים של ארגון הסחר העולמי WTO. הלחץ להפחתת מכסים על מוצרי חקלאות בסחר שבין המדינות יגבר, ותהליכי הפחתת המכסים על מוצרי חקלאות יואצו. ארגון ה-WTO לא יוכל להתעלם מההתפתחויות החדשות, כך שההגנה המסורתית על המגזר החקלאי בכל העולם תיחלש.

אפשר לצפות לצמיחה מהירה יותר ולחיזוק הכלכלות של כל אחת מ-11 המדינות השותפות להסכם, כמו יפן, וייטנאם ואוסטרליה; וכן ארה"ב.

ונחזור לנקודה הישראלית. להסכם תהיה השפעה מהותית על כלכלת ישראל. לישראל יש הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, אך אין לה הסכמי סחר חופשי עם המדינות החברות בהסכם ה-TPP החדש. ישראל תוכל לייצא מוצרים לארה"ב בלי שיוטל מכס על מוצרים אלה כפי שמקובל כיום. אולם מוצרי יבוא בארה"ב לא יוכלו לעבור לחברות ב-TPP ללא חיובי מכס, אם אין בהם גם מרכיב של תוספת ייצור אמריקאית.

בשל הדרישה ל"אמריקניזציה" של המוצרים ייפתח אפיק הזדמנויות חדש של שיתופי-פעולה בתחום הייצור בין חברות ישראליות השואפות לייצא לארצות ה-TPP, לבין חברות אמריקאיות - ביצוע של חלק מהייצור בישראל והשלמתו בארה"ב. בנקודה זו, לישראל יהיה יתרון גדול בתוקף הסכם הסחר החופשי שיש לה עם ארה"ב.

צרו איתנו קשר *5988