הממשלה אישרה את מינויו של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש

מנדלבליט, המועמד המועדף על נתניהו והיחיד שהומלץ לתפקיד, יחליף את יהודה וינשטיין ■ איכות השלטון עתרה נגד המינוי בטענה כי "נפלו פגמים בדרך התנהלותה של ועדת האיתור ובדרך קבלת ההחלטות של השרה שקד"

אביחי מנדלבליט / צילום:  מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
אביחי מנדלבליט / צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הממשלה אישרה היום (א') פה-אחד את מינויו של מזכיר הממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט יחליף בתפקיד את היועמ"ש הנוכחי, עו"ד יהודה וינשטיין.

בראשית ישיבת הממשלה הציגה שרת המשפטים, איילת שקד, את שלבי עבודת ועדת האיתור שבחרה במנדלבליט לתפקיד, ואת החלטת הוועדה להמליץ על מנדלבליט כמועמד יחיד. שקד גם דחתה את הטענות שהועלו נגד הבחירה במנדלבליט בעיקר בשל היותו מעורב בפרשת בועז הרפז ובשל העובדה שלא עברה תקופת צינון בין כהונתו כמזכיר הממשלה לבין בחירתו ליועמ"ש.

נזכיר כי בוועדת האיתור שהמליצה לממשלה על מנדלבליט היו חברים נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אשר גרוניס; שר המשפטים לשעבר משה נסים; נציג לשכת עורכי הדין עו"ד יחיאל כץ; נציגת הכנסת ח"כ ענת ברקו (הליכוד); ונציגת האקדמיה, שגרירת ישראל באו"ם לשעבר פרופסור גבריאלה שלו. מנדלבליט הומלץ לתפקיד ע"י ארבעה מבין חמשת חברי הוועדה והוא גבר על כמה מועמדים בולטים ובהם נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת הילה גרסטל והיועמ"ש של הכנסת עו"ד אייל ינון; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי) אבי ליכט; פרופ' סוזי נבות; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי; ואחרים. דווקא יו"ר הוועדה, גרוניס, התנגד לעמדת יתר חבריה בשל סוגיית הצינון.

 

בישיבת הממשלה היום התייחסה שקד לטענות שהועלו באחרונה נגד המינוי. באשר לטענות כי מנדלבליט צריך היה לעבור תקופת צינון טרם היבחרו לתפקיד, אמרה שקד כי "בהיעדר מקור נורמטיבי המחייב בתקופת צינון, אין עניין או טעם לפסול את המינוי". כמו כן ציינה שקד כי דעתם של רוב חברי הוועדה הייתה כי אין מניעה בעניין זה. באשר לטענות כי מנדלבליט אינו ראוי לתפקיד בשל מעורבותו בפרשת בועז הרפז, ענתה השרה כי ראשית, כלל חברי הוועדה העלו את מועמדותו של מנדלבליט כמומלץ מטעמם לתפקיד היועמ"ש - עובדה המעידה על כך שאינם סברו כי מתקיימת מניעה למינויו. שנית, אמרה שקד, כי היועמ"ש הנוכחי, וינשטיין, קבע שאין לו הערות בנושא. "פירוש הדבר כי היועמ"ש אינו רואה מניעה למינוי זה ויגן עליו בעתירות כאלו ואחרות, אם יוגשו", אמרה שקד. נציין כי השר יואב גלנט לא השתתף בהצבעה, ככל הנראה בעקבות מעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז.

יצוין, כי המלצת ועדת האיתור על מנדלבליט לבדו לתפקיד היועמ"ש נעשתה שלא בהתאם לבקשתה של שקד כי יובאו בפני הממשלה שלושה מועמדים. שקד אמרה היום כי מאחר שהוועדה לא הצליחה להגיע להכרעה בעבור שני מועמדים נוספים, היא מוותרת על הדרישה להביא בפני הממשלה שלושה מועמדים. בנוסף, דיברה השרה בשבחו ובמקצועיותו של מנדלבליט והסבירה מדוע מינויו ראוי ביותר. לדבריה, ניסיונו המקצועי העשיר של מנדלבליט ותכונותיו האישיות, מסירותו, מחויבותו העמוקה לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי, יושרו ונאמנותו לערכי המדינה, מלמדים כי הוא מקיים באופן מלא את מכלול התכונות הנדרשות מהיועמ"ש.

בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבג"ץ נגד מינוי מנדלבליט ליועמ"ש. בעתירה נטען כי החלטת הממשלה לאשר את המינוי מבוססת על שרשרת פגמים בהליך מינהלי שאינו תקין, היות שבהליך המינוי נפלו פגמים רבים הן בדרך התנהלותה של ועדת האיתור, והן בדרך קבלתן של החלטות מינהליות על ידי שרת המשפטים: "המלצותיה של ועדת האיתור ניתנו תוך שהיא חורגת מהמנדט אשר ניתן לה, ותוך שהיא פוגעת בתכליות קיומה וכובלת את שיקול דעתה של הממשלה; המלצות פגומות אלו הועברו לידי שרת המשפטים אשר בתורה בחרה לקבל החלטה מינהלית בחוסר סמכות, תוך שעולה החשש כי היא מסתמכת על שיקולים זרים ופרסונליים", נטען בעתירה.

האלוף שהסתבך בפרשת הרפז

אביחי מנדלבליט הוא אלוף במילואים שכיהן כפרקליט הצבאי הראשי וכמזכיר הממשלה, ונחשב למועמדו המועדף של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד היועמ"ש. מנדלבליט נשוי ואב לשישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בפתח תקווה. מועמדותו נתקלה בקשיים, בעיקר סביב חלקו בפרשת הרפז, וסביב עמדת היועץ המשפטי הממשלה הנוכחי, יהודה וינשטיין, שהתנגד למינוי. ואולם, ההכשר שקיבל מנדלבליט מוועדת האיתור סלל את דרכו אל התפקיד הנחשק.

מנדלבליט הוא משפטן מוערך הנחשב למומחה בתחום המשפט הבינלאומי, המשפט הצבאי ודיני המלחמה - מומחיות שרכש מתוקף תפקידו כפרקליט צבאי ראשי בשנים 2004-2011, קדנציה שבה טיפל גם בהוצאה לפועל של תוכנית ההתנתקות. בתקופתו של מנדלבליט הועמדו לדין לראשונה מספר לוחמי צה"ל בגין עבירות שעומדות לכאורה בהגדרת פשעי מלחמה. חלקם זוכו, אחרים הורשעו בבית דין צבאי בעבירות שונות, דוגמת תקיפה. חלק מכתבי האישום הוגשו בפרשות שפורסמו בדוח ועדת גולדסטון, שאת מסקנותיה ישראל דחתה. מנדלבליט אף שיבח בראיונות תקשורתיים את שיתוף הפעולה של ארגוני זכויות אדם בשטחים, וטען כי הם מסייעים לצה"ל באכיפת הדין בקרב החיילים.

ב-2010, לקראת סוף כהונתו של מנדלבליט כפצ"ר, התקשר אליו הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, וסיפר לו שיש בידיו את המסמך המזויף המכונה "מסמך הרפז". מדובר במסמך מזויף שעליו הודפס לוגו משרדו של יועץ התקשורת, אייל ארד, ובו מה שנחזה להיות תוכנית לשיפור תדמיתו של המועמד לתפקיד הרמטכ"ל, האלוף במיל' יואב גלנט. בשלב זה עניין קיומו של המסמך וחלק מהחשדות לגביו כבר היו ידועים ומפורסמים, ולמעשה ידוע היה שהמשטרה מחפשת את המסמך לצורך החקירה.

אשכנזי ביקש את עצתו של מנדלבליט בשאלה מה לעשות במסמך. מנדלבליט השיב: "תן לי לישון על זה לילה אחד". כמה שעות לאחר השיחה עם אשכנזי, שוחח מנדלבליט עם רז נזרי, המשנה ליועמ"ש, שיחה קצרה שבמהלכה לא גילה לו כי הוא יודע היכן מצוי המסמך. רק למחרת בבוקר, כשנפגש שוב עם אשכנזי, הורה מנדלבליט לאשכנזי למסור את המסמך ליועמ"ש. העיכוב של אותו לילה אחד בהוראה למסור את המסמך עורר חשד כלפי מנדלבליט, כאילו שקל את האפשרות להסתיר את המסמך מהמשטרה.

מנדנבליט הכחיש שהסתיר את המסמך המבוקש. ואולם, בחקירת המקרה נחשפה הקלטת שיחה מאותו ערב בין מנדלבליט לארז וינר, עוזרו של אשכנזי, שבה ציין מנדלבליט כי בשיחתו עם נזרי לא אמר לו דבר על המסמך וכי נזרי "ירד מהסיפור". בהמשך התייחס מנדלבליט ציבורית לסיפור וטען כי התנהגותו התבקשה לאור יחסי האמון שלו עם אשכנזי, שהיה מבחינה מהותית לקוח שלו שקיבל ממנו ייעוץ כעו"ד. "פצ"ר הוא יועץ משפטי של הרמטכ"ל. זה החוק", אמר מנדלבליט בכנס לשכת עוה"ד ביוני האחרון.

בגין המעשים נחקר מנדלבליט באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים. ביוני האחרון החליט וינשטיין על סגירת התיק, אך סבר כי במעשיו של מנדלבליט דבק פגם המונע ממנו לכהן כיועמ"ש. חרף התנגדות וינשטיין המשיך נתיהו לקדם את המינוי ולחץ על חלק מחברי הוועדה כדי לאשרו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988