מתברר שגל הטרור לא דועך

פיגוע הירי בדיזנגוף מעלה כמה שאלות קשות

ירי בת"א / צילום: הדי כהן
ירי בת"א / צילום: הדי כהן

נכון לשעת כתיבת שורות אלה, בצהרי יום ראשון, המצוד של שירות-הביטחון-הכללי (השב"כ) ומשטרת תל-אביב אחר המחבל, נמצא בשיאו. לוחמי ימ"מ ואנשי שב"כ סורקים אתרי בנייה, בניינים נטושים, מבני חינוך שעמדו ריקים בסוף-השבוע. השב"כ יודע הרבה על נתיב הבריחה של המחבל הערבי-ישראלי, נשאת מלחם, אבל לא יודע הכול.

על-פי סרטי מצלמת האבטחה, רץ הרוצח צפונה, לעברה של תחנת משטרת דיזנגוף, המרוחקת כמה רחובות צפונה מזירת הפיגוע. הקמת החפ"ק הראשוני בכיכר רבין בת"א, יכול ללמד אותנו גם כן על כיוון בריחה משוער של המחבל. זמן קצר לאחר הפיגוע, אירע רצח נוסף ברחוב יוניצמן בצפון-מערב תל-אביב, בחולות תל-ברוך, סמוך למלון מנדרין. למשטרה ולשב"כ לקח לא מעט זמן לנסות ולקשר את הרצח של נהג המונית הערבי-ישראלי אמיר שעבאן מלוד, לפיגוע בדיזנגוף.

 

האם לאחר הפיגוע, נמלט מלחם ברגל, נטמע ברחובות תל-אביב, ועלה באין מפריע על מונית צפונה? וכאשר הנהג חשד בו, רצח המפגע גם את הנהג?

יש לקוות שהמונית של אמיר שעבאן הייתה מצוידת במכשיר הקלטה מהסוג שמוניות רבות מצוידות בו לצורכי אבטחה, מה שיכול מאוד לסייע לשב"כ בפיענוח הפיגוע.

בין היתר ייבדקו דברים כמו - אם היו למחבל חברים או חברה בתל-אביב, האם הוא עבד בה בעבר והכיר אותה, האם הכיר את בר "הסימטה", וידע בדיוק להיכן להגיע כדי לבצע את הפיגוע.

אחד התרחישים שמהם חוששים בשב"כ: המחבל חטף קשיש או קשישה, שעדיין אין איתם קשר, ומתבצר בביתם. לכן ראינו הרבה מאוד כוחות משטרה ויחידות מיוחדות, סורקות בתים ודירות בצפון תל-אביב, בעיקר באזורי תל-ברוך, שיכון ל', רמת-אביב ואוניברסיטת תל-אביב.

בשב"כ ממתינים-מקווים לטעות שיעשה המחבל במנוסתו. הוא יצטרך לישון ולאכול, יצטרך סיוע; ואז יעשה מעשה שיוביל ללכידתו. כבר עתה נחשד שהוא לא פעל לבדו. מעצרו של האח ג'אוודת, בחשד שסייע לכוונות הפיגוע, וחקירתם של כעשרה חברים ובני משפחה של המחבל, נועדו לוודא מי ידע, מי סייע, מי שתק ולא דיווח. ככל שעובר הזמן מתבררת עוד ועוד חשיבות סיום הפיגועים ברגע התרחשותם, כפי שהתרגלנו ביותר מ-90% מהפיגועים בגל הטרור הנוכחי, ב-110 הימים האחרונים. אותו רגע שמדווח בעברית מכובסת, על "ניטרול" המפגע, חוסך את שעות חוסר הוודאות והחרדה שחווים עכשיו רבים מתושבי תל-אביב. גם השב"כ וגם המשטרה ייאלצו לעשות לאחר הלכידה המיוחלת, תחקיר מעמיק לאחור. האם לא ניתן היה להעלות את נשאת מלחם מוקדם יותר על הרדאר המודיעיני, ובכך לסכל אולי את הפיגוע מבעוד מועד?

צעיר ערבי-ישראלי, שניסה לחטוף נשק מחייל צה"ל בצומת כרכור, כנקמה על הרג בן-דודו האהוב בפשיטת משטרה; ואביו מחזיק נשק ברישיון בבית, היה אמור לעורר לפחות כמה וכמה שאלות בקרב רכזי השב"כ המכסים מודיעינית את ואדי ערה. משרד הפנים והמשטרה, שהעניקו את רישיון הנשק לאב, שגילה אזרחות מרשימה ביום שישי - כאשר זיהה את בנו בצילומים ב"חדשות 10", מחנות מוצרי הטבע אניס - ורץ למשטרת עירון כדי לזעוק, "בני הוא המחבל", היו צריכים לפחות לפקח על בית שבו מוחזק נשק יחד עם עבריין מורשע על ניסיון חטיפת נשק. וישנה גם מערכת המשפט. השופטת צילה קינן מבית-המשפט המחוזי בחיפה, ראתה בחטיפת הנשק שביצע מלחם ב-2007 אירוע פלילי. לא ביטחוני.

וכך, כל הקצוות נותרו פרומים, וכך יכול היה המחבל להשיג נשק באין מפריע, ולהגיע לרחוב דיזנגוף הסואן בשישי בצהריים. כאשר מתבוננים בסרטי מצלמת האבטחה, ברור כשמש שהצעיר הערבי-ישראלי, כבר הילך בעבר בדיזנגוף. אם היה מדובר במחבל פלסטיני, שמעולם לא היה בתל-אביב, הוא היה פותח באש על הישראלי הראשון שראה ברחוב.

נוכח הסיטואציה הייחודית, שבה מחבל, ייתכן חמוש, מסתובב בתל-אביב, ולא ברורות כוונותיו להמשך, מן הראוי היה שהשב"כ והמשטרה היו מפרסמים את תמונתו ופרטיו לציבור. אם נניח רגע למחויבות לציבור, ולצורך בהרגעתו, אז לפרסם את פניו לקידום החקירה, באמצעות סיוע מהציבור, כאשר ממילא פרטיו ותמונתו של המחבל זמינים לציבור משידורי הטלוויזיה בגלים הפתוחים.

ראש השב"כ, יורם כהן ,וסגנו לשעבר ומפכ"ל המשטרה דהיום, רוני אלשיך, חייבים להיעזר בציבור ולהתרגל למציאות התקשורתית הנוכחית, שבה אי-אפשר עוד להסתיר מהציבור פרטי מחבל המסתתר בתוכם.

וישנו גם מבט-העל. יש להסתכל על הפיגוע בתל-אביב בהקשר הרחב של גל הטרור, שאין לו עדיין לצערנו, תאריך תפוגה. עברו כבר 110 ימים ו-27 נרצחים, ועוד עשרות פצועים חלקם קשים - וללא סיום נראה באופק. די ברור בשלב הזה, כי המחבל לא השתייך לשום ארגון טרור מוכר. נוכח חזותו והתנהגותו בזירת הפיגוע, יש להיזהר מאוד בשלב זה מלשייך אותו להתפשטות האפיל של דאע"ש בקרב ערביי ישראל.

זמן קצר לפני הפיגוע, בשישי לפני הצהריים, קיימתי שיחת טלפון עם גורם ביטחוני בכיר בישראל, לקראת התוכנית "שישי" ב"חדשות 10" - על מה שחשבנו שיהיה עד אז סיכום שבוע רגוע יחסית, מבחינת גל הטרור הפלסטיני. הבכיר הביטחוני היה בתחושה, בשישי לפני הצהריים, שגל הטרור נמצא בירידה. זאת, משום שבשבוע האחרון הייתה ירידה בכמות הפיגועים, גם בשטחים וגם בשטח ישראל, וגם ירידה בכמות הנפגעים.

האם זה מבשר סוף-סוף את הסוף? שאלתי. מספיק פיגוע אחד בעיר גדולה בישראל, עם הרוגים ופצועים, שיהפוך את המגמה. באותה שעה עשה את דרכו המחבל נאשת מלחם לבר הסימטה ברחוב דיזנגוף. ואנחנו לא ידענו כלום.

הכותב הוא הכתב הצבאי של "חדשות 10"

צרו איתנו קשר *5988