הפיל באמצע החדר

הילארי קלינטון לא תוכל להתעלם למשך זמן רב מהעובדה שיש לה בעל. ועוד איזה בעל

הילארי קלינטון / צילום: רויטרס
הילארי קלינטון / צילום: רויטרס

זו הייתה רק אחת מהשאלות שריחפו מעל מסע-הבחירות של הילארי קלינטון מלכתחילה. ויש עוד שאלות רבות. כמו, למשל, האם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארצות-הברית, שרת-החוץ לשעבר בממשל אובמה, מזדהה או מתרחקת מהנשיא המכהן, שהוא עדיין פופולארי במגזרים רבים ושנוא באחרים? איך רוקדים את הטנגו העדין הזה, של לקבל קרדיט על ההצלחות, ולהתרחק מהכישלונות.

אבל הבעיה הפעם עדינה יותר - אם כי במהותה יש קווי דמיון. איך לקבל את היתרונות שבבן-הזוג המפורסם, ביל קלינטון, ולהשתדל להמעיט בחסרונות. ויש, אוהו, כמה שיש.

ואכן, אי-אפשר להימלט מכך, ולבסוף, או אולי כבר בהתחלה היה ברור - אי-אפשר להסתיר את הפיל באמצע החדר. המועמדת הדמוקרטית לנשיאות לא יכולה להתעלם מכך שיש לה בעל. ולא סתם בעל, נשיא ארצות-הברית לשעבר, ויליאם ג'פרסון קלינטון, הידוע כביל.

ראשית ליתרונות, והם אינם מבוטלים. האיש מוכר. אמירה מגוחכת לכאורה, אבל חישבו על כמות הכסף והמשאבים שזה חוסך, לעומת להציג לציבור אדם שאינו מוכר. שנית, וכאן אנו מגיעים למחוזות ההומור - אין צורך בהמון בדיקות רקע, בחששות איומים, מה יתגלה. הציבור האמריקני, ובעולם כולו, יודע מה עלול להתגלות. אין הפתעות. הוא כריזמטי, בטירוף, הוא נואם מוכשר, והוא זכור כנשיא מצליח - וגם בר-מזל.

קלינטון נבחר לנשיאות בשנת 1992, ארצות-הברית הייתה אז במיני מיתון כלכלי. עד עזיבתו את הבית הלבן, בראשית 2001, ארצות-הברית הייתה המעצמה היחידה בעולם, בלא שום איום. יתרה מזו - זה היה עידן של שגשוג ההיי-טק. קלינטון הותיר ליורשו, ג'ורג' בוש הבן, עודף במאזן התקציבי.

אמנם החל העימות עם האגף המיליטנטי במפלגה הרפובליקנית, כשניוט גינגריץ' הרפובליקאי (שכיהן כיו"ר בית הנבחרים) סגר את הממשל הפדרלי אחרי ניצחון הרפובליקנים בבחירות לקונגרס - מצב שאובמה מכיר היטב - אבל קלינטון ידע לסובב את המהלומה הזו לטובתו: הרפובליקנים הם שנתפסו כבלתי אחראים, לא הנשיא. כלומר, יש לנו כאן נשיא לשעבר, מדינאי בעל קבלות, אדם רציני.

זה צד אחד של המטבע, וניתן לטעון שלא הצד החשוב של הסיפור. כדי להיבחר לנשיאה הילארי קלינטון זקוקה, בין השאר, לקולות הנשים, למשל. וכל אישה, וגם גבר, השומעים את קלינטון היום, נזכרים במילים המפורסמות "לא קיימתי יחסי-מין עם האישה הזו, הגברת לוינסקי". הם זוכרים, שהוא היה נשיא שבית-המחוקקים שלו ביקש להדיחו על עדות שקר. שהאדם בעל הכריזמה והחיוך הרחב, הפעיל את כל המכונה של הבית הלבן - אמנם לא בסגנון פרנק אנדרווד ("בית-הקלפים") או פיצג'רלד, פיץ, גרנט ("סקנדל") - אבל הוא, ורעייתו, בל נשכח, המועמדת עצמה, יצאו למסע נקמה והכפשה נגד בחורה צעירה ופתיה שהתאהבה בבוס שלה, והרסו את חייה.

 

האם מי שיתבונן בביל המספר בשבחי אישתו, יראה נשיא לשעבר העוטה עם הזמן פטינה של מכובדות, עוסק באיסוף כספים למטרות ראויות. זאת, עם נשיאים לשעבר אחרים, מעין ניקסון המקבל רהביליטציה 30 שנה אחרי ווטרגייט - או בעל בוגדני, ששיקר לעם כדי להציל את עורו?

אין לדעת. מה שכן ברור הוא - שאין כאן אופציה להסתיר את ביל קלינטון, להעמיד פנים כאילו האיש אינו קיים. כי השאלה הייתה עולה בכל מקרה. והיא תעלה גם עתה, בל יהיו אי-הבנות. והילארי קלינטון תיאלץ לעמוד על במה, אם לא עכשיו אז בעימות עם מועמד הרפובליקנים, יהא אשר יהא, ולענות על כמה שאלות בדבר תפקידה היא בפרשת לוינסקי. מדוע סלחה לבעלה. האם הגיעה איתו לעיסקה תמורת סליחתה. האם האמינה בדברים שאמרה על מתנגדי קלינטון, על מוניקה לוינסקי בזמן הפרשה, האם היא מצטערת, מתחרטת על כך.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

צרו איתנו קשר *5988