UBS: "נס התעסוקה הישראלי עלול להיעצר ב-2016"

בבנק ההשקעות מעריכים כי כלכלת ישראל תתרחב ב-2016 בקצב מתון, כאשר מנוע הצמיחה המרכזי ימשיך להיות הצריכה הפרטית ■ עם זאת, הם מציינים כי שוק התעסוקה הישראלי עלול להיפגע בשנה הקרובה

שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

ברקע לסערה שפקדה את השווקים בשבוע הראשון של 2016, בבנק ההשקעות UBS פרסמו היום (א') תחזית לכלכלת ישראל בשנה הקרובה. 

מיקלה כרמה וטרנס קלינגמן, אנליסטים ב-UBS, מעריכים שב-2016 כלכלת ישראל תתרחב בקצב מתון, כאשר בדומה לכלכלת ארה"ב, הצריכה הפרטית תמשיך להיות המנוע המרכזי של הצמיחה בישראל. זאת, בתמיכת שוק העבודה החזק, מחירי הסחורות הנמוכים והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה. יחד עם זאת, הם מציינים באותה נשימה כי "בהעדר מנועי צמיחה חדשים, 2016 עלולה להיות נקודת מפנה מבחינת הכלכלה כאשר אפקט שלושת גורמים אלה עלול להתפוגג". 

ב-UBS מעריכים כאמור כי שוק העבודה המקומי צפוי להיחלש בשנה הקרובה "'נס התעסוקה' הישראלי כפי שכונה על ידי ה- IMF היה המנוע העיקרי של הצריכה, אבל השיפורים בו עלולים להיעצר מ-3 סיבות: לא ברור אם שיעורי התעסוקה ימשיכו להשתפר וישתקפו בעליית השכר והאבטלה באזור ת"א וגוש דן כבר לא יכולה לרדת מתחת לרמתה הנוכחית, העומדת על 3.5%. כמו כן, התעשייה ממשיכה לאבד משרות והתחרות הגואה מקשה על חברות בתחומים כגון קמעונאות מזון, רשתות אופנה ותקשורת".

בהתייחסם למדיניות המוניטארית בשנה הקרובה, מציינים כרמה וקלינגמן כי הם לא מצפים לצעדים מקלים נוספים מצד בנק ישראל על רקע שוק העבודה החם והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה. להערכתם, "הצעד הבא יהיה לכיוון ההפוך, הניצי, על ידי ביטול ה-forward guidance בהודעת הבנק. אבל זה ייקח זמן. אנחנו לא מצפים להעלאת ריבית ב-2016. בנוסף, לא ברור לנו שב-2017 קצב הגידול בכלכלה עדיין יצדיק העלאת ריבית.

ומה באשר לשוק המט"ח? ב-UBS מעריכים שהשקל יעמוד ברמה של 3.7 שקלים לדולר בעוד כ-9 חודשים. "לא מעט מהפערים הצפויים במדיניות המוניטארית המקומית בהשוואה לארה"ב כבר מגולמים במחיר, ואנחנו צופים המשך של החוזקות המבניות של השקל - עודף בחשבון שוטף והמשך השקעות זרות בישראל".

בנוגע לשוק המניות, ב-UBS מציינים כי בשנה האחרונה מדדי המניות הקטנים בארץ סיפקו ביצועי יתר בהשוואה למדדי המניות של הפירמות הבינוניות והגדולות. "החברות הגדולות והבינוניות סבלו מהכבדת רגולציה ניכרת והמשקיעים חיפשו מקלט בחברות קטנות, רובם יצואנים, אשר סבלו פחות מפגיע הרגולציה", הם מסבירים. "עם זאת, ניתן לזהות סקטורים כגון קמעונאות מזון ותקשורת (סלולר), בו יש צפי להתאוששות מסוימת כאשר החברות התאימו את מבנה ההוצאות ויש צפי להקטנת מספר המתחרים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988