ככה בונים חומה

במהלך קיץ 2015 עלתה תעשיית הרכב הסינית על מהמורה. זה לא היה סדק קטן באספלט אלא בולען בגודל מלא במרכז הכביש, שיצרני הרכב - כמו כל מגזרי הכלכלה הסינית - התרסקו לתוכו בעודם דוהרים קדימה ב-220 קמ"ש. בכלכלות מערביות רבות הדבר היה נגמר ב"טוטאל לוס" כאשר נבחרי הציבור היו שולחים את הנפגעים להסדיר את בעיותיהם מול המשקיעים ו/או כונס הנכסים.

אבל לממשלת סין יש גישה שונה. מבחינתה, תעשיית הרכב המקומית היא לא רק כוח כלכלי עצום אלא גם מקור לגאווה וסוג של "שגרירה" של היכולת הטכנולוגית הסינית בעולם. לפיכך בנתה המדינה כריות תומכות ליצרנים המקומיים ונקטה צעדים אגרסיביים מאוד של מדיניות פיסקלית מרחיבה כדי לאושש את הביקוש לרכב. כיום, פחות משני רבעונים אחרי המשבר, חוזר שוק הרכב הסיני למסלול של צמיחה, והיצרנים ממשיכים לנפק דגמים מרשימים, כולל דגמים ירוקים וחדשניים בקנה מידה גלובלי, שבמוקדם או במאוחר עשויים להגיע גם אלינו. חלקם נחשפו בתערוכת גואגנגזו, שחתמה את שנת העבודה בסין. להלן מדגם

BYD TANG:

פורשה קאיין להמונים

ג'יפון סיני היברידי סדרתי, שמאיץ מהר יותר מפורשה 911? יש דבר כזה והוא מגיע מבית BYD, אחת מחלוצות ההנעה החשמלית בסין ומובילת המכירות בפלח הצומח הזה. הדגם המכונה TANG דומה חיצונית לדגמים סיניים רבים, והוא נושא קווי דמיון די מובהקים ללקסוס RX מהדור היוצא. הרכב מציע חלל מחיה מרווח ועדכני לחמישה נוסעים, ויש בו גם לוח מחוונים מבוסס LCD, כמו בדגמי הדור האחרון של אאודי.

אבל הדמיון למערביים מסתיים במערכת ההנעה. כאן אפשר למצוא מנוע שני ליטרים טורבו-בנזין בהספק 202 כוחות סוס, המשולב בשני מנועים חשמליים נפרדים - האחד מלפנים והאחר מאחור. כל אחד מהם מספק, בגרסת הבסיס, כ-150 כוחות סוס, ומוזן ממערך של סוללות ליתיום-ברזל, פוספט מפיתוח עצמי של BYD. ההספק המשולב הנקוב הוא לא פחות מ-498 כוחות סוס, כאשר מי שאינו מסתפק בכך יכול להזמין דגם "ביצועים" שמייצר 551 כוחות סוס ו-81 קג"מ במצטבר.

מכיוון שהמערכת מנוהלת על-ידי מחשב מרכזי, סביר מאוד להניח שההספק האמתי בכל רגע נתון הוא נמוך משמעותית, אבל עדיין, הביצועים שנמדדו לכלי מרשימים: 4.9 שניות מאפס למאה קמ"ש בדגם הבסיס ו-4.5 שניות בדגם המשודרג.

הרכב הוא גם היברידי נטען, מה שאומר שהוא יכול לנוע על חשמל בלבד לטווח של עד שמונים קילומטרים, כאשר בכל רגע נתון הנהג יכול לעבור בין הנעה חשמלית נטו להנעה משולבת, שבה מנוע הבנזין טוען את הסוללה. והמחיר? כלל לא נורא. 48 אלף דולרים מחיר נקוב, אבל אחרי הטבות מס ממשלתיות ומחוזיות הוא עולה בסביבות 150 אלף שקלים לאזרח הסיני הממוצע. BYD פועלת כיום להכשיר לתקינה אירופית את כל ליין הכביש-שטח החשמליים וההיברידיים שלה, וזו עשויה להיות בשורה טובה ליבואן הישראלי, שמחזיק בזיכיון היבוא של המותג כבר מאמצע העשור הקודם.

BAIC EU260:

260 קילומטרים בין טעינות

רבים בישראל נוטים להתייחס כיום לחזון של בטר פלייס על המכונית החשמלית שתכבוש את שוק הרכב העולמי בתור חזיון תעתועים. אבל החזון הזה קורם כיום עור וגידים בשוק הרכב הגדול בעולם, ובקצב מסחרר. כמעט 150 אלף כלי רכב חשמליים והיברידיים נטענים נמכרו בסין ב-2015 לבדה, וקרוב לחצי מיליון כלי רכב נעים כיום על כבישי סין, כאשר היעד הממשלתי הוא 5 מיליון עד סוף העשור.

ההישג נובע במידה רבה ממדיניות ממשלתית נחושה, שמעניקה לחשמליות ולהיברידיות נטענות פטור ממס קנייה וסבסוד נוסף לצד סבסוד למחקר ופיתוח במגזר הרכב. התוצאה היא מגוון ענק שמתרחב במהירות של כלי רכב "אלטרנטיביים", שמחירם אחרי ההטבות דומה פחות או יותר למחיר של מכונית בנזין רגילה ואף למטה מכך.

דוגמה טובה היא ה-EU260 החדשה של קונצרן BAIC. מדובר במשפחתית סדאן קלאסית עם עיצוב חיצוני ופנימי מודרני ולא מתבלט במיוחד, שמציגה מידות "ישראליות" טיפוסיות - אורך של 4.6 מטרים, בסיס גלגלים באורך 2.65 מטרים ורוחב של 1.8 מטרים. אולם היא מצוידת במנוע חשמלי מתקדם ובסוללות ליתיום מדור אחרון, שפותחו על-ידי חברה בת סינית של סיסקו ומספקות טווח נסיעה רצוף של עד 260 קילומטרים בין טעינות.

הסוללות עומדות ביותר מ-300 מחזורים של טעינה מהירה, וניתן גם לטעון אותן מכל שקע 220 וולט ביתי טיפוסי. התאוצה למאה קמ"ש אורכת פחות מתשע שניות, והשלדה פותחה בסיוע טכנולוגיות של סאאב, שנרכשה על-ידי BAIC לפני מספר שנים. המחיר נע סביב 200 אלף יואן - כ-100 אלף שקלים - לפני סובסידיות ממשלתיות ומוניציפליות שמגיעות לגובה של כמעט חצי מהמחיר הנקוב. ל-BAIC יש יבואן ישראלי, ומכיוון שמדובר במכונית משפחתית "נטו", עשויה החברה לקצר את הדרך בהליכי התקינה הממושכים ולייבא את הרכב לישראל - בעידוד הטבת מס משמעותית - כבר בשנתיים הקרובות.

קורוס 5:

הנציג של הבורסה הישראלית

הקורוס 5 הוא הדגם החשוב ביותר עבור ישראל - או לפחות עבור משקיעים ישראליים - שהוצג בתערוכת גואנגזו. מדובר בדגם של "להיות או לחדול" עבור החברה הצעירה, שהוקמה כמיזם בין "החברה לישראל" לבין צ'רי הסינית, וכיום כמחצית ממנו נמצאת בבעלות חברת קנון הבורסאית, שנסחרת גם בתל אביב.

הדגמים שהשיקה קורוס עד היום - קורוס 3 המשפחתית וקרוס-אובר שנגזר ממנה - קצרו רשימה מכובדת מאוד של תארים, כולל תואר "המכונית הבטוחה ביותר בסין" ותואר "המכונית האיכותית ביותר" וכולי. אבל מכירותיהם ניצבו הרחק מהיעדים, וההפסדים המשיכו להיערם.

הקורוס 5, שיושק ברבעון הראשון, כבר יוצא לאחד מפלחי השוק הלוהטים והרווחיים ביותר בסין, ולפיכך נתלות תקוות רבות ביכולתו להציל את המותג. מדובר ב-SUV שמרני ונאה למראה, עם קווי העיצוב המוכרים היטב של המותג. המידות הן כשל אאודי Q5, פחות או יותר, אם כי בסיס הגלגלים הוא באורך 2.7 מטרים בלבד בשל השימוש בפלטפורמה של הקורוס 3 המשפחתית. תא הנוסעים מרווח מאוד, וחלל ההטענה הגדול רומז על כך שדגם עם שבעה מקומות ישיבה עשוי להופיע בהמשך.

ההתרשמות הראשונית של המבקרים בתערוכה הייתה שהסטנדרטים הקפדניים של איכות הייצור נשמרו גם בדגם הגדול. כמו בשאר הדגמים, האבזור התקני יכלול מערכת מולטימדיה ונתונים מבוססת "ענן", שפיתחה קורוס עבור כל דגמיה. המנוע היחיד כעת הוא ה-1.6 ליטרים טורבו-בנזין המוכר של הקבוצה, שמייצר 156 כוחות סוס בדגם הבסיס ומשודך לתיבה כפולת מצמדים. בפיתוח נמצאת כיום גם מערכת הנעה היברידית נטענת. המחיר טרם פורסם, אולם בסין מעריכים שקורוס לא תוכל לשמור על "תמחור הפרימיום", שאפיין אותה בתחילת דרכה בשל הקשיים בשוק הסיני. הקורוס 5, אגב, תוכנן גם במחשבה על יצוא לאירופה, והוא עשוי להגיע לישראל לאחר השקתו בסין, לפחות בשלב הראשון לצורך בחינה וניסוי שוק.

גילי GC9:

סין מבחוץ, שוודיה מבפנים

הסיסמה הנוכחית של יצרני הרכב הסינים היא "אם אינך יכול להילחם בהם, קנה אותם". המיליארדים שנצברו על-ידי היצרנים הסינים בשנות השפע משמשים בשנים האחרונות לרכישת ידע וכישורים של מיטב המעצבים, המהנדסים ומתכנני המנועים המערביים, כמו גם שורה ארוכה של רכיבים - מאלקטרוניקה ועד תיבות הילוכים - מתוצרת ספקים ידועים של תעשיית הרכב. ויש גם מי שרוכש חברות רכב "קומפלט" דוגמת Geely, שרכשה את וולבו בשלהי העשור הקודם.

התוצאות אינן מאחרות לבוא, כפי שממחישה "גילי GC9 החדשה, שהוכרזה בתערוכת גואנגזו בנובמבר בתור "מכונית השנה" של סין - תואר שבו זכתה השנה לראשונה מכונית סינית, ולא אחד מדגמי היבוא מבית פורשה, מרצדס, אאודי ושות'.

חיצונית מדובר בעוד מכונית מנהלים סינית אחת מיני רבות, עם מידות דומות לאלה של אאודי A6 (אורך חמישה מטרים, בסיס גלגלים של 2.85 מטרים) ועיצוב פנים וחוץ אירופי וידידותי. אבל, במכונית הזו רב הנסתר על הגלוי.

על העיצוב שלה, למשל, חתום המעצב האגדי פיטר הורנבורי, שעיצב את דגמי וולבו (ולפני כן יגואר) בשני העשורים האחרונים, ולאחר פרישתו מוולבו מונה למעצב הראשי של גילי הסינית. התוצאה היא מראה אירופי יוקרתי ונקי מאוד מבפנים ומבחוץ, ללא קשקושי העיצוב הגרנדיוזיים, שאופייניים למכוניות סיניות דומות ועם דמיון בולט לוולבו S60 מאחור. המנוע הוא V6 עם 276 כוחות סוס (יש גם 2.4 ליטרים ו-1.8 ליטרים טורבו), שפותח בסיוע וולבו, וכך גם השלדה, שמבוססת על זו של ה-S80 ואמורה לעמוד בסטנדרטים אירופיים מחמירים של בטיחות, כפי שניתן לצפות מוולבו.

כל הטוב הזה מוצע בסין בטווח מחיר שבין כ-80 אלף שקלים ועד כ-130 אלף שקלים - כן, שקלים - לדגם דגל סופר מפואר ומאובזר עם מנוע 3.5 ליטרים. משהו כמו מחצית ממחיר הדגמים המקבילים של וולבו; לידיעת היבואן כלמוביל - מדובר במכונית שתוכננה גם במחשבה על יצוא לאירופה.