הבונוס של רוטשטיין: דורש לפדות בכסף שבתון שלא ניצל

פרופ' זאב רוטשטיין, המנכ"ל הנכנס של המרכז הרפואי הדסה, מבקש מהמדינה לאשר לו לפדות בכסף את תקופת השבתון שלא ניצל כמנכ"ל בית החולים שיבא - כך נודע ל"גלובס".

רוטשטיין ביקש זאת ב"הערת נ"ב" (נזכרתי בדבר) בשולי מכתב פרישה ששלח למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ואף מתחת לחתימתו על המכתב, תוך שינוי הגופן בו השתמש כך שההערה נכתבה בעיצוב של כתב יד. כדי לסבר את האוזן, לא מדובר בבקשה של מה בכך המתאימה להערת שוליים, אלא בקשה חריגה על פניו, שלא צפויה לעבור בקלות את הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם. אם תאושר הבקשה, הרי שרוטשטיין יקבל ארבע משכורות, זאת בניכוי תוספות בגין כוננויות. שכרו של רוטשטיין בשיבא עמד על כ-90 אלף שקל ברוטו בחודש, אולם ללא התוספות שכרו נחתך משמעותית.

"אני מבקש להביא לידיעת המכותבים כי באי-אישור שבתון מנהלים המגיע לי על-פי ההסכמים הקיבוציים ושאותו ביקשתי פורמלית, נגרם לי נזק ממוני רב", כתב רוטשטיין בהערה. "שטוחה בקשתי לפניכם כי לאור הנסיבות, יפעיל נציב שירות המדינה שיקול-דעת באישור תמורה כספית לימי השבתון שלא נוצלו בגלל סיבות מערכתיות שאינן קשורות אליי", הוא הוסיף.

רוטשטיין, נזכיר, נחשב לאחד השיאנים מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים בכל הקשור לנסיעות לחו"ל, לרבות לנסיעות שלא אושרו לו על-ידי משרד הבריאות. רוטשטיין הסביר לא פעם כי הוא מרבה לנסוע לגיוס תרומות, דבר חיוני לכל הדעות לאור תת התקצוב מצד המדינה, אולם "גלובס" חשף בעבר כי רוטשטיין נוהג לשלב בנסיעות העבודה גם בילויים ותחביבים, וסיפר בעצמו כי במזוודה שלו יש חליפת צלילה באופן קבוע.

גורם בכיר במערכת הזכיר היום בשיחה עם "גלובס" כי רוטשטיין נהנה מפנסיה תקציבית, מפדיון ימי מחלה, מעבודות פרטיות ומשכר מובטח בגובה 110 אלף שקל ברוטו בהדסה - ועל כן לא בטוח שצריך למהר לאשר לו את הבקשה החריגה.

בתוך כך, רוטשטיין צירף למכתב הפרישה שלו מסמך עם פסוקים מתוך פרק ק"מ בתהילים, שהצליח להרגיז כהוגן את הממונה על אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שאף כתב על כך למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר. מן הפסוקים קשה היה שלא להבין את הרמיזה לכך שגורמים מרושעים רודפים את רוטשטיין, כאשר הכוונה, בין היתר, לאנשי אגף המשמעת שהגישו נגדו תובענה משמעתית בחשד לעידוד ניתוחים פרטייים בניגוד לחוק ולנהלים.

כך למשל מופיע בפסוקים שצירף רוטשטיין: "למנצח מזמור לדוד. חלצני ה' מאדם רע, מאיש חמסים תנצרני. אשר חשבו רעות בלב, כל יום יגורו מלחמות. שננו לשונם כמו נחש...".

וגם: "אַל-תִּתֵּן יְהוָה, מַאֲוַיֵּי רָשָׁע; זְמָמוֹ אַל-תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה... ימיטו (יִמּוֹטוּ) עֲלֵיהֶם, גֶּחָלִים: בָּאֵשׁ יַפִּלֵם; בְּמַהֲמורוֹת, בַּל-יָקוּמוּ...".

המשפט האחרון, כך על-פי גורמים במערכת, הוא בבחינת הסתה של ממש מצד רוטשטיין נגד אנשי הנציבות ואולי אף כנגד החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו.