"כמעט חצי מהכבישים אצלנו עדיין ללא אספלט"

ראש עיריית כפר קאסם: "אזור התעשייה אפק נמצא בלב-לבה של כפר קאסם, אך בשנות ה-50 הוא שויך לראש-העין. אנחנו לא מקבלים ממנו דבר, ורק משלמים את המחיר - פקקים, זיהום אוויר, רעש"

17.1 מיליון שקל - זה הסכום שדורשת כפר קאסם לקבל מהכנסות הארנונה של אזור התעשייה אפק הצמוד אליה, ושייך מוניציפלית לשכנתה ראש-העין. העירייה הגישה לשר הפנים הטרי אריה דרעי דוח כלכלי התומך בדרישתה לשנות את חלוקת הכנסות הארנונה, שחיבר הממונה על התקציבים לשעבר, רמי בלניקוב. הדוח קובע, כי "בהתאם לעובדה שכביש 5 מהווה גבול בין שתי הרשויות... יש בסיס לטענה כי אזור התעשייה בצידה של כפר קאסם ולא בצידה של ראש-העין".

בפארק התעשייה אפק, שהכניסה אליו מתוך כפר קאסם, שוכנים משרדים ומפעלים של פרטנר, אריקסון, נוקיה, נטוויז'ן, יורוקום, ד"ר גב ועוד.

השיוך לראש-העין נעשה אחרי הטבח

כפר קאסם מדורגת בעשירון השלישי של למ"ס, ואילו ראש-העין מדורגת בעשירון השישי. "דוח בלניקוב קובע כי כפר קאסם מוציאה על תושב 4,424 שקל בשנה, ואילו ראש-העין - 6,407 שקל. תלמיד ממוצע בראש-העין מקבל תקציב גבוה ב-25% מתלמיד בכפר קאסם. זאת, למרות שעיריית כפר קאסם מצליחה לגבות ארנונה מ-82% מתושביה (שיעור גביית הארנונה הגבוה במגזר הערבי) ורושמת עודף תקציבי של מיליון שקל בשנה", אומר ראש עיריית כפר קאסם, עו"ד עאדל בדיר. "הדוח הוכן לבקשתנו לאור המגמה של משרד הפנים בשנים האחרונות לחלוקת הכנסות אחרת בצפון ובדרום.

"אזור התעשייה אפק נמצא בלב-לבה של כפר קאסם אך בשנות ה-50, בדיוק אחרי הטבח בכפר קאסם, הוא שויך לראש-העין. אנחנו לא מקבלים ממנו דבר, ורק משלמים את המחיר - פקקים, זיהום אוויר, רעש. מי שמכיר את השטח יודע שאזור התעשייה מרוחק 3-5 קילומטר מראש-העין, בצד השני של כביש 5, וצמוד לבתים שלנו.

"יתרה מזאת, כפר קאסם הגישה בקשות בסוף שנות ה-90 להקים אזור תעשייה משלה, אבל אושר לה רק אזור תעשייה לוגיסטי, ובלוגיסטי מקבלים בארנונה תעריף אחסון, שהוא נמוך יותר ממשרדים ומסחר. לכן, למרות שאזור התעשייה הוא 200 דונם כמו אזור תעשייה אפק הוא מניב רק 4.5 מיליון שקל, וההכנסות מארנונה מאפק קרוב ל-50 מיליון שקל".

- אתם מתכננים צעדים נוספים?

"אנחנו מקווים, וכמעט בטוחים לאור המגמה, שנקבל מענה. אם לא, נפנה לערכאות משפטיות".

בכפר קאסם מתגאים בכך ששיעור גביית הארנונה בעיר עלה כאמור בשנתיים האחרונות מכ-50% ל-82%. "עשינו זאת בשתי דרכים. האחת, פנייה לתושבים. אנחנו מראים להם שבתמורה למה שהם משלמים הם מקבלים תמורה. הדרך השנייה היא העמקת הגבייה על ידי סקר נכסים. בדקנו את כל מבני התעשייה, המסחר והמגורים ועלינו מ-18 מיליון שקל, ל-33 מיליון שקל. אבל בכפר קאסם כמעט מחצית התושבים של ראש-העין, ורק ההכנסה שלהם מאפק היא קרוב ל-50 מיליון.

"השכנות הטובה חשובה. מעל 80% מהעסקים בכפר קאסם של יהודים. אבל הפער בין מה שמושקע בתלמיד בכפר קאסם לבין תלמיד בראש-העין מגיע לעשרות אחוזים, כאילו אנחנו חיים בשתי מדינות. הגיע הזמן שהילדים יחושו את השוויון. אנחנו רוצים לתת מעבר לשירותי אשפה ושירותים בסיסיים. יותר מ-40% מהכבישים בכפר קאסם ללא אספלט - וברור שבלי מדרכות. אנחנו מקווים שארנונה מאפק תאפשר לנו לסיים את הסלילה".

- ומעבר לכבישים?

"כפר קאסם שואפת להיות עיר איתנה נטולת מענקים. היא במרכז הארץ, קרובה לכל הערים הגדולות, ויש לה פונטציאל אדיר. אנחנו מקווים לפתח עוד אזור תעשייה בעיר. יש לנו כבר תוכנית מתאר מאושרת ושטח".