קרן ממשלתית בהיקף 100 מיליון שקל תסייע למפעלים במצוקה

המדינה מחייה מחדש את הקרן שהוקמה כבר ב-2009 ולא פעלה עד כה ■ בקרן צפויים להצטבר עוד מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות ■ תסייע למפעלים במצוקה כדי לאפשר את המשך פעילותם ולהימנע מפיטורי עובדים

משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי
משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי

משרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה, ההסתדרות הכללית והתאחדות התעשיינים הודיעו היום (ב') על הקמת קרן הסיוע למפעלים במצוקה. תפקידה של הקרן החדשה לסייע כספית למפעלים שנמצאים בפריפריה ונקלעו לקשיים, והיא תפעל בניסיון למנוע את סגירתם.

בקופת הקרן כבר נצברו כ-100 מיליון שקל, שנגבו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 מדמי ההבראה של עובדי המגזר הציבורי. גביית הכסף, כמחצית מדמי ההבראה של אותם עובדים, נעשתה בשנת 2009 במסגרת עסקת חבילה שעשו יו"ר ההסתדרות לשעבר, עופר עיני, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. על פי הבנות שהושגו אז, גבייה בהיקף דומה הייתה אמורה להיעשות גם בשנת 2010, בד בבד עם ניכוי של חצי יום חופשה מעובדים במגזר הפרטי. ואולם ויכוחים על אופן הפעלת הקרן, קביעת הקריטריונים שבהם יידרשו לעמוד מפעלים כדי לקבל ממנה סעד וחששות מתקדימים מן העבר - כשקרנות ייעודיות הזרימו כספים למפעלים במצוקה אך לא הצילו אותם מקריסה - הובילו לעיכובים של שבע שנים בהקמתה. על רקע אותם עיכובים, כספים שתוכננו להיגבות ב-2010 לא נגבו והקמת הקרן נדחתה שוב-ושוב.

גורמים שהיו מעורבים במו"מ שקדם להשגת ההבנות בין משרדי הממשלה, נציגות העובדים והתעשיינים אמרו היום כי פריצת הדרך שהובילה להקמת הקרן באה בחודשים האחרונים, כששר האוצר, משה כחלון, דחק בפקידות הבכירה במשרדו לקדם את הקמתה. זאת, לאחר שבמשך שנים חלק מאגפי האוצר לא ראו את המהלך בעין אוהדת. "כחלון הוריד את ההוראה והדברים התחילו לזוז", אמר אחד הגורמים.

"ניסינו ללמוד מטעויות העבר"

על פי הסיכומים, בחודשים הקרובים יעבירו חברות ממשלתיות ותאגידים ציבוריים כספים לקופת הקרן שכבר גבו ב-2009 בעבורה מניכוי מחצית מדמי ההבראה של העובדים. על פי הערכות, העברות אלה יעמידו את קופת הקרן על כ-300 מיליון שקל.

הכסף יחולק למפעלים שנקלעו למצוקה על פי קריטריונים שנקבעו בין משרדי הממשלה, ההסתדרות והתעשיינים: מפעל שיהיה זכאי לסיוע מהקרן הוא מפעל שנמצא בפריפריה או באזור שהוגדר כאזור עדיפות לאומית; בשורותיו מועסקים לפחות 20 עובדים ועל הפרק - משקיע חיצוני שמוכן להזרים למפעל כספים או בעלים שמוכן להזרים הון עצמי למען הצלתו.

קריטריונים נוספים שנקבעו כתנאי לזכאות לסיוע מהקרן: ותק פעילות של יותר מ-3 שנים והיעדר יכולת מצד המפעל לקבל הלוואה מקרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. קבלת סיוע מהקרן תהיה כפופה להליכי התייעלות והבראה שיעשו במפעל ותוכנית כלכלית שמעידה על כדאיותו. בראש הקרן יעמוד מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, והקרן עצמה תופעל באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בראשות רן קויתי.

בתוך כך, משרדי הממשלה, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים הודיעו כי כבר כיום בוחנים הגורמים המקצועיים המעורבים בהפעלת הקרן את זכאותם של מספר מפעלים ברחבי הארץ לקבלת סיוע ממנה - בהם גם חברת מתכת שתולה שבגליל המערבי שנקלעה למשבר. גורם ממשלתי בכיר אמר היום ל"גלובס" כי "אין ודאות מוחלטת לכך שהקרן החדשה תצליח ביחס לקרנות סיוע אחרות שהוקמו בעבר למפעלים במצוקה - ולא הצליחו. חלה עלינו החובה לנסות. גיבשנו קריטריונים רלוונטיים וניסינו ללמוד מטעויות העבר".

שר האוצר, כחלון: "כתוצאה מהפעלת הקרן ימנעו פיטורים של מאות עובדים באזורים שבהם לכל משרה יש חשיבות עליונה. נסייע למפעלים במצוקה ביצירת תוכנית התייעלות שתעמיד אותם על הרגליים וכדי שלא יקלעו למצוקה חוזרת". יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי הקמת הקרן היא "צעד חשוב לצמצום הפערים בחברה, תוך חיזוק פריון העבודה במשק". גם ברוש הביע שביעות רצון מהסיכומים: "בימים של נסיגה בצמיחה, כשנטל הרגולציה מכביד על התעשייה ומחירי התשומות עולים - מפעלים רבים עומדים לפני שוקת שבורה ולעתים אף לקראת סגירה. הקרן תספק לאותם מפעלים אוויר לנשימה".

צרו איתנו קשר *5988