מתווה הגז של קיה: החברה הקוריאנית מצטרפת לגל הירוק

כיאה למעמדה החדש כיצרנית רכב גדולה, החברה הקוריאנית מצטרפת לגל הירוק ומתכננת ייצור סדרתי של מכוניות חסכוניות ■ קיה מעדיפה לשים את הדגש על מכוניות תא דלק מימני

קיה/ צילום:יחצ
קיה/ צילום:יחצ

ימי עיון מוטוריים הם אירועים מרתקים. יש בהם היכרות עם טכנולוגיות חדשניות, מפגש עם רעיונות רעננים, מבט חטוף אל העתיד וכמובן הצצה ראשונה בכוונותיהם ותוכניותיהם של יצרנים (לפחות באלה שהוא מוכן לחשוף...).

יום העיון של "קיה" התמקד הפעם באנרגיות העתיד. אלה שאמורות להמיר את הדלקים הפוסיליים המנוולים, לטהר את האוויר מן הרעלים, להציל את העולם ממוות בחנק ולגאול את האנושות הנפלאה כל כך. (לצערי, טרם זכיתי להשתתף ביום עיון אשר דן בשאלה האם האנושות ראוייה בכלל להצלה, או שמא עדיף להניח לה לחסל את עצמה עד תום, ולהעניק לבורא עולם צ'אנס נוסף לבריאת מוצר מוצלח יותר).

אך נעזוב את הפילוסופיה, ונחזור למוסך. "קיה" היא חברה בתנופה. היצרן הקוריאני, אחיו התאום (או בתו החוקית) של קונצרן יונדאי, עבר בשנים האחרונות מהפך דרמטי של איכות, ממדים, היצע ויכולת, ונעשה חבר רציני ביותר בצמרת המוטורית העולמית. בישראל, מי היה מאמין, "קיה" היא אלופת טבלת המכירות.

וכיאה לחברה התופשת מקום כה נכבד בליגה העולמית, קיה חייבת כמובן להשתתף גם בלבטי העתיד, הלופתים זה שנים לא מעטות את כל תעשיית הרכב. כבר ברור ליצרנים כולם, כי העתיד טמון באנרגיות שאינן תוצר של מאובנים. לא נפט, לא סולר, אפילו לא מתנול. רק חשמל מתוק, נקי וחרישי.

האמת המשעשעת היא שממש בימים אלה מתמוטטת לנגד העיניים ממש צמד הנחות יסוד של שוחרי החשמל: הראשונה - מסתבר שמאגרי הנפט רחוקים מאוד מלהתרוקן. השנייה - מחיר הנפט מתעקש לצלול אל הקרקעית ולא לנסוק לשמיים כפי שניבאו לו המומחים. אבל הרצון להתחשמל ממשיך לפעם בעוז.

ב"קיה", כך למדנו, מתכננים תנופה "ירוקה" משמעותית ביותר. תוך חמש שנים, כך התוכנית, יכיל תפריט המוצרים של החברה לא פחות מ-11 מכוניות ירקרקות. חשמליות, היברידיות והיברידיות-נטענות. 10 מיליארד דולר יוקצו למאמץ הנכבד הזה.

ואף שמדובר במאמץ הירואי, לא בעצם קיומו טמון החידוש (הרי כל היצרנים עסוקים בכך), אלא בהחלטה של "קיה" ללכת על מתווה של גז. לא הגז של תשובה, לא הגז היוצא מבטן האדמה, אלא גז המימן. היסוד הכימי הנפוץ ביותר ביקום. ביקום! לא בכדור הארץ הקטנטן.

וכאן אין מנוס מקצת פיזיקה וכימיה. אז ככה: חשמל הוא מותק של דבר. נקי, חזק, יעיל, שימושי. יש לו רק בעייה אחת: אי-אפשר לדחוס אותו, וממילא גם קשה מאוד לאחסן אותו. לכן אין "בקבוקי חשמל דחוס", וכדי לאגור הרבה חשמל נדרשות סוללות-ענק כבדות ויקרות. בעיית "צפיפות אנרגיה" נקראת הבעייה הזאת. ועיקרה - כמה אנרגיה "מצטופפת" בתוך כל סנטימטר מעוקב של חומר אחסון.

להמחשה: בכוס מלאה בנזין יש מספיק אנרגיה כדי להניע טוסטוס מתל-אביב להרצליה. בתוך סוללה בגודל של כוס, יש בקושי מספיק אנרגיה לחמישה גילוחים במכונת גילוח חשמלית.

הבנזין הוא, על כן, "מחסן אנרגיה" יעיל הרבה יותר מכל סוללה חשמלית. אך למרבה הדאבה, הפקת האנרגיה הטמונה בו כרוכה בזיהום האוויר. מימן, הוא "מחסן אנרגיה" יעיל עוד יותר, וחליבת האנרגיה הטמונה בו אינה כרוכה בזיהום כלשהו. האם פירוש הדבר שהמימן הוא הפתרון המושלם?

למרבה הצער, זה לא כל כך פשוט.

האנרגיה שבמימן ניתנת לשימוש בשתי תצורות: האחת - הפיכת המימן לנוזל ושריפתו במנועי בעירה-פנימית מקובלים (וכבר נהגתי ב-BMW שתודלקה במימן נוזלי). השנייה - הפקת חשמל ביצירת ריאקציה כימית בין המימן לבין החמצן שבאוויר. "תא דלק מימני" נקרא מתקן הפקת חשמל שכזה, וזולת חשמל הוא פולט רק... מים.

ועל זה הולכים ב"קיה". על תאי דלק מימניים והנעת מכוניות חשמליות בעזרתם. הם לא הראשונים, אך הם - כך נראה - הנמרצים ביותר שהחליטו לבטוח במימן (שאגב, אינו מסוכן יותר מבנזין), ולא להמתין לאותה "פריצת דרך" מיוחלת בטכנולוגית הסוללות, מבוששת לבוא.

כבר ב-2020, כך גורסת התוכנית, תייצר "קיה" מכוניות תא דלק מימני בייצור סדרתי. מכונית שביצועיה לא יפלו מביצועי מכונית עם מנוע בנזין 2.0 ליטר, וטווח נסיעתה יהיה 800 קילומטרים. הלוואי.

האם אכן טמונה גאולת העולם בתאי הדלק המימניים הללו? לא ברור. למרבה האירוניה, ייצור מימן דורש לא מעט אנרגיה. כלומר חשמל. וזה, ברובו, ימשיך לבוא מנפט, סולר, או אפילו פחם רחמנא ליצלן... כלומר, זיהום האוויר רק יחליף מיקום, הוא לא יעבור מן העולם. כלומר, במקום לצאת מן האגזוזים, הוא יגיח מארובות תחנות הכוח.

אגדה נפוצה גורסת כי "אנרגיה מתחדשת" - שמש, רוח, מים ומקורות גיאוטרמיים - ימלאו את מקום דלק המאובנים. במבט גלובאלי - זה לא נראה אפילו באופק. רק אנרגיה אחת יכולה לספק חשמל נקי, שיניע מכוניות נקיות: אנרגיה גרעינית. אך עד שהאנושות לא תתגבר על אימתה מפני הגרעין, הזיהום הפוסילי ימשיך כנראה ללוות אותנו.

ובינתיים יהיו היברידיות, והיברידיות-נטענות וחשמליות צנועות-טווח. כל מה שצריך כדי להיות גם תקין פוליטית, וגם מתחרה ראוי לשאר היצרנים.

על קצה המזלג הוענקה לעיתונאים גם הזדמנות לטעום טעימונת ממבחר "ירוק": קיה אופטימה היברידית, אופטימה נטענת, סול חשמלית, וההפתעה הגדולה - קיה נירו. עדיין בבגדי הסוואה שחורים ומרשימים. הקרוסאובר ההיברידי הזה הוצג רשמית בימים אלה, והוא יציב תחרות לא פשוטה לניסן ג'וק ולדומיו עם עיצוב פנאי קלאסי והנעה ירוקה וחסכונית.

נהיגה כה קצרצרה לא יכולה להניב תובנות מרשימות. בדחילו ורחימו רק אעז לומר כי דווקא הנירו החדשה לחלוטין עוררה את הרושם הנעים והנינוח ביותר. אך אולי ההתרגשות מן הנהיגה ברכב מוסווה היא זו שריגשה אותי כל כך.

ובכל אופן, קיה ראוייה לכל ברכה על הדרך בו בחרה ללכת. ברכה על החדשנות, על האומץ לבחור במימן, על הכוונה להציג כבר בעוד חמש שנים מכוניות תא דלק מימני בייצור סדרתי, ובכלל - על המעמד המרשים שהיא כבר תופשת במפה המוטורית העולמית.

הכותב היה אורח קיה בקוריאה

 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988