הנקראות ביותר

שוברים שגרה: מה יקרה בשוק הרכב הישראלי ב-2016?

שוק הרכב ממשיך ליהנות מהגאות, אולם בענף כבר מסתכלים מעבר לפינה ■ אילו דגמים אסטרטגיים עשויים "להפריע" למהלך של שוק הרכב, ואיך תגיב רשות המסים על "המהפכה העממית" של שווי השימוש הטכנולוגי?

קיה נירו: ג’יפון היברידי להמונים / צילום: יח"צ
קיה נירו: ג’יפון היברידי להמונים / צילום: יח"צ

אפקט "ינואר המשוגע" של שוק הרכב הישראלי מסרב לדעוך. לאחר שבחודש שעבר נשברו שיאים ונמסרו יותר מ-36 אלף כלי רכב חדשים, גם חודש פברואר מסתמן כחודש חזק מאוד, עם מסירות שינועו - על פי הערכות ראשוניות - בין 26 אלף ל-30 אלף כלי רכב חדשים. בשורה התחתונה, בחודשיים הראשונים צפויים לעלות על הכבישים בסביבות 60 אלף כלי רכב חדשים, פלוס מינוס.

עלייתה של "הכלכלה הסקטוריאלית"

כיוון שהמאפיינים של הכלכלה הריאלית, למשל נתוני צמיחת התוצר, מתקשים להסביר זינוק כזה, פנינו לחפש את ההסבר בכלכלה הפיננסית. בעבר היה מתאם לא קטן בין מצב שוק ההון לבין התנודות בשוק הרכב הישראלי, אבל הפעם הישועה לא מגיעה גם מכאן. הבורסה הישראלית דשדשה במחצית השנייה של 2015 והמהלומות שהנחיתו עליה שוקי ההון בעולם בחודשים האחרונים לא הסבו קורת רוח למשקיעים ולחוסכים, בלשון המעטה.

לפיכך נותרו לנו שני הסברים מרכזיים. האחד הוא שמדובר בתגובה מושהית. כלומר, לשוק הרכב הישראלי, שנמצא בתנופה רצינית, ייקח שלושה-ארבעה חודשים כדי להפנים את ההרעה/קיפאון בסביבה הכלכלית הכללית ואת התוצאות נראה, אולי, מהרבעון השני ואילך.

הסבר אחר, שתרם לנו השבוע גורם בכיר בענף, נעוץ במה שניתן לכנות "כלכלה סקטוריאלית". כלומר, ב-2015 הייתה כאן צמיחה ערה, שמקורה בשנת שיא של "אקזיטים" בהיי-טק, הזרמות מאסיביות של הון זר (ההשקעות של הסינים, למשל) והגדלת ההוצאות הציבוריות של הממשלה. אלא שהכסף הזה זרם באופן ממוקד מאוד אל מי שנמצא קרוב לפתח הברז, שלא לומר "קרוב לצלחת", ולא חלחל כלפי מטה אל כלל המשק.

לפיכך, הצמיחה החריגה בשוק הרכב הגיעה מהביקוש של מי שנהנו מהזינוק בכלכלה ה"סקטוריאלית", ומצד שני של מי שנמצאו רחוק מה"ברז" אבל גישרו על הפער באמצעות הגדלת החוב הפרטי, כלומר רכישת רכב באמצעות מימון.

בינתיים שוק הרכב הישראלי נהנה מאחת התקופות החזקות בתולדותיו, אבל בענף כבר מסתכלים קדימה ונערכים לאתגרים ולהתפתחויות בשנה שבהחלט לא קלה לחיזוי. גם אנחנו נרתמנו למשימה ושפשפנו את כדור הבדולח השחוק שלנו בניסיון לתרום כמה תחזיות.

דגמים "מפריעים": מי יעצב את השוק ב-2016?

בעגה האופנתית של עולם ההיי-טק וההשקעות מכנים גורמים בלתי צפויים שבכוחם לשנות ולהפוך סדרי עולם בשווקים ותיקים בשם "Disruptors" או "מפריעים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב). בשוק הרכב הישראלי ראינו בשנה שעברה דגמים "מפריעים" כאלה, שבכוחם לשנות סדרי עולם בזירת השמרנית והצפופה. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה קיה ספורטאז', שהגיחה יש מאין, מכרה כ-11 אלף יחידות (31% מהפלח) והעניקה לפלח המיד-סייז SUV כולו את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בין הפלחים בשוק הרכב הישראלי (52%). אמנם מכירותיה באו על חשבון פלחים אחרים, דוגמת ג'יפונים ומשפחתיות, אבל כנראה שגם תרמו לגידול בנפח שוק הרכב הישראלי כולו. בשלהי 2015 הצטרף לתמונה גם יונדאי טוסון וההשפעה של הדגמיםם הללו על שוק הרכב די ברורה. בחודש ינואר לבדו מסרו הדגמים התאומים הללו כמעט 10% מכלל המסירות החודשיות, ועל פי צבר ההזמנות המוערך, האפקט הזה לא צפוי לדעוך בקרוב.

אבל אפשר כבר להסתכל מעבר לפינה ולזהות את ה"מפריעים" הבאים בתור, אלה שיש להם פוטנציאל לטרוף שוב את הקלפים בשוק הרכב הישראלי. הראשון, להערכתנו, יגיע גם הוא מבית קיה ושמו "נירו". מדובר במקבילה השיווקית של "סטרייט פלאש" בפוקר: מבנה ועיצוב שמרני-מסורתי של ג'יפון, שממדיו תואמים די במדויק את הדרישות בפלח הג'יפונים הלוהט של ישראל; מוניטין מוכח של מותג קוריאני; והחשוב מכול - הנעה היברידית, שתשבץ אותו בסגמנט היחיד שזוכה להטבת מס משמעותית בישראל (30% בלבד במקום 82%).

אם להתבסס על התמחור האגרסיבי המסורתי של הקוריאנים, על היחס החם של היצרן ליבואן שלו בארץ ועל השילוב הקוסם לציי רכב של "רכב פנאי עם אליבי סביבתי ירוק", אפשר להניח, שכל יחידה של נירו שתגיע לארץ מהרבעון האחרון של 2016 תמצא לה לקוח. זאת בהנחה שלא יהיו הפתעות לגבי שיבוץ הרכב בקבוצה ירוקה 2, שמזכה בהטבת המס.

המתחרה הישיר בנירו, שגם הוא יתחיל לצאת לשוק בסוף השנה והשפעתו תורגש בעיקר מ-2017, הוא הג'יפון החדש של טויוטה, שייחשף באופן רשמי בקרוב. קשה להמעיט בחשיבותו השיווקית האסטרטגית של הדגם הזה בישראל. לא זו בלבד שמדובר בנציג ראשון בפלח הג'יפונים של מותג רכב יפני חזק, הוא גם יצויד מבראשית בהנעה היברידית ויזכה ככל הנראה להטבת המס של רכב היברידי.

אמנם התמחור המסורתי של טויוטה פחות אגרסיבי מזה של הקוריאנים אולם כאן יש לטויוטה עוד "אס" בשרוול - ייצור הרכב בטורקיה השכנה, בפס הייצור שממנו מגיעה אלינו גם הקורולה. היתרון של מפעל קרוב ופטור ממכס יעניק למכונית תנופה רצינית ופוטנציאל לשנות סדרי עולם.

יונדאי, האחות היריבה של קיה, צפויה להשיק ברבעון האחרון מכונית עם הנעה היברידית זהה לזו של קיה נירו, אולם בתצורה של האצ'בק משפחתית די דומה לזו של הפריוס. בהנחה של תמחור קוריאני "משפחתי", שיהיה נמוך מזה של הפריוס ויותיר מרווח להנחות, אפשר להניח שהדגם הזה יהיה שחקן אסטרטגי בעיקר בפלח המשפחתיות ה"מסורתיות" שעדיין תופס כמעט 100 אלף מכירות בשנה.

אחרון חביב הוא דגם חדש, שיוצא כבר בימים אלה לשוק. מדובר בדור החדש של מכונית המיני "ספארק" מבית שברולט. אמנם הצמיחה בפלח המיני הואטה מעט בשנה שעברה, אבל עדיין מדובר בפלח שתפס כמעט 30 אלף מכירות ונשלט ביד רמה על ידי צמד הקוריאניות קיה פיקנטו ויונדאי i10, שחלקו ביניהן כמעט 70% מהשוק. אל הדואופול הקוריאני צפוי להצטרף כעת שחקן שלישי אגרסיבי עם מרווח פנים, תיבה אוטומטית ושילוב תחרותי מאוד של מפרט/מחיר. סוג של מיני-מהפכה שיווקית, תרתי משמע.

זירת הרגולציה: מאתגרים את שווי השימוש

כבר כתבתנו לא פעם שלרשות המסים אין בשנים האחרונות רצון לשנות סדרי עולם בכל הנוגע לרגולציית המס של הרכב. ולמה לה באמת? נתוני הגבייה מעולם לא היו חזקים כל כך, והמסים העקיפים והישירים שמייצר כיום השוק הזה סותמים היטב את הגירעון הממשלתי.

אבל כיום ניצבת הרשות בפני סוג של "מהפכה עממית" בזירת שווי השימוש, שמכתיבה את ההתפתחויות בשטח. מדובר ביזמים עסקיים שטוענים לפער מהותי בין שיטת החישוב הקשיחה של שווי השימוש, כפי שמחשבת אותו הרשות, לבין "שווי השימוש האמיתי", שנגזר מהנסיעות ה"פרטיות" בפועל של בעלי הרכב, שאותן ניתן לנטר כיום באמצעות טכנולוגיות איתור עדכניות. יזמי "שווי השימוש החדש" מציעים מסחרית לציין את שירותי הניטור והדיווח שלהם ומגייסים לשורותיהם עוד ועוד חברות וציים. אלה מדווחים "על שווי השימוש בפועל" ומאתגרים את מנגנון הגבייה של הרשות מבחינה חשבונאית ומשפטית. עד כה שמרה הרשות על פרופיל די נמוך לנוכח הגל הגואה ותגובתה העיקרית הייתה בזירה המשפטית. אולם נכון לעכשיו נראה שאותה "מהפכה עממית" מתקרבת אל המאסה הקריטית שתשבור את הסטטוס-קוו.

לפיכך, אפשר לצפות ב-2016 לאחד משני דברים: התסריט הראשון הוא שהרשות והמחוקקים יפתחו מחדש את שיטת חישוב שווי השימוש הקיימת או לפחות יכניסו בה מידה של גמישות, עם או בלי עידוד מכיוון בית המשפט. במקרה כזה אפשר לצפות לתנופה רבתי בשוק הציים ואולי אפילו להחזרת הצמיחה החיובית לשוק הליסינג, שנעלמה בעשור הקודם. התסריט השני הוא שהרשות "תצא למלחמה" עם כל כלי הנשק שלרשותה ו"תסגור חשבון" עם יוזמי ה"מהפכה" ועם אלה שהצטרפו אליה.

מרשות המסים נמסר: "על פי חוק, שווי השימוש נגזר משווי הרכב בעת קנייתו, בהתאם להחרגות מסוימות (למשל בקניית רכב היברידי), ואין אפשרות לנהל יומן רכב המפצל בין נסיעות למטרות שונות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות