מה שעשו לנו זו שחיטה"

רות דוד ("זה הרג אותנו"); הטענות של בכירים בעבר ("הם גדלו בפרקליטות אחרת"); הפרקליטה שצילמה בסלולרי את צוות הסדרה ("כשהיא מצלמת חזרה זה אוי ואבוי?") והטענות על רדיפת פוליטיקאים ("תיאוריית קונספירציה הזויה"). פרקליטת מחוז ירושלים פלילי, נורית ליטמן, מגיבה לסדרה של אורנה בן דור בערוץ 10. "כשמביאים תוצר שהוא כל-כך מניפולטיבי ומלא שנאה, זה לא משהו שאני יכולה לתפוס כביקורת לגיטימית".

אנחנו נפגשות יום למחרת שידור הפרק הראשון בסדרה "דיני נפשות", שמשודרת בערוץ 10. כתב האישום החריף והפרובוקטיבי שניסחה הבמאית אורנה בן דור נגד מערכת המשפט, מסעיר את הרוחות במשרד המשפטים. בפרט, שבפרק הראשון הייתה הפרקליטות על המוקד, ונראה שמקומה לא ייפקד גם בפרקים הבאים.

עו"ד נורית ליטמן, פרקליטת מחוז ירושלים (בתחום הפלילי) מגיעה לראיון נסערת. זו הפעם השנייה שליטמן נשלחת לייצג את עמדת המערכת אל מול הטענות שעולות בסדרה. המפגש שלה עם בן דור לא היה כנראה מוצלח במיוחד, כיוון שבראיון ל-Ynet ערב עליית הסדרה קבלה הבמאית על כך שפרקליט המדינה שי ניצן סירב לבקשותיה להתראיין, ובמקומו נשלחה ליטמן, שלא ידעה להשיב על חלק מהשאלות בנימוק שאינה מכירה את המקרים. אפשר לתהות מדוע בוחרת המערכת לשלוח לחזית את מי שבצדק לא יכולה להתייחס לתיקים שאינם בתחום אחריותה, אבל נראה שהתשובה נמצאת בגוף השאלה. אמירות מפי ניצן, העומד בראש המערכת, מחייבות יותר מאשר אלה המושמעות מפי הכפופים לו, בכירים ככל שיהיו. מה גם שניצן אמנם חד ומבריק, אבל נתפס ציבורית כאדם יהיר. לא בדיוק הדימוי הרצוי בסדרה שמציגה את הפרקליטות כארגון כוחני.

ליטמן, לא פחות חריפה, אבל פחות מושכת אש. גם בראיון הזה היא תשיב לעתים שאינה מכירה את המקרים, אבל עדיין נראה שהיא באה מוכנה וטעונה יותר, אחרי שצפתה בפרק הראשון ובפרומואים לפרקים הבאים. "זו לא סדרה שיכולה לפקוח לנו את העיניים וללמד אותנו משהו על עצמנו", היא אומרת בכעס, "כי כשמביאים תוצר שהוא כל-כך מניפולטיבי ומלא שנאה, זה לא משהו שאני יכולה לתפוס כביקורת לגיטימית. מה שעשו לנו פה זו שחיטה. אני 25 שנה בפרקליטות ולא מכירה את המציאות שתוארה שם".

שני בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה, עורכי הדין אביה אלף ושמעון דולן שניהלו את המחלקה הכלכלית, התראיינו לסדרה. אלה אנשים שהכירו את הפרקליטות מבפנים.

"הם כנראה גדלו בפרקליטות אחרת. אני לא גדלתי בפרקליטות שעליה הם מדברים".

אלף פרשה רק לפני שלוש שנים, נראה שגדלתן באותה תקופה.

"אני ממש לא רוצה להתייחס לדברים שלה ולמה שמניע אותה לדבר כך על הפרקליטות. דולן היה באמת מתוך הפרקליטות. יותר מזה, הוא היה מאמן שלי כשהייתי מתמחה, אני מכירה אותו היטב והוא איש מקסים. אני מוכנה לשמוע ולחשוב על מה שהוא אומר, אבל צריך לזכור שכבר 12 שנה הוא לא שם, הרבה השתנה מאז שפרש".

כולכם הכרתם את עו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, שנאשמת כיום בשיבוש הליכי משפט בפרשת רונאל פישר.

"כשהתפוצצה פרשת רות דוד היינו באבל. זה הרג אותנו. כך שאני בטח לא אשב פה כסנגורית שלה. לי באופן אישי, כמו להרבה אנשים בפרקליטות, יש הרבה כעס עליה, כי היא גרמה לגוף שהנכס הכי יקר שלו הוא היושר שלו, נזק בל יתואר. איך יכולה לבוא מישהי, ועוד אחת שהייתה פרקליטת מחוז, ולהשחיר אותנו ככה? אין עוד גוף במדינת ישראל שנותר נקי לאורך השנים כמו הפרקליטות. לצערי, הניקיון הזה הוכתם בפרשת רות דוד. אבל הוא הוכתם רק על ידה. ולא פחות חשוב - הוכח שמעשיה הפליליים נעשו רק אחרי שפרשה מהפרקליטות".

היועץ המשפטי לממשלה אמנם סגר את תיק החקירה שבדק את התנהלותה של דוד כפרקליטה, אבל את יכולה להבין למה את הציבור זה לא ממש משכנע? המתנות שקיבלה מרונאל פישר, וההקלטות שבהן הוא מתהדר בקשריו איתה, יוצרים תחושה אחרת.

"את יודעת כמה פרקליטים נחקרו במשטרה בעניין הזה? כל תיק שעלה חשד שאולי היא הטתה בו את הדין - נבדק, ולא נמצאו ראיות שהיא קיבלה שוחד או הפרה אמונים כפרקליטת מחוז. גם ההקלטות שבהן נשמע פישר לא מוכיחות שהיה פסול בהתנהגותה. פישר היה איתה בקשר, נניח קשר אינטימי. אבל הוא לא גנב איתה סוסים. היועץ בהחלט מתח ביקורת על התנהלותה של דוד מבחינה אתית וחשב שמעשיה לא היו ראויים, אבל הם לא עלו בגדר עבירה פלילית".

האדם הסביר אומר לעצמו שדוד לא הפכה למושחתת ביום שעזבה את הפרקליטות והזרעים היו שם גם קודם, כשהחזיקה בעמדת כוח כה משמעותית כפרקליטה.

"אני מסכימה איתך. גם אני אומרת לעצמי, אם בן אדם מגיע להיות כזה מושחת, הזרעים כבר היו שם לפני. הוא לא נהיה מושחת באחת. זה ערכים שהוא מביא איתו. אבל דוד לא הצליחה לעשות עם זה שום דבר כשהייתה פרקליטת מחוז, ואת יודעת למה? כי יש פה מערכת כל-כך חזקה וישרה, של בקרות הדדיות וממונים שבודקים, כך שגם אם עבר לה דבר כזה בראש, היא לא הייתה מצליחה לבצע אותו".

בעבר התראיינה ל-G עו"ד נינה בסן שעבדה עם דוד וסיפרה על התנהלות לא ראויה שלה.

"בפרקליטות, כמו בכל מקום עבודה, יש אנשים שממורמרים על המנהל שלהם בגלל מכרזים וקידום, וזה טבעי. בסן לא הצביעה על משהו ספציפי שנתפס כשחיתות. אם היינו יודעים על נים של שחיתות אצל רות דוד, את חושבת שהיא הייתה נשארת במערכת?".

את חושבת שפרקליט זוטר היה מעז לצאת נגדה?

"אני מאמינה שאף פרקליט לא היה שותק ואומר לעצמו 'יאללה מושחתת, לא נורא'".

לא רוצה לנהל את המדינה

הנרטיב הבולט בסדרה של בן-דור הוא הכוח העצום שיש בידי הפרקליטות. ברצותה, תשלח אנשים לכלא. ברצותה, תסגור בהינד ראש תיק. את ליטמן זה כמובן מרתיח. "אני אפילו לא רוצה להגיד לך, הלוואי והייתי כל-כך חזקה כמו שבן דור אומרת, כי אני לא רוצה להיות כזו. אין לי שום עניין לנהל את המדינה".

יש פוליטיקאים שמשוכנעים אחרת. בפרק השלישי יוצגו מקרים של פוליטיקאים בכירים שהפרקליטות לכאורה חיפשה, כי לא אהבה את האג'נדה שהיו מביאים לתפקיד שר המשפטים.

"ראיתי את הפרומו. שנעבור אחד אחד? נתחיל מדניאל פרידמן, שהיה שר המשפטים הכי לעומתי מבחינת הפרקליטות. הייתה לו ביקורת ואג'נדה, וזה בסדר גמור. יכול להיות שלפרקליטות היה יותר נוח עם שר משפטים שיש לו תפיסות דומות לשלה, אז מה? את מכירה תיק חקירה שנפתח נגדו? נכון שלא? כי לא היה כזה.

"חיים רמון, תפרנו לו תיק? מה הטענה של בן דור? שרמון הורשע שלא כדין? שהוא לא עבר את העבירה? לא הבנתי אותה. ורובי ריבלין, שנחקר במשטרה בעניין דודי אפל. הוא לא היה מעולם שר משפטים. הוא היה מועמד, ובגלל החקירה שהייתה פתוחה נגדו החליטו שלא יוכל להתמנות. אחרי זה, הפרקליטות סגרה לו את התיק מחוסר אשמה - לא מחוסר ראיות. כן, אותה פרקליטות שתופרת תיקים".

זה משחק לידי הטענה שהתיק נסגר, כשריבלין כבר לא היווה איום.

"למה שהוא יהווה איום? למה האג'נדה שלו מהווה עליי איום? אני יודעת בכלל מה תהיה האג'נדה שלו? יש לי איזה חוש נבואי?".

הוא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, דעותיו היו ידועות.

"נראה לך רציני לטעון ששנה לפני שהוא היה מועמד, דאגנו שהמשטרה תחקור אותו, כדי שאם הוא יהיה פעם שר משפטים, אז יהיה לו תיק פתוח והוא לא ימונה? את מבינה את תיאוריית הקונספירציה ההזויה הזו? מכל ארבעת הפוליטיקאים שיוצגו כנראה בסדרה, נשאר יעקב נאמן, שהועמד לדין וזוכה, וזה בסדר גמור. אנחנו לא קבלני הרשעות".

שרת המשפטים הנוכחית, איילת שקד, תרמה גם היא את חלקה לדמוניזציה של המערכת.

"יש לי שרת משפטים, שאומרת לכל מי שרוצה לשמוע, שלפני שנכנסה לתפקיד, הייתה מסביבה איזו אגדה אורבנית, שהפרקליטות זה גוף נוראי, שרודף אחרי אנשים".

למה אגדה אורבנית? היא רצה על הטיקט הזה כל הדרך לכנסת.

"מה שמשנה הוא שכשהיא נכנסה לתפקיד, והיא אומרת לנו את זה בכל הזדמנות, היא פשוט שינתה את דעתה מקצה לקצה, ומבינה שמדובר בגוף רציני, ישר, איכותי. שכל מה שהיא שמעה עלינו, היה לא נכון. יש לה גם תפיסת עולם משלה, וזה לגמרי סביר והגיוני. אבל גם כשהיא מציעה דברים שהם אולי פחות לרוחנו, התחושה היא שהיא עושה את זה מתוך תפיסה והבנה של מי שאנחנו באמת, ולא כמו שמנסים לצייר אותנו".

בן דור מתארת את היועץ המשפטי לממשלה כאיש החזק במדינה, ואם נלך עם הדימוי הזה, אם הוא על תקן אלוהים, אתם על תקן סגניו.

"אני מודה על הקידום. כנראה שהיא לקחה את ההשראה מבדיחה שיהודה וינשטיין סיפר בכמה ממסיבות הפרידה שלו, על הוויכוח המשעשע שהיה לו בשאלה מי יותר חזק או חשוב, הוא או ראש הממשלה".

ומה הפאנץ' ליין?

"נדמה לי שכל אחד מהצדדים נשאר בעמדתו, שהוא הכי חשוב". ליטמן מרצינה, "זה סיפור שמסופר בהומור, כמובן", היא מדגישה, נבהלת מהאפשרות שהבדיחה תהפוך להצהרה מושכת אש. "היועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה הכללית, בוודאי שיש לו כוח, וטוב שיש לו כוח, זה חשוב לשלטון החוק".

בן דור מציגה תמונה שבה וינשטיין לא מצליח להשתחרר מקשרי העבר שלו כעורך דין פרטי. החברות שלו עם רונאל פישר, ייצוגו כסנגור את איתן רוב מרשות המסים, כל אלה יוצרים ולו מראית עין בעייתית.

"בעניין החברות עם פישר, בג"ץ כבר דחה עתירה בנושא. וכהתייחסות עקרונית אומר שאנחנו בני אדם. אנחנו לא פסולים לחברות ולא צריכים לשבת בבידוד, מותר שיהיו לנו קשרים פרטיים עם סנגורים, כל עוד אנחנו יודעים לעשות את ההפרדה המקצועית בבית המשפט".

ועדיין, היועץ המשפטי הנכנס, אביחי מנדלבליט, שהגיע ממשרת אמון של מזכיר ממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מעורר ביקורת.

"יש פסק דין של בג"ץ בנושא, והוא פועל לפי ההחלטות של מה מותר לו בצינון ומה לא".

אם לא מנעו ממנו לטפל בתיקים של נתניהו, מה שווה כל הצינון הזה? זה הרי הקטע הכי נפיץ.

"מה זאת אומרת מה שווה כל הצינון הזה? לפני שמנדלבליט היה מזכיר הממשלה, הוא עשה תפקידים בכירים מאוד במערכת אכיפת החוק, בפרקליטות הצבאית, ואני מניחה שהוא נבחר על סמך זה שגילה בהם מקצועיות רבה ויושר רב".

את מלווה את חקירת המשטרה בפרשת מעונות ראש הממשלה. את לא חוששת שהחקירה הזו תתמסמס, כשהיועץ המשפטי לממשלה הוא איש של נתניהו?

"אני סומכת לגמרי על היועץ המשפטי לממשלה שישקול רק שיקולים משפטיים הגונים וישרים".

במקביל לחקירת החשדות לפלילים בפרשת המעונות, ייצגה פרקליטת מחוז ירושלים בתחום האזרחי, עו"ד כוכבית נצח-דולב, את ההגנה בתביעתו של מני נפתלי נגד משרד ראש הממשלה, והגנה למעשה על המתרחש בבית. זה מסתדר ביחד?

"אפשר לבדוק חשדות לפלילים, ועדיין לחשוב שבפן האזרחי, תביעה מסוימת לא מצדיקה פיצויים, וצריכה להידחות. ברור שהפרקליטות לא צריכה לדבר בשני קולות, ומי שיקרא את התיק האזרחי ויראה מה קורה בליווי החקירה הפלילית, יבין שזה לא מה שקורה פה. שתינו עושות את עבודתנו ביושר".

מה דעתך על כל הטענות שנצח-דולב מונתה לתפקיד פרקליטת המחוז בזכות הרוח הלוחמנית שבה ניהלה את התיק עבור משפחת נתניהו והיחס האגרסיבי שהפגינה כלפי נפתלי?

"אם כוכבית לא הייתה מקבלת את התפקיד, זה היה יום עצוב, כי אז היית צריכה לשאול אם היא לא קודמה בגלל כל הירידות שירדו עליה בתיק הזה. כוכבית נצח היא בחורה סופר מוכשרת ומינוי סופר ראוי. לא הקפיצו אותה פתאום לתפקיד. היא פרקליטה למעלה מעשרים שנה. הייתה משנה לפרקליטת המחוז כמה שנים, והייתה אך מינוי טבעי לתפקיד. הפוליטיקה נעצרת אצלנו על סף הדלת. היא לא נכנסת אלינו. במהלך השנים גילינו מספיק אומץ לב והתמודדות גם עם דמויות פוליטיות בכירות במעלה".

מה מניע את אביגדור פלדמן?

ומה עם האנשים הפשוטים, אלה שלא מצוידים בסנגורים מן השורה הראשונה וביועצי תקשורת שיזעקו כי נעשה להם עוול על כל צעד ושעל? עו"ד אביגדור פלדמן שפתח את הסדרה, שרטט בלשונו הציורית מציאות מזעזעת, לפיה הפרקליטות יכולה לתפור תיק לכל אדם שהיא רוצה, וגם בית המשפט לא יושיע אותו, כיוון שהיא יודעת איך ללחוץ על השופטים כדי שיישרו איתה קו.

"אביגדור פלדמן, אני לא יודעת מה מניע אותו, אבל הדברים שהוא אמר הם נוראיים וחסרי כל קשר למציאות. אני כל הזמן מסתכלת על הכספת הקטנה שיש לי בחדר, ושואלת את עצמי, איך בכרטסת שיש בפנים, נכנסים שבעה מיליון איש עם מידע שישלח כל אחד מהם לכלא", אומרת ליטמן בציניות. "מה אנחנו, ארגנטינה? זורקים פה אנשים לכלא ללא משפט? פלדמן יושב כל בוקר ודואג שיעצרו אותו?.

"ולהגיד על השופטים שהם אנשים חלשים שנתונים למרותנו? זה כמו שבן דור אמרה לי כשנפגשנו, שהיא נורא מוטרדת, כי ישבו פה עורכי דין ודיברו על שופטים אמיצים, שופטים שלא מקבלים את דעת הפרקליטות, ולכן הם אמיצים. את יודעת מה עניתי לה? שבבתי המשפט שאני מכירה, המחוזי והשלום בירושלים וזה עשרות שופטים, כולם צריכים לקבל את פרס האומץ הציבורי, כי אין יום שבו הם לא פוסקים נגד עמדתנו. ככה עובד העולם. לפעמים זה מרגיז אותנו ואנחנו מערערים ולפעמים גם זה לא הולך לנו, וזה בסדר".

פלדמן גם הזכיר את האפשרות שחפים מפשע יושבים בכלא.

"אני מניחה לצערי, שזה יכול להיות. אנחנו בני אדם, וגם שופטים הם בני אדם, וכולנו יכולים לטעות. כשמישהו יושב בכלא והוא חף מפשע, זה נורא בעיניי, ואם אני מגישה כתב אישום ומגיעה למסקנה אחרי יומיים, שלושה חודשים, שנה, שטעיתי - אני חוזרת בי מהאישום".

וזה קרה לך?

"קרה שחזרתי מכתב אישום על רצח, שבוע אחרי שהגשנו אותו. ישבנו ביום האחרון, בשעה האחרונה למעצר של אותו אדם, עם כאבי בטן. התלבטנו אם ההודאה שלו בפני המדובבים מספיק אמינה. החלטנו להגיש את כתב האישום, אבל הלכתי הביתה בתחושה שאני לא סגורה על עצמי. ביקשתי מהפרקליט המטפל לקבל את כל החומר, וקראתי אותו בשישי-שבת מכריכה לכריכה. הרגשתי שלא טוב לי עם זה והצעתי לסנגוריה לבוא אלינו ולהשמיע את הטיעונים שלה, למרות שבתיקי רצח אין זכות שימוע. הלכנו עם הטענות שהציגה הסניגוריה ועם תחושות הבטן שלי לפרקליט המדינה, וקיבלנו החלטה לחזור בנו מאישום. יכול להיות שמישהו אחר היה חושב שכן היה צריך להגיש כתב אישום. אני הגעתי למסקנה שטעיתי, ודאגתי כמה שיותר מהר לתקן את הטעות הזאת".

זה היה מקרה מוכר?

"לא. ריב בין שיכורים בסמטה בירושלים. החשוד היה עולה חדש בלי משפחה, הציבור לא הכיר אותו ואף אחד לא נזעק מהאירוע. האמת, יכול להיות ששחררתי את הרוצח. השאלה מה יותר גרוע חברתית - שישב חף מפשע בכלא או שרוצח יסתובב ברחובות. זו לא שאלה של שחור-לבן, זו שאלה מוסרית. יהיו מי שיעדיפו שיסתובבו אלף רוצחים ברחובות - העיקר שאחד חף מפשע לא ישב בכלא. ויש שיגידו - שאם החברה צריכה לשלם את המחיר של חף מפשע אחד שישב בכלא, זה עדיף על אלף רוצחים, אנסים ופדופילים שיסתובבו ברחובות".

ומה המדיניות של הפרקליטות בסוגיה המוסרית הזו?

"אנחנו לא עוסקים בזה, כי הפרקליטות עובדת לפי הסטנדרטים של משפט פלילי במדינת ישראל, כשהיא חושבת שיש סיכוי סביר להרשעה, היא צריכה להעמיד לדין. מה שכן, אני מבטיחה לך שאף פרקליט לא ישן בלילה אם הוא חושש שהוא עומד להגיש כתב אישום נגד חף מפשע".

בפרק השני בסדרה (שאמור היה להיות משודר אתמול, ח' ש') מתוארים מקרים שבהם בתי המשפט זיכו נאשמים, תוך מתיחת ביקורת נוקבת על הפרקליטות שלא הגישה חומר ראיות משמעותי להגנה. בין אם זה מרשלנות, מטיפשות או משאפתנות להשיג הרשעה בכל מחיר.

"אני לא מכירה מקרים שבהם פרקליטים מנעו מההגנה חומר שהיא זקוקה לו מתוך רצון לתפור ולהרשיע. יש תיקים שבטעות לא ניתנו איזה שני ארגזים, ויש תיקים שבהם פרקליט חשב שחומר חקירה מסוים לא צריך להעביר להגנה, ובית המשפט, לעומתו, חשב שכן. השבוע ישבתי עם פרקליט שלא העביר להגנה חומר, כי חשב שלא היה צריך. אמרתי לו, זה חומר שהיית צריך למסור, ועכשיו אתה תמסור אותו. זה עניין של שיקול דעת משפטי, והוא הפעיל באותו תיק שיקול דעת לא נכון. אבל מכאן ועד להגיד - שדברים נעשים מתוך רצון להרשיע גם במחיר של שקר - זה לא ההארד דיסק אצלנו. המסר הראשון שמקבל פרקליט שנכנס לפרקליטות המחוז הוא שאנחנו לא פה כדי להשיג הרשעה. אם יהיה זיכוי, אבל עשיתם עבודתכם נאמנה וביושר, מבחינתי אתם פרקליטים מצוינים".

פרשת משעול: "החומר נבחן במשך שבועיים"

ליטמן דוחה את הטענות על התנהלות הפרקליטות בפרשת השחיתות ברשות המסים

חלק מרכזי בפרק הבכורה של "דיני נפשות" עסק בפרשת שוקי משעול, בכיר לשעבר ברשות המסים שהיה חלק מקבוצת חושפי שחיתות ברשות (קבוצת ה-15, כינויה), שהועמד לדין והורשע בשל מסירת מידע פנימי על נישומים למקורב שהיה מגיע למשרדו. משעול טען לאורך השנים שבהן התגלגל עניינו בבית המשפט, כי המערכת רודפת אותו בעקבות השחיתויות שחשף בקרב בכירי הרשות. לא ניכנס כאן לעומק הפרשה, שלוותה בכתבות ובתחקירים כולל במוסף זה. מצד שני, אי אפשר שלא לבקש את התייחסותה של ליטמן לכמה עניינים שעוסקים בפרקליטות מחוז ת"א שבאחריותה התיק, ומצטיירים במהלך הצפייה בפרק כמקוממים במיוחד.

הצופה הסביר התרשם שרודפים את משעול בגלל 542 שקלים שקיבל מהמדינה שלא כדין, עבור הוצאות ביטוח הרכב שלו, כסף שאגב הוחזר עוד לפני החקירה.

"זה נראה לך הגיוני ששופטת תשלח אותו לחמישה חודשי מאסר בגלל זה? זה בסך הכול ספיח לאישום המרכזי. אף אחד לא היה מגיש כתב אישום לבית המשפט בגלל זה, ואם זה היה עומד בפני עצמו, זה היה נגמר מן הסתם בדין משמעתי".

בן דור מתארת סצנה שבה 22 ארגזים עם חומר חקירה נגד בכירי רשות המסים הוגשו לפרקליטות ביום חמישי, וביום ראשון, לפי הסדרה, כבר החליטה רות דוד על סגירת התיק. זה גם לא נראה הגיוני.

"לא מדובר היה בשלושה ימים אלא ביותר משבועיים. זו חקירה שליווה מנחם מזרחי, שהיה עוזרה של דוד במשך שנה שלמה. וכשהתיק הגיע לפרקליטות, הוא כבר הכיר אותו היטב, ולכן העבודה עליו הייתה יחסית מהירה להיקף החומר".

איימתם בתביעת דיבה אחרי שיוחסה לתובעת בתיק, עו"ד רביד שיפמן, אמירה מ-2006 שלפיה השופטת נמצאת בכיס שלכם. אני בספק אם מישהו יכול לשחזר במדויק מה היא אמרה, אבל נניח שהדברים נאמרו, זו לא אמירה מעודנת במיוחד, אבל קשה להתרגש ממנה; בכל שיחת מסדרון על שופטים, עולה תמיד השאלה כמה השופט ממסדי ומזוהה עם המערכת או לחילופין עם הנאשם.

"נכון שכל שופט בא עם תפיסת העולם שלו, אבל האמירה שהשופטת היא בכיס שלנו, שזו שופטת הבית של הפרקליטות, היא מבחינתנו שקר מוחלט, אמירה שלא נאמרה. למה עו"ד מנחם רובינשטיין שייחס את האמירה הזו לתובעת לא הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, אחרי שהשמיעה באוזניו דברים כאלה? למה הוא לא ביקש לפסול את השופטת? יש מספיק מקומות להתלונן בהם, אילו היה רוצה".

אני מניחה שהנראות מפריעה לך. השאלה אם אתם מודעים לנראות בעוד היבטים. למשל, כששיפמן מצלמת את צוות הצילום של הסדרה בסלולרי שלה. בסדרה עם אג'נדה כזו, זו ממש הרמה להנחתה - הפרקליטות על תקן האח הגדול מהלכת אימים על האזרחים.

"שתי מצלמות צילמו אותה כל הזמן, נכנסו למרחב הפרטי שלה, צילמו רישומים שכתבה לעצמה. הסנגור התגרה בה לאורך הדיון עם אמירות בסגנון 'חכי תראי, עוד מעט ותהיי במוקד'. אבל כשהיא מצלמת אותם בחזרה זה אוי ואבוי? רביד הייתה במצוקה פה. היא לא ידעה מי צילם אותה, כי הם סירבו לומר מאיפה הם ומטעם מי הם. ואם אלה אנשים פרטים שרצו לתעד אותה לצרכים עברייניים? אם מישהו עושה משהו שנראה כמו עבירה כלפיך, את לא באינסטינקט תוציאי את הסלולרי ותתעדי אותו כי אולי תרצי להגיש תלונה אחר-כך? אני מסכימה איתך שזה לא נראה טוב, אבל מי שהיה רואה את התמונה הכללית, היה מבין את הסיטואציה אחרת".