הצעת חוק: לחייב את המדינה לנמק מראש כל תוכנית להפרטה

עפ"י הצעת החוק שיזמו יו"ר האופוזיציה ויו"ר ועדת הכספים, המדינה תחייב בנוסף לפקח באופן שוטף על יישום התוכניות להפרטה ולספק אפשרות להלאמה בחזרה

יצחק הרצוג / צילום: אלון רון
יצחק הרצוג / צילום: אלון רון

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג (המחנה הציוני) ויו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) מבקשים לשרטט לראשונה את גבולות ההפרטה בישראל בדגש על שירותים ציבוריים. הצעת חוק חדשה שגיבשו השניים יחד עם מכון וון ליר תובא ביום א' הקרוב להצבעה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, שם על פי הערכות היא צפויה לעבור.

מתנגדי ההפרטה עשויים להתאכזב מההצעה, שאוסרת אמנם הפרטה של זרועות אכיפת החוק, שיטור, צבא, מאסר ושלילת זכויות (למשל קצבאות), אך מתירה מרחב מלא להפרטת משאבי טבע, בריאות, רווחה וחינוך.

עם זאת, המשמעות העיקרית בהצעה נוגעת לשני שלבים מרכזיים: לפני ההפרטה ואחריה. על פי הצעת החוק, המדינה לא תוכל עוד להוביל הפרטות והוצאת שירותים ציבוריים למיקור חוץ על ידי תתי-סעיפים שמתחבאים בחוק ההסדרים, אלא להציג בפני הכנסת והציבור תוכנית מנומקת שתפרט את הסיבות להפרטה ואת השיקולים המקצועיים והכלכליים, תוך צירוף תחשיבים רלוונטיים.

בשלב שלאחר ההפרטה, אם זו יצאה כבר לפועל, המדינה מחויבת לעקוב ולפקח אחר הגוף הפרטי שקיבל לידיו את הסמכות לספק שירות ציבורי, תוך קביעת מנגנונים שיאפשרו לה להלאים מחדש את השירות במידת הצורך. למעשה, ההצעה קובעת כי שירותים שהופרטו זה מכבר, יולאמו מחדש תוך חמש שנים מכניסתו של החוק לתוקף במקרה שבו השירות המופרט נכלל ברשימת השירותים האסורים להפרטה על פי החוק החדש. מדובר בין היתר בהפרטות בתחום התביעה והגבייה.

"הצעה זו לא נועדה למנוע הפרטות באשר הן, אלא להכניס לספר החוקים של מדינת ישראל מערכת של כללים לבחינת תכניות להפרטה, שיאפשרו למקבלי ההחלטות לקבל החלטה מושכלת, שקופה ונתונה לביקורת", מובהר בדברי ההסבר להצעה.

עוד מובהר כי ההצעה אינה כוללת רשימה מפורשת של גופים שאינם ניתנים להפרטה, אלא תחומים באופן עקרוני כמו "קביעת מדיניות, הפעלת כח, אכיפת חוק, סמכות שהפעלתה פוגעת בזכות יסוד, החלטות בדבר תשלומים לקופת המדינה, החלטות שנובעות משיקול דעת על זכאות או נגישות לשירות, אמות מידה למתן רישיונות וזכיונות, ורגולציה של שירותים וסמכויות פיקוח. לצורך הדוגמה, הצעת החוק אינה אוסרת הפרטה של שירות התעסוקה או של תוכניות כמו "ויסקונסין" שפועלות לשילוב מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בשוק העבודה, כל זמן ששלילת הקצבה תיעשה בידי עובדי מדינה ולא בידי הגוף הפרטי. בכל הקשור להפרטות ברשויות המקומיות, הדבר יתאפשר רק באמצעות חקיקת עזר ובאישור שר הפנים.

עוד קובעת הצעת החוק כי מסמכי ההתקשרות עם הגוף המופרט יהיו גלויים וחשופים לציבור, ויכללו הגדרות מפורטות של היקף השירות, איכותו ומחירו, ואף פירוט זכויות העובדים בו. בעניין זה אומרים בסביבתו של הרצוג כי ההצעה עברה לעיונו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ואף זכתה לברכתו. ואולם, ל"גלובס" נודע כי ניסנקורן אמנם בירך על הכיוון, אך העיר להרצוג כי בעניין השמירה על זכויות העובדים יש צורך לבצע מספר "תיקונים והתאמות".

לא עבר את יחימוביץ'

ל"גלובס" נודע כי הצעת החוק לא נידונה בסיעת המחנה הציוני, ועל פי הערכות אילו היה דיון בעניין הרצוג היה עומד בפני ביקורת מצד ח"כ שלי יחימוביץ' וחכ"ים נוספים במפלגה. יחימוביץ' תקפה בעבר את הרצוג בעת שזה כיהן כשר הרווחה, על כך שנתן יד להפרטת 11 מעונות לילדים בעלי מוגבלות שכלית. ככלל, בתקופתו של הרצוג במשרד הרווחה הואץ תהליך ההפרטה של שירותים חברתיים - תהליך שנבלם מעט בשנים האחרונות.

הרצוג אמר היום בעניין: "עד היום שילמו אזרחיות ואזרחי ישראל מחירים כבדים על ההפרטה הבלתי מבוקרת שהשתלטה עלינו. אנחנו באים לעצור את ההשתוללות. לייצר גבולות חדים וברורים. אנחנו לא באים לעצור את ההפרטות - אנחנו רוצים שההפרטות יבוצעו כשטובת האזרח נמצאת בראש סדר העדיפויות. לא הכל ניתן למכור. אי אפשר להפריט את האחריות של המדינה לנכים, לעניים, לקשישים ולבעלי הצרכים המיוחדים".