עסקת הנדל"ן בין עו"ד שלמה דרעי לאחיו אריה דרעי

לפני כחצי שנה חשף "גלובס" עסקת נדל"ן שבה מכר אריה דרעי ב-2013 מגרש המיועד להקמת בניין בן 5 דירות בירושלים לאחיו ב-4.2 מיליון שקל ■ על המגרש הוקמו דירות, ששוויין כיום לאחר סיום הבנייה כ-15 מיליון שקל

אריה דרעי / צילום: תמר מצפי
אריה דרעי / צילום: תמר מצפי

מערכת אכיפת החוק בישראל הותקפה בשבועות ובחודשים האחרונים על-ידי גורמים שונים, שטענו כי החלטותיה התקבלו לעתים ממניעים פוליטיים (למשל, בטיפול התקיף בחייל חטיבת כפיר שירה למוות במחבל הגוסס, או, להבדיל, בפסיקת בג"ץ בעניין מתווה הגז), וכי לעתים היא מתרשלת בתפקידה (למשל, בטיפול בתיק רומן זדורוב, או להבדיל בטיפול בתיק רות דוד, פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר).

ואולם, היומיים האחרונים שהביאו איתם הודעות של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על כך שהפרקליטות והמשטרה מנהלות הליכי בדיקה בעניינים הקשורים בהתנהלותו של שר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, ובעניינים הקשורים להתנהלותו של יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, מוכיחות אחרת.

הן הראו שאצל מערכת אכיפת החוק בישראל אין שקופים, והיא אינה מבדילה בין שר בעל עבר פלילי שנולד במרוקו וגדל בירושלים ולמד בפנימיות, לבין ילד השמנת הצפון תל-אביבי "האשכנזי החנון", בנו של נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג המנוח, בוגר 8200 והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

היחס השווה של המערכת הוא לטוב, אבל גם לרע. בשני המקרים - של דרעי ושל הרצוג - החשאיות שעליה ניסו המשטרה והפרקליטות לשמור בתום-לב, תוך התעלמות מהמציאות האינטרנטית שבה אנחנו חיים, רק הביאה לתוצאה הפוכה. היא הביאה לחרושת שמועות באשר לזהות החשודים ולמעשים שביצעו, שהתפשטה כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות.

כתוצאה ישירה מכך עלתה גם עוצמת הסיקור התקשורתי של המקרים והתנפחה לממדים מוגזמים. ייתכן כי החשדות נגד דרעי והרצוג הם חמורים והם צפויים להתפתח לחקירות באזהרה של שני הפוליטיקאים הבכירים, אבל מוקדם מאוד לקבוע כי יוגשו כתבי אישום, וודאי - שיהיו הרשעות פליליות. וגם אם זה יקרה לגבי מי מהשניים, זה ייקח עוד שנים.

מכנה משותף נוסף בין דרעי להרצוג הוא העבר של השניים בחדרי החקירות. החשדות לשוחד נגד דרעי התפוצצו לראשונה בשנות ה-90 דרעי, כשיו"ר ש"ס כיהן כשר הפנים. דרעי נאלץ לפרוש מהממשלה כשהוגש נגדו כתב אישום, והוא הורשע בשוחד ובעבירות נוספות וריצה מאסר של כשנתיים.

גם להרצוג כבר יש ניסיון רב בחקירות בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות, שבהן הוא חשוד שוב כעת. בשנת 1999 נחקר הרצוג במסגרת פרשת העמותות של רה"מ לשעבר, אהוד ברק, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות. בחקירה בסוף שנות ה-90 השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות (ראו מסגרת).

חריגת הוצאות

בשחזור כמעט מדויק להודעה שהוציא שלשום (ג') בעניינו של דרעי, הודיע אתמול בשעות הערב היועמ"ש מנדלבליט כי "נפתחה בדיקה בעניינים הקשורים להתנהלותו של יו"ר האופוזיציה הרצוג בפריימריז האחרונים במפלגת העבודה" וכי "בשלב זה לא הורה היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד יו"ר האופוזיציה". החשד נגד הרצוג נוגע למימון פוליטי אסור בכמה מקרים מטעם עמותה שהפעילו אנשיו נגד יריבתו, ח"כ שלי יחימוביץ'.

הבדיקה בעניינו של הרצוג החלה, ככל הנראה, בעקבות תלונה שהגישו צעירי הליכוד למשטרה, בטענה למימון לא-חוקי של הרצוג במסגרת הפריימריז. התלונה התבססה על תחקיר שפורסם בעיתון "ישראל היום" ב-2013, ערב הפריימריז במפלגת העבודה, שבסופם נבחר הרצוג.

הרצוג הנהיג במשך שנים, כשר רווחה וכחבר כנסת, מאבק ציבורי נגד רפורמה בחברות כוח האדם הסיעודיות, ענף המגלגל מיליארדי שקלים, רפורמה שלה התנגדו החברות בתוקף מחשש לפגיעה בהכנסותיהן. לפי תחקיר "ישראל היום", שכעת חומריו נבדקים בפרקליטות, מנכ"ל של אחת מחברות הסיעוד השקיע עשרות אלפי שקלים מחוץ לתקציב הרשמי של הקמפיין של הרצוג כדי לפגוע ביריבתו בפריימריז, ח"כ יחימוביץ'.

בדוח מבקר המדינה מיוני 2014, כתב השופט בדימוס יוסף שפירא, שהרצוג חרג מתקרת ההוצאות המותרת בפריימריז בספטמבר 2013. מטה הרצוג דיווח על הוצאות של 1.28 מיליון שקלים, ואילו התרומות למטה עמדו על 1.18 מיליון שקלים. עם זאת, קבע המבקר כי הדבר קרה עקב טעות חשבונאית, וכי הרצוג לא חרג מהאיסור והמגבלה הקבועה בחוק. לאור האמור, לא הטיל המבקר על הרצוג סנקציה כלשהי בגין החריגה.

מנגד, תחקיר "ישראל היום", העלה כי שבועות ספורים לפני פתיחת הקלפיות בפריימריז, שבהן התמודד הרצוג מול יחימוביץ', העבירה לכאורה חברת סיעוד בדרך עקיפה 40 אלף שקל להרצוג. זאת, לכאורה בניגוד לחוק הקובע כי "מועמד לא יקבל תרומה מתאגיד בארץ או בחו"ל, ותאגיד כאמור לא ייתן תרומה למועמד". לפי החשד, התרומה גם לא דווחה למבקר המדינה.

הרצוג התייחס לבדיקת היועמ"ש ואמר כי הוא מברך עליה. יו"ר האופוזיציה הביע ביטחון מוחלט כי הוא ייצא נקי מהפרשה ואמר כי "מדובר בהכפשות פוליטיות שהליכוד ופעילים מתוסכלים ניסו להפיץ טרם הבחירות, והוכחשו כבר אז. אני בטוח שהבדיקה תפריך את הטענות ההזויות הללו אחת ולתמיד. אשתף פעולה באופן מלא עם כל שאתבקש על-מנת שהנושא יתברר בהקדם".

רוב הח"כים במחנה הציוני מעניקים בינתיים גיבוי להרצוג. עם זאת, ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי אם החשדות יתחזקו, יהיה על הרצוג לשקול השעיה או התפטרות. ח"כ ציפי לבני, שותפתו של הרצוג להנהגת המחנה הציוני, אמרה: "אני סומכת על המערכת המשפטית ומקווה כי הבדיקה תסתיים כמה שיותר מהר והפרשה תישאר מאחורינו".

גם העיסוק בפרשת דרעי נמשך היום לאחר שתמונות וידאו של בית הנופש המפואר שלו ביישוב ספסופה שבגליל נחשפו לראשונה. בהמשך לפרסומים קודמים, גם ב"גלובס", אודות אימפריית הנדל"ן שבנו דרעי ומשפחתו, הולך ומתברר כי האיש המתיימר לייצג את החלשים בחברה, הוא אדם אמיד ונהנתן לא קטן, ולפי החשד לכאורה גם עבריין מורשע שקיים חשש כי חזר לבצע עבירות לאחר שריצה את עונשו ושיקם את מעמדו.

 

דרעי, אחיו והמגרש בירושלים

באוקטובר האחרון, חשף "גלובס" לראשונה עסקת נדל"ן במסגרתה מכר שר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, ב-2013 לאחיו, שלמה דרעי, מגרש המיועד להקמת בניין בן 5 דירות תמורת 4.2 מיליון שקל. מדובר במגרש בשכונת גבעת שאול בירושלים, הממוקם ברחוב דוד הראובני 23. הסכום ששילם שלמה דרעי דומה לזה ששילמו בני-הזוג, אריה ויפה דרעי, על המגרש ב-2010. העסקה דווחה לרשויות המס.

את המגרש, שכלל זכויות בנייה ל-5 דירות, רכשו אריה ויפה דרעי בשנת 2010 כשהצטרפו לקבוצת רכישה גדולה יותר המיועדת להקמת סך 88 דירות. לבסוף, החליטו אריה ויפה דרעי שלא לבנות את הדירות על המגרש, ומכרו אותו ב-2013 לשלמה דרעי שלקח על עצמו את עלויות הבנייה, האגרות וההוצאות הכרוכות בכך. לאחרונה הסתיימה בניית הבניין, ושווי 5 הדירות היוקרתיות בו מוערך בכ-15 מילון שקל. נכון למועד פירסום הכתבה בסוף 2015 היו הזכויות רשומות על-שם אריה ויפה דרעי, אך הדירות עצמן צפויות לעבור על-שם שלמה דרעי וארבעת ילדיו.

ממשרדו של עו"ד שלמה דרעי נמסר אז כי "מדובר בעסקת מכר של מגרש משנת 2013 שדווחה כדין לרשויות מיסוי מקרקעין והושלמה ברשויות המס - כך שהיום הנכס מופיע ברשויות המס על-שם שלמה דרעי וילדיו. מאז ביצוע העסקה הייתה קיימת מניעה לבצע את הרישום בלשכת רישום המקרקעין, בשל משכנתאות שנרשמו לטובת הבנק המלווה, שהעמיד את המימון הבנקאי לקבוצת הרכישה".

עוד נמסר ממשרדו של עו"ד שלמה דרעי: "בנוסף, בחודשים האחרונים פועלת הקבוצה לרישום הבית המשותף, ובמסגרת תהליך רישום הבית המשותף, נתן המפקח על רישום המקרקעין הוראה שמנעה את האפשרות לבצע כל רישום בנוסח עד להשלמת רישום הבית המשותף. עם השלמת רישום הבית המשותף, פנינו לבנק המלווה בבקשה לקבלת שטרות למחיקת המשכנתאות הרשומות על הנכס. עם קבלת השטרות, נשלים את הרישום על-שם הקונים".

את הסיבה לכך שלא נרשמה הערת אזהרה לטובת שלמה דרעי וילדיו הסבירו כי "בשלב זה, רישום ההערות היה מסרבל את הליך הרישום הסופי, ולכן העדפנו לקדם את הרישום הסופי מבלי לרשום הערות". בנוסף הודגש כי "השר דרעי מימן את רכישת המגרש בהלוואת משכנתא על-ידי שעבוד דירתו ברחוב הקבלן בשכונת הר נוף".

בגין פרסום זה מאוקטובר האחרון, הגיש עו"ד שלמה דרעי תביעה נגד "גלובס" על-סך של 100 אלף שקל. במסגרת התביעה טען שלמה דרעי כי הידיעה הטעתה את הציבור לחשוב כי אחיו, אריה דרעי, מכר לו נכס בשווי 15 מיליון שקל אותם שילשל אריה דרעי לכיסו, וכי היקף ההשקעה שהשקיע שלמה דרעי במגרש על-מנת להביא לבניית הבניין, לא הודגשה בכתבה במכוון. ההליך נמצא כעת בגישור. 

"גלובס" הגיש כתב הגנה, באמצעות עורכי הדין שירה רייך ויורם מושקט, במסגרתו נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה וחוסר יריבות, וכי הכתבה ב"גלובס" היא דיווח מדויק על עסקת מקרקעין בין השר אריה דרעי לאחיו, עו"ד שלמה דרעי.

עוד נטען על-ידי "גלובס" כי התובע ממשיך להטעות כאילו הממכר נשוא העסקה משנת 2013 היה מגרש לבניית בית חד-משפחתי עליו, בעוד שהממכר נשוא העסקה הוא מגרש אליו צמודות זכויות לבניית 5 דירות. הכותרת ב"גלובס", כותרת המשנה והכתבה פירטו שמדובר במגרש עם זכויות לבניית 5 דירות, שעו"ד שלמה דרעי בנה אותן בשווי מוערך נוסף של כ-5 מיליון שקל, וששווי הדירות לאחר הבנייה והשקעת הכספים בבנייה הוא כ-15 מיליון שקל, וזאת כאשר השר אריה דרעי עדיין רשום כבעלים של 5 הדירות.

צרו איתנו קשר *5988