דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ניתוח מיוחד: 4 הערות על העלייה במחיר מוצרי המזון

הפחתת מכסים צריכה להדאיג הן את החקלאים והן את יצרני המזון, אבל אין הסבר הגיוני לעליית המחירים המתמשכת של מוצרי המזון בישראל, בעת שהמדדים העולמיים ממשיכים להצביע על ירידת מחירים מאז 2012

עגבניות / צילום: תמר מצפי
עגבניות / צילום: תמר מצפי

הפחתת מכסים צריכה להדאיג הן את החקלאים והן את יצרני המזון, אבל אין הסבר הגיוני לעליית המחירים המתמשכת של מוצרי המזון בישראל, בעת שהמדדים העולמיים - כולל של ארגון המזון העולמי - ממשיכים להצביע על ירידת מחירים מאז 2012, ומחירי הגרעינים יורדים זו השנה השלישית ברציפות.

1. רק ב-2015 ירד מדד המזון של ארגון המזון העולמי ב-16%. מחיר החיטה ירד בשנה שעברה ב-24%, מחיר התירס ב-10%, ומחיר האורז ב-12%. וראו זה פלא: ישראל חסינה מירידת מחיר התירס, והמחירים של דגני הבוקר בישראל לא ירדו. למעשה, מדד מחירי המזון של הלמ"ס בישראל עלה אשתקד ב-2%.

עם זאת, הפחתת המכס צריכה להיות שקולה, מדודה ומתמשכת; רק כך אפשר יהיה להכניס תחרות גם בייצור המקומי וגם בין שחקנים חדשים ביבוא.

שוק התוצרת הצמחית הטרייה למד לווסת עצמו במשך השנים מבחינת היקפי ייצור ושטחי גידול. אם רמי לוי או שופרסל ייבאו מוצרים צמחיים ויתנו להם שטחי מדף ראויים, ייווצר מיידית עודף. עודף זה יוזרם בעיקר לשוק הסיטונאי, וכך, על-ידי שני טונות עודפים של עגבניות, גזר או נקטרינה - ייפלו מחירי המוצר באופן מיידי, ואת המחיר ישלם החקלאי המקומי.

יש מקום לשקול את השימוש בשיטה של האיחוד האירופי בניהול מכסות היבוא, שיטת "כל הקודם זוכה" למרבית התוצרת, ובשליטה מלאה ושקופה של רשות המסים - ולא של המשרדים הנגועים באינטרסים, כמו האוצר והחקלאות.

2. לישראל אין מידע מהימן על הייצור החקלאי. זה 30 שנה שלא נערך מפקד חקלאות, אף שהחוק מחייב לבצע זאת כל עשור. יתרה מכך, הנתונים בלמ"ס ובמשרדי הממשלה מוטים, מי לצד זה ומי לצד אחר. כך, רוב הנתונים במשרד החקלאות מבוססים על הצהרות של מגדלים, הזקוקים לעובדים זרים, למכסות מים ולמענקים. כמו כן, אין מספיק הצלבות בין נתוני משרד החקלאות ללמ"ס ורשות המסים לגבי היצוא החקלאי.

לפי המוצע, לא יקבל חקלאי או תאגיד חקלאי תמיכה - אלא אם העביר נתונים פיזיים על הייצור, כך שלמעשה יתבצע מפקד חקלאי כל שנה. רק נתונים אלה יהיו שווים למשק מיליונים רבים.

3. ההצעה להטלת מע"מ על פירות וירקות איננה רק לצורך מקור הכנסה. ערך התוצרת הצמחית לצריכה מקומית הוא כ-8.5 מיליארד שקל בשנה. לאף גורם בשוק אין מידע על גובה פער התיווך, אך ידוע שדף המחירים היומי של מועצת הצמחים "מנפח" באופן קבוע את המחיר הסיטונאי של פירות וירקות. יש הטוענים כי היקף הפער הוא 25%-30%.

רק צמצום פער זה, על-ידי הטלת מע"מ על העסקאות, יכול להביא לא רק לכך שהמע"מ לא יעלה את מחיר התוצרת, אלא אף יצמצם אותו. בנוסף, בשוק שאין בו חובת דיווח על מע"מ יש כנראה דיווח חסר של מסי חברות, ומכאן שהמדינה יכולה להגיע לגבייה טובה יותר.

4. ישראל נמצאת 20 שנה מאחורי ארגון הסחר העולמי (WTO) ביישום רפורמות במדיניות החקלאית, ובמיוחד ביציאה משיטת התמיכות העקיפות - תכנון חקלאי ומכסים גבוהים. האיחור הלא דיפלומטי גורר את המדינה לייצר מדיניות המבוססת על תמיכות ישירות, המכונות "תמיכות ירוקות". תמיכות אלה מהוות הכרה בכך שייצור מזון מהחי ומהצומח חייב להיות הגון כלפי היצרנים, הצרכנים ומדינות סחר אחרות. מצד שני, האיחור יכול לאפשר לישראל "להתגלח" על הזקן של מדינות שעברו רפורמות כאלה.

פער מחירי המזון מחייב פעולה, אבל ראוי להציג את המודל החדש לסבסוד החקלאות לפני מהפכות כל-כך גדולות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות