"לא כל זוג שחי תחת קורת-גג אחת נחשב כידועים בציבור"

עו"ד הילה צאירי, ראש מחלקת דיני משפחה וירושה במשרד גדעון פישר ושות': "מעמדם החוקי של הידועים בציבור הוא בתחום האפור, ולכן גם הפרידה שלהם יכולה להיות לעיתים מסובכת"

הילה צאירי / צילום: שי שקולניק.
הילה צאירי / צילום: שי שקולניק.

מרבית הזוגות שמנהלים מערכת יחסים של ידועים בציבור, חייבים לקחת בחשבון גם את ההשלכות הכלכליות והמשמעויות הכספיות שלה, בעיקר בעת פרידה או מוות של אחד מבני הזוג. עו"ד הילה צאירי, ראש מחלקת דיני משפחה וירושה במשרד גדעון פישר ושות', מספרת בשיחה עם "גלובס" איך נכון לנהל מערכת יחסים שכזו, למה יש לשים לב וממה להיזהר.

- מיהם ה"ידועים בציבור"? ומהם התנאים להיות ידועים בציבור?

"לידועים בציבור אין מעמד משפטי ברור כמו לנשואים. אדם יכול להיות ידוע בציבור לעניין אחד - ולא להיחשב כידוע בציבור לעניין שני. כך למשל, אישה יכולה להיחשב לידועה בציבור לצורך פנסיה במקרה של פטירה, אולם לא תיחשב ידועה בציבור לצורך חלוקת רכוש, במקרה שהצדדים נפרדים".

"כמו כן, אין גם ממש תנאים כדי להיחשב "ידועים בציבור". בית המשפט הכיר בעבר באישה שנחשבה כידועה בציבור כאלמנת צה"ל, לאחר 3 חודשים בלבד של מגורים משותפים, כאשר במקרה אחר, לא הוכרו זוג כידועים בציבור למרות שגרו יחד 5 שנים.

במקרה נוסף, בית המשפט הכיר באישה כידועה בציבור לעניין חוק הירושה, והיא ירשה כמחצית מהרכוש של הנפטר, למרות שגרו בנפרד ובדירות נפרדות. בית המשפט קבע במקרה זה כי הם אמנם הזוג גר בדירות נפרדות, אך זה כאילו הם גרו יחד בדירה אחת, בחדרים נפרדים".

- מה מעמדו החוקי ומהם הזכויות של ידוע בציבור?

"לידוע בציבור אין מעמד חוקי, ואין לו זכויות. הוא יכול להיות מוכר כידוע בציבור לעניין אחר, בכל פעם. אם תוגש תביעה לסעד הצהרתי שמישהו הוא ידוע בציבור, התביעה תידחה על הסף, כי לא ניתן להצהיר על כך. יחד עם זאת, אפשר להיות ידוע בציבור לעניינים מסוימים כמו למשל:

"ירושה - חוק הירושה (סעיף 55) קובע כי ידועים בציבור יורשים את בן הזוג כאילו היו נשואים, כלומר הידוע בציבור יורש מחצית מהרכוש. מיהו הידוע בציבור? חוק הירושה קובע 'איש ואישה החיים חיי משפחה במשק-בית משותף', אולם היו מקרים בהם בית המשפט הכיר בזוג כידוע בציבור למרות שלא גרו ממש במגורים משותפים.

"לגבי פנסיה - בהתאם להוראות תקנון קרן הפנסיה. אם הוא או היא עומדים בתנאים הקבועים (לרוב מגורים משותפים של 2-3 שנים וניהול משק-בית משותף), אז הוא יוכר. התביעה מתנהלת בבית הדין לעבודה (כמו במקרה של זוגתו של מוטי קירשנבאום ז"ל, שהגישה תביעה להכיר בה כידועה בציבור לעניין הפנסיה), וקרנות הפנסיה מאד מקשות בדרך להוכיח שהזוג היו ידועים בציבור.

"לגבי חלוקת רכוש בעת פרידה (כמו גירושים אצל בני זוג נשואים) - צריך לעמוד בתנאים של מגורים משותפים (שוב לא בכל מקרה), חיי משפחה ושיתוף. לאחר מכן צריך להראות לא רק שהיו חיי שיתוף, אלא גם שהייתה כוונה לשתף אחד את השני ברכוש. בדרך-כלל בפרק א' יותר קל להוכיח כוונת שיתוף מאשר בפרק ב'. גם כאן אין קריטריונים קבועים. למשל, במקרה מסוים בית המשפט בחיפה לא הכיר בזוג כידועים בציבור, למרות שחיו יחד 5 שנים".

- מה צריך לעשות ידוע בציבור כדי לשמור על זכויותיו לאחר פטירת בן/בת הזוג?

"הידועים בציבור חייבים לערוך הסכם לחיים משותפים וצוואה גם יחד. מדובר בשני מסמכים משפטיים שמשלימים האחד את השני. ההסכם לחיים משותפים קובע מה יהיה השיתוף ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, ומה יהיה הרכוש של כל אחד בעת הפרידה - פרידה יכולה להיות כמובן גם במקרה מוות.

"על-מנת לדעת איך לחלק את הרכוש שיש לכל צד לאחר מותו של אחד מהצדדים, יש לערוך צוואה. ככל שלא נערכה צוואה, הידוע בציבור יורש כאילו היו נשואים (בדרך-כלל מחצית). מכאן שהדבר להתגבר על כך היא לערוך צוואה".

- האם קיים פרק זמן מינימלי לחיים משותפים כדי להיחשב ידועים בציבור?

"הזמן הוא בהחלט קריטריון, אבל כל מקרה נבדק לגופו. במקרה אחד בית המשפט הכיר בזוג כידועים בציבור גם במגורים של 3 חודשים בלבד, ובמקרה שני בית המשפט סירב להכיר בזוג כידועים בציבור, למרות שגרו יחד 3 ו- 5 שנים".

- ידועים בציבור שרוצים להיפרד - האם דינם שווה לבני זוג במעמד גירושים?

"מעמדם החוקי של הידועים בציבור הוא 'בתחום האפור', ולכן גם הפרידה שלהם יכולה להיות לעיתים מסובכת. הרבה אנשים שואלים האם להינשא כדת משה וישראל דרך הרבנות או לא, כיוון שהם חושבים שאם הם לא יתחתנו דרך הרבנות, הדרך החוצה תהיה הרבה קלה יותר, וזה בדיוק ההפך. דווקא בגלל שלידועים בציבור אין חוק, אין קריטריונים, והם בתחום האפור, אז כל צד יכול לטעון כל מה שהוא רוצה, והמחלוקות הופכות להיות קשות וארוכות".

"סיום הקשר ייעשה על-ידי הסכם, או הגשת תביעות רק בלי תביעה לגירושים. לכאורה זה יותר פשוט, כי חוסכים הליך אחד, ואין את 'מרוץ הסמכויות' המפורסם בין בית המשפט לבית הדין הרבני, אבל בלא מעט מקרים דווקא מדובר בסכסוכים יותר קשים. אין את חוק יחסי ממון שמסדיר את חלוקת הרכוש, מה חל ומה לא, והידוע בציבור צריך להוכיח לא רק את החיים המשותפים (כמובן שהצד השני פתאום טוען שהם לא היו כאלה רציניים), אלא הוא צריך להוכיח שהייתה כוונה לשתף ברכוש, שזאת לפעמים פעולה לא פשוטה". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988