לא מפסיקים להתלונן על השחיתות בארץ? האו"ם חושב אחרת

 דוח מקיף שפרסם היום האו"ם בנוגע לפעילותה של ישראל נגד השחיתות והשוחד קובע: "המערכת המשפטית בישראל יעילה במאבק בשחיתות פוליטית"

 שוחד / צילום אילוסטרציה:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"המספר המשמעותי של תביעות והרשעות של שרים וחברי כנסת בישראל בשנים האחרונות הוא אינדיקציה להצלחתה ויעילותה הכוללת של המערכת המשפטית בישראל במאבק נגד שחיתות פוליטית" - כך עולה מדוח מקיף שפרסם היום (א') האו"ם בנוגע לפעילותה של ישראל נגד השחיתות והשוחד.

עם המקרים שצוינו בדוח מהעשור האחרון נמנו העמדתם לדין של חברי הכנסת יחיאל חזן, נעמי בלמונטל, עמרי שרון וצחי הנגבי והזיכוי של שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן מעבירות הפרת אמונים. פרשת הולילנד וכניסתו לכלא באופן היסטורי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא צוינו בדוח, וכך גם העמדתו לדין של שר הביטחון לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר באישומי השוחד.

הדוח, הכולל כ-400 עמודים, נכתב על-ידי צוות בינלאומי מטעם האו"ם לבדיקת מידת עמידתה של ישראל בהוראות אמנת האו"ם נגד שחיתות, וישראל זוכה בו לשבחים על מערך החקיקה המקיף נגד שחיתות בה ועל מאמצי רשויות האכיפה למיגור השחיתות. חברי צוות הבדיקה ביקרו בישראל ביוני 2014 ונפגשו עם נציגים מרשויות הממשלה השונות, נציגי חברות מסחריות, עורכי דין מהשוק הפרטי ונציגים מהחברה האזרחית.

עוזרים לעולם

הדוח סוקר את המנגנונים הקיימים בישראל למאבק בשחיתות בהיבטי החקיקה והאכיפה ואת הטיפול במקרי שחיתות חוצי גבולות, וכולל גם המלצות לשיפור יישום האמנה בישראל, בין היתר בהקשרים של חיזוק מנגנונים לדיווח על מעשי שחיתות, העלאת מודעות לצורך בדיווחים במגזר הציבורי ותיקונים לחוק איסור הלבנת הון.

בדוח צוין לטובה שיתוף-הפעולה בין רשויות האכיפה בישראל בהתמודדותן עם מקרי שחיתות המהווה פרקטיקה ראויה לציון. "ישראל ביססה מסגרת חוקית מקיפה וקוהרנטית לשיתוף-פעולה בינלאומי בעניינים פליליים", נכתב בדוח. בהקשר זה נכתב כי ישראל מספקת עזרה טכנית בצורת ידע של מומחים לרשויות האכיפה השונות בעולם.

במישור החקיקה ציינו הבודקים את ההגדרה הרחבה של עבירת השוחד ואת הקנסות הגבוהים שניתן להטיל על מקבלי שוחד שאותם הגדירו אנשי צוות הבדיקה כאמצעי הרתעה יעילים.

"הגדרת שוחד בישראל בנויה באופן רחב, כדי למנוע פרצות פוטנציאליות", נכתב בדוח, וכן צוין כי "חילוט נכסים בישראל יכול להיחשב דוגמה מובהקת של מדיניות מוצלחת שפותחה יש מאין", כאשר "יש יישום נרחב שכולל נכסים משמעותיים, כתוצאה, בין השאר, של שיתוף-פעולה אפקטיבי בין כל המוסדות הרלוונטיים".

עוד מצאו הבודקים כי באופן כללי ישראל מקדמת ומטפחת תרבות איתנה של שיתוף-פעולה בין גופי אכיפת החוק לגופי המאבק בשחיתות, וכי משטרת ישראל, יחד עם רשויות המס וניירות ערך, פיתחו תהליך ממוחשב ייחודי להחלפת מידע מהירה, יעילה ובטוחה בין המשטרה לשוק ההון.

אמנת האו"ם נגד שחיתות היא המנגנון הבינלאומי המקיף ביותר בתחום המלחמה בשחיתות, וחברות בה כיום כמעט כל מדינות העולם.

בדוח צוינו גם נקודות לשיפור באכיפה הישראלית, ובין היתר צוין כי ישראל צריכה לשקול להעניק למבקר המדינה, ליועץ המשפטי של הכנסת או לגוף או אדם מתאים אחר את הסמכות לטפל בהצהרות הנכסים של חברי הכנסת.

עוד הומלץ כי ישראל תשקול הכללת כל העבירות הכלולות באמנה נגד שחיתות כעבירות מקור לצורך הלבנת כספים, ותכליל במיוחד את עבירות שיבוש הליכי חקירה, הסתה לדבר עבירה ביחס לחקירה והסתה לדבר עבירה לגבי עדות.