"לא כל מתנגד לרפורמות עושה זאת כדי לשמור על אינטרסים"

"על הגופים המוסדיים שמתכוונים להקים מערכות אשראי קמעוני לבצע כניסה מאוד מאוד מדורגת לתחום זה, שתבוצע על-ידי ניצול היתרונות היחסיים שלנו ושל מערכות חיצוניות מוכחות, ועל-ידי מינוף תשתיות קיימות חיצוניות בכל הקשור למערכות חיתום לקוח מוכחות, ניצול מידע שקיים בתוך הגופים המוסדיים, ותוך העדפת מתן אשראי ברמת מוצר צריכה ולא אשראי לכל מטרה". כך אמר עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, שנשא דברים בכנס "הפודיום" של "גלובס" וקסם מדדים, שנערך בשבוע שעבר במרכז הכנסים של הבורסה.

עוד אמר דנינו, כי בכל הנוגע להפיכת הגופים המוסדיים לשחקנים של ממש בשוק האשראי הקמעוני (הצרכני), "הכי חשוב זו יכולת הכלה של עקומת למידה. להערכתי, אנו נחווה אחוזי דיפולט שונים ממה שקיימים היום במערכת. זה לא אסון, אך צריך לתמחר ולדעת להכיל את חבלי הלידה האלה".

דנינו התמקד בדבריו ברפורמות להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים; להגדלת מקורות המימון של חברות נותני האשראי באמצעות גיוס אג"ח מהציבור; להקמת קרנות ממונפות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים; להנפקת תעודת זהות בנקאית והקמת מאגר נתוני אשראי; ולהקלות במגבלות להשקעות במיזמי האשראי מכספי עמיתים.

הוא החל ואמר, ש"בימים אלה כולנו שומעים, מדברים ודנים על הרפורמות המתוכננות על-ידי הממשלה, בפרט על הענף הפיננסי בארץ. ואכן, כצפוי, כמו בכל שינוי, הרפורמטור ואנו נדרשים להתמודד עם דעות ועמדות המצדדות והמתנגדות לשינויים המתוכננים. אינני חושב שכל המתנגדים מונעים רק מהצורך לשמירה על האינטרסים שלהם", אמר דנינו, ולימד בכך סניגוריה על הכוחות הפועלים בשוק עצמו, תוך שהוסיף, כי "ישנם חלק מהמתנגדים המביעים את דעתם מתוך דאגה למשק הישראלי לגבי התוצאות השליליות שעלולות להיגרם מכך, ולכן אינני חושב שיש להתרגש מתהליך ההתנגדות - הוא טבעי".

עוד אמר, כי "שלל הרפורמות הנ"ל יוצר תחושת 'היצף' וריבוי יוזמות להורדת הריכוזיות ולשיפור התחרות באשראי החוץ-בנקאי, ולכן טבעי שיש הטוענים ש'ריבוי' זה הנו סכנה, ויכול לגרום למשבר", תוך שהוסיף ש"אם נוסיף לזה את נתוני המאקרו של המשק הישראלי, בדגש על שני אינדיקטורים חשובים ביותר - הריבית הנמוכה ושיעור התעסוקה, הנמצא בשיא - נמצא שהדאגה היא במקום, ואין מנוס מלטפל בה".

ואולם, הדגיש דנינו, "הטיפול צריך להיות לא במיעוט המיזמים והשינויים, אלא בהסדרה ובפיקוח על הענף המתהווה, תוך התאמה להיקפי הפעילות ולמאפיינים המיוחדים של פעילות זו". בהקשר זה אמר ש"הסדרת הפיקוח לפני, ולא תוך כדי התהליך, היא קריטית", וזאת משום ש"כולנו יודעים ומודעים לכך שכשל פיננסי, ולא משנה אם מדובר בכשל פיננסי של נותן האשראי או בכשל פיננסי אגרגטיבי של מקבלי האשראי, עלול למוטט את האמון ולגרום לאפקט הדבקה לכלל המערכת הפיננסית".

מנכ"ל אקסלנס, שנמנה עם בתי ההשקעות הגדולים במשק, הסביר ביחס לרפורמות האמורות כי על המערכת המוסדית "רובצת בתקופה זו האחריות, משום שכולם מכוונים אלינו את הביקוש לכסף למיזמים אלה". אך האם המערכת הזו תדע להתמודד עם האחריות הרבה שתושת עליה לצורך פיתוח שוק אשראי קמעוני חוץ-בנקאי בתמיכת כספי המוסדיים, לאחר שנים של התמודדות ולמידה בתחומי האשראי העסקי?

דנינו מציין כי "התהליך שעברנו בכל הקשור לאשראי לעסקים גדולים, והתשתיות שבנינו, ושאיתן אנו חשים בנוח, אינו דומה לנדרש באשראי הקמעוני. האשראי לעסקים גדולים הנו אשראי מיקרו, שנבדק ברמת החברה ושהנו אשראי שלPULL ולא של PUSH. הוא ברמת שקיפות גבוהה, ונוסף על כך הוא נבנה בהדרגה בתוך יחידות האשראי של המוסדיים, תוך הישענות על תשתיות בנקאיות. אין להתבלבל, האשראי הקמעוני הנו מוצר אשראי שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד היום, והוא יתאפיין בשלב הראשון", בין היתר, ב"שקיפות נתונים נמוכה, עד שמאגר נתוני אשראי יקרום עור וגידים; דיליי במידע על הלקוח, ומודלי חיתום טכנולוגיים הנשענים על התנהלות צרכנית פיננסית שטרם תיקפנו אותם". בשל כל אלה על המוסדיים להיכנס לתחום האשראי הקמעוני לאט ובזהירות, אומר דנינו, שבעבר היה בכיר בבנק מזרחי טפחות.

ואיפה לשים את הכסף?

רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בחברת תעודות הסל קסם, דיברה על שוקי ההון, ואמרה כי "מדיניות הבנקים המרכזיים והניסיון 'לסחוט את לימון ההרחבות', תרמו לחזרת הציבור לנכסי סיכון. התחושה היום שפעילות הבנקים מרכזיים היא הכוח הבלעדי שמזיז את השווקים... עם זאת, הבעיה העיקרית של הכלכלה העולמית היא הירידה הגלובלית בפריון. מצב שכזה יגרום לאינפלציה - אין ספק בנוגע לכך - או שישחק את הרווחים". זאת, בעוד ש"המשקיעים יהיו חייבים לראות שיפור ברווחי החברות, כהוכחה לכך שמדיניות הנגידים איננה פעילות סרק שרק מזינה את מחירי הנכסים".

אי לכך, אמרה, "בסביבה כזו של אי-ודאות, חששות לצמיחה גלובלית אנמית ומכך שלבנקים המרכזיים נגמרה התחמושת, תיק ההשקעות הופך דפנסיבי יותר". לפיכך, אמרה בהתייחס לשוק האמריקאי, יש לחפש "את חברות הערך, חברות/סקטורים עם תזרים מזומנים קבוע ויציב, חברות שמשלמות דיבידנד גבוה או מתאפיינות בפעילות ה-buy back". ביחס למניות של חברות אלה סייגה ואמרה, ש"אלה לא מתומחרות זול בפרספקטיבה היסטורית", אך הוסיפה ש"מנגד, בצד הצמיחה/המחזורים נמצא את הסקטורים/תתי-הסקטורים, שעדיין מצליחים לרשום גידול ברווחים ושולי רווח נאים. הסקטורים המעניינים כרגע הם: רפואה, טכנולוגיה, צריכה מחזורית ומניות במדדי דיבידנד".

ביחס לשוקי ההון באירופה אמרה אשכנזי, כי "השוק האירופי מאוד רגיש לאירו, ולכן יש לחפש את המניות שפחות רגישות למטבע. את זה נמצא במניות השורה השנייה (מדדי מידקאפ), שיותר מרוכזות בשווקים המקומיים באירופה, ושהן פחות יצואניות".

ומה לגבי השווקים המתעוררים? "אנו בתחתית, אבל קשה לומר אם עברנו את כל המשוכות. עם זאת, ברור שאנו בתיקון". לכן, היא מעריכה, השקעה בשווקים אלה "מתאימה בטווח הקצר למי שמוכן לקחת סיכון ולנצל חלון של הזדמנויות".

בכנס השתתף גם אשר קוז'יקרו, מנהל חדר מסחר בישראל בקסם, שהתייחס לרפורמת המדדים שמובילה הבורסה בתל אביב. לדבריו, "מי שעוקב אחרי הבורסה בשנים האחרונות רואה בורסה במצב לא מזהיר. מחזורי המסחר מידלדלים, וחברות לא באות, ורוב המסחר מתרכז במניות הגדולות. מנגד, המסחר בעוקבי מדדים גדל. לכן", אמר, "הבורסה מנסה לייעל את שוק המדדים, וגם מנסה להיעזר בשוק צומח זה כדי לטפל בקשיים הקיימים בשוק, בעיקר קשיי נזילות".

לירן צביה, מנהל מכירות מוסדיים בקסם, הצביע על העובדה כי לראשונה זה תקופה ארוכה אנו חווים בענף תעודות הסל בישראל פדיונות במדדים בחו"ל לצד גיוסים במדדים המקומיים. צביה קישר את הנתון גם למדד המוסדיים שמראה על גידול באופטימיות של הגופים המוסדיים ביחס לענף המניות בישראל.