כיצד זכה עורך דין לביקור של רשות המסים ולמכתב "דרישת שלום" מהרשות לאיסור הלבנת הון בשבוע אחד בלבד? האם מדובר בצירוף מקרים מוזר - או בסגירת חשבונות של הרשויות בעקבות מאבק ציבורי שניהל אותו עורך דין לאחרונה?
את השאלות האלה שאל את עצמו בשבוע שעבר עו"ד גיא אופיר, שזכה לביקורי פתע מאורחים לא רצויים - רשויות המס והלבנת ההון. בעיניו התשובות לשאלות הללו ברורות - לא מדובר בצירוף מקרים, כי אם בהתנכלות מכוונת של משרד האוצר.
עו"ד אופיר התפרסם בשנתיים האחרונות כמי שהניע והוביל את המאבק הציבורי למיסוי ענקיות האינטרנט המעניקות שירותים בישראל, בהן גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט ואחרות. במסגרת המאבק, באוקטובר 2013 הגיש עו"ד אופיר עתירה לבג"ץ, במסגרתה ביקש להורות לשר האוצר למסות תאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט. במארס 2014 דחה בג"ץ את העתירה, בשל העובדה ששר האוצר משה כחלון ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים את כללי המיסוי החדשים שיחולו על החברות הללו, במסגרת ועדת ברשות.
הוועדה גיבשה את טיוטת החוזר למיסוי חברות אינטרנט זרות, שפורסמה באפריל אשתקד. ואולם, בחלוף כשנה מפרסום הטיוטה, ולאחר שלא נראה כי המלצות רשות המסים בנוגע למיסוי החברות הזרות מתקדמות, החריף עו"ד אופיר את המאבק, והפריח בראשית החודש שעבר מעל משרדי גוגל בתל-אביב צפלין ענק במשך 14 שעות, כשבצד אחד של הצפלין נכתב: "כחלון תמסה את גוגל", ובצד השני: "google must pay tax".
רצף ביקורות
בעיתוי מושלם, שבוע לאחר מכן, ב-11 באפריל, התפרסם החוזר הסופי של רשות המסים, ובו הנחיות כיצד ימוסו חברות האינטרנט הבינלאומיות בישראל. על-פי החוזר, מעתה, תאגידים רב-לאומיים, כדוגמת גוגל, פייסבוק, אמזון ואחרים, הפועלים משטחה של מדינת ישראל - ישלמו מס חברות.
בצירוף מקרים תמוה, יומיים לאחר פרסום החוזר, ב-14 באפריל, נשמעו דפיקות בדלת משרדו של עו"ד אופיר, ובדלת הופיעו לא אחרים מאשר נציגי רשות המסים, שהגיעו לערוך ביקורת "רנדומלית" בספריו. עו"ד אופיר לא היה במשרד באותו רגע, וביקש כי ישובו במועד אחר, ונציגי רשות המסים האדיבים נעתרו לבקשתו.
עו"ד אופיר תהה על צירוף המקרים המוזר וסמיכות הביקור למועד פרסום החוזר שמסיים את המאבק הציבורי שניהל, אך עדיין היה מוכן להניח כי "עלה בגורל", וכי המחשב של רשות המסים בחר בו לביקורת באופן רנדומלי.
ואולם, בכך לא תמו הביקורים מהרשויות להם זכה עו"ד אופיר. בהמשך אותו שבוע, ב-20 לאפריל, הונחתה עליו ביקורת נוספת - ביקורת של הרשות לאיסור הלבנת הון, הדורשת ממנו בצו לחשוף את רשימת לקוחותיו מאוקטובר 2015. בשלב הזה, לדברי עו"ד אופיר, הוא כבר איבד את התמימות.
וכך הוא מתאר ל"גלובס" את השתלשלות האירועים: "ב-13 באפריל מתייצבים אצלי מבקרים לביקורת של רשות המסים, כשאני לא במשרד; אז הם מדברים עם העובדים שלי, מדברים אתי בטלפון והולכים. הם היו מאוד נחמדים, ענייניים, ועשה רושם שהם פעלו בתום-לב ובאו רק לבצע את עבודתם. אין לי שום טענה אישית אליהם. זה כבר נראה לי מוזר שיומיים אחרי תיקון של הנחיות מיסוי החברות הבינלאומיות באים אליי לביקורת, בהתחשב בעובדה שהמשרד שלי קיים כבר 10 שנים, ולא הייתה אצלי ביקורת עד היום, אבל אמרתי שיכול להיות שזה צירוף מקרים, בואו לא נעשה מזה רעש.
"דיברתי גם עם דוברת רשות המסים, שאמרה לי שאין פה שום רדיפה, וזה פשוט צירוף מקרים. אבל אז, כמה ימים לאחר מכן, בעודי בחו"ל, אני מקבל צו של הרשות לאיסור הלבנת הון, שמורה לי לחשוף בפניהם את רשימת הלקוחות שלי החל מאוקטובר 2015. התקשרתי לחברים שלי, עורכי דין, ושאלתי 'תגידו, הרשות שלחה לכם צו?', אבל אף אחד שאני מכיר לא קיבל צו כזה".
- זה עדיין יכול להיות צירוף מקרים.
"בסופו של דבר הם לא יניפו שלט שבו כתוב 'באנו לרדוף אותך', אבל אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, כנראה שזה ברווז. גם ביקורת של רשות המסים וגם ביקורת של הרשות לאיסור הלבנת הון - והכול באותו שבוע? וממתי עושים ביקורות ערב פסח? הם החליטו רנדומלית לעשות מבצע אצלי במשרד בערב פסח? 36 שעות לפני פסח. מי עבד בימים האלה? אתה מנסה לדבר עם מישהו ברשויות בימים האלה, ויכול לדבר עם עצמך. אז הכול קורה לי תוך 7 ימים, ובסמיכות של 9 ימים מאז פרסום ההנחיות שנולדו בעקבות המאבק הציבורי שהובלתי".
את האצבע המאשימה מפנה עו"ד אופיר לעבר משרד האוצר, שלהערכתו אחראי להתנכלות כלפיו: "אם יש פה רדיפה, ולתחושתי יש, זה מגיע ממשרד האוצר, לא מרשות המסים".
- מי במשרד האוצר?
"לא כחלון בוודאי. יש לו יותר דברים מעניינים מאשר להתעסק בדבר הזה, אבל יש לי הרגשה שזה עוזר שלו, שהחליט שהוא מנסה לעשות פה איזשהו מהלך. מישהו במשרד האוצר עושה את זה, ולא ברשות המסים - אין להם סיבה. יכול להיות שמניע את זה מישהו שעובד עם אחת מהחברות הבינלאומיות הגדולות. שונאים אותי שם".
התחושה שהוא רדוף ושמתנכלים לו, הובילה את עו"ד אופיר אל מבקר המדינה. אמש (א') הוא שיגר מכתב למבקר יוסף שפירא, שכותרתו: "התנכלות משרד האוצר עקב מאבק ציבורי לחיוב תאגידים רב-לאומיים בתשלום מס".
במכתב מפרט עו"ד אופיר את אירועי החודש החולף, ומעלה את התהייה: "האמנם ייתכן צירוף מקרים כזה, שבשבוע אחד משרד עו"ד גיא אופיר נתון לשתי ביקורות שונות?! אי-אפשר שלא להשתחרר מן החשש כי משרד האוצר נוקט במדיניות התנכלות ורדיפה".
לטענת עו"ד אופיר, במהלך מאבקו הציבורי, הוא שיגר מספר מכתבים למשרד האוצר, ובהם ביקש לקדם את פרסום נוהל מיסוי החברות הבינלאומיות, כפי שהצהיר האוצר בפני בג"ץ - אך לא קיבל מענה.
במכתבו למבקר מציין אופיר כי בביקורות במשרדו לא נמצאו ולא יימצאו פגמים, שכן משרדו פועל "ללא רבב על-פי כל דין". ואולם, הוא כותב, "עיתוי קיום הביקורות, סמיכותן והעובדה כי מכתבים ששלח למשרד האוצר במהלך המאבק הציבורי כלל לא זכו למענה - או שמא הביקורות הן המענה לפניות הללו - מעלים חשד כבד אודות התנכלות, השמורה למשטרים חשוכים".
עו"ד אופיר מציין כי כל מי שנחשף לעובדות יוכל להסיק את המסקנות המתבקשות אודות השפעת מאבקו המשפטי והציבורי על מקבלי ההחלטות באוצר, ו"הנסיבות עצמן יוצרות יותר מאשר מראית-עין אודות רדיפה".
עו"ד אופיר מבקש ממשרד המבקר לבחון את מעורבות משרד האוצר ואת מדיניות התגובה שלו כלפיו, כמו גם הסירוב הלא ברור של משרד האוצר, לטענתו, לגבות מסים מתאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל.
תגובות הרשויות: "משרדו של עו"ד אופיר נבחר באקראי"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מבקרי הרשות הגיעו למשרדו של עו"ד גיא אופיר במסגרת מבצע ביקורת חשבונות תקופתי שנערך ברמת-גן, גבעתיים ובני-ברק, במהלכו בוצעו ביקורות ב-219 עסקים ובהם כ-50 משרדי עורכי דין. בחירת התיקים שיבוקרו במבצעים מסוג זה נעשית 3-4 שבועות לפני מועד המבצע על-ידי ממונה ניהול ספרים המקומי, על-פי קריטריונים קיימים. יובהר כי רשות המסים לא מקבלת הנחיות משום גורם באוצר ביחס לתיקים שיבוקרו על-ידה".
מהיחידה הממונה על נתוני שירות עסקי במשרד המשפטים (האחראית למשלוח הצווים מטעם הרשות לאיסור הלבנת הון) נמסר: "כל טענה לפיה עו"ד אופיר סובל מהתנכלות מצד היחידה אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. היחידה החלה כבר בפברואר האחרון בביצוע ביקורות לבחינת עמידתם של עורכי דין ורואי חשבון, נותני שירות עסקי, כמתחייב בחוק. בין עשרות נותני השירות העסקי אשר נשלחו אליהם הדרישות להמצאת מסמכים, ונבחרו לפי פרמטרים שונים, הקשורים בעיקר לתחום עיסוקם, היה גם עו"ד אופיר.
"מכתב הדרישה המדובר נשלח ב-20.4.16 (ולא בערב חג הפסח כפי שנטען) ל-16 נותני שירות עסקי. בנוסף, העבודה ביחידה המשיכה כסדרה גם ביום חמישי, שבו נשלחו מכתבי דרישה נוספים. יש להדגיש כי עורכי הדין ורואי החשבון נדרשו להמציא את המסמכים בתוך 30 יום, זמן רב לאחר חופשת החג. במקרים חריגים, וככל שתידרש לכך, היחידה אף תשקול לתת לנותן השירות העסקי ארכה בהמצאת המסמכים".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה עד לפרסום הידיעה.
עורכי דין ורואי חשבון על הכוונת של הרשות לאיסור הלבנת הון
קשה להתעלם מהנסיבות האופפות את הביקורות שהתבצעו במשרדו של עו"ד גיא אופיר. שתי ביקורות שנערכות על-ידי שתי רשויות שונות - רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון (רשויות שונות ונפרדות, אך קשורות האחת לשנייה במובנים רבים) - סמוך לערב פסח, ובסמוך להישג שהשיג במאבק ציבורי שניהל נגד הרשויות - מובילים לכל הפחות להרמת גבה.
ואולם, בכל הקשור לפניות מהרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד אופיר אינו לבד. הפנייה אליו נעשתה במסגרת סמכות הרשות לאיסור הלבנת הון לבחון אם עורכי הדין ורואי החשבון הנותנים שירות עסקי מיישמים את התיקון לחוק איסור הלבנת הון, המחייב אותם לערוך הליך של "זיהוי והכרת הלקוח", כחלק מהמלחמה בהון השחור.
בינואר השנה הודיעה הרשות כי החלה במבצע ביקורת לבחינת קיום הוראות החוק. ל"גלובס" נודע על עשרות עורכי דין ורואי חשבון שכבר קיבלו פנייה במייל בנושא זה בחודשים האחרונים, בדומה לפנייה שקיבל עו"ד אופיר. החל ממארס השנה ועד לפני כמה שבועות שוגרו מכתבים לעשרות עורכי דין ברחבי הארץ, ובהם שני עורכי דין מירושלים, מספר עורכי דין מתל-אביב, עורכי דין מאור-יהודה ומפתח-תקווה ורואי חשבון מאזור השרון.
עד כה מדובר במשרדים בינוניים-קטנים בתחומי עיסוק שונים, אך כאלה שככלל יש עסקאות שוטפות בתחומם, למשל עורכי דין בתחום הנדל"ן. עם זאת, "גלובס" לא הצליח לאתר עורך דין או רואה חשבון שקיבל פנייה דומה לזו שקיבל עו"ד אופיר מהרשות לאיסור הלבנת הון יום לפני ערב חג הפסח. העיתוי בו קיבל עו"ד אופיר את הפנייה מסתמן כייחודי.
"חי בתוך הזיה"
התיקון לחוק איסור הלבנת הון, המחייב עורכי דין בזיהוי לקוחותיהם, נכנס לתוקף בספטמבר אשתקד. התיקון לחוק מחייב נותני שירות עסקי - עורכי דין ורואי חשבון בתחומים מסחריים - לערוך הליך של "זיהוי והכרת הלקוח", כדי להניח את דעתם כי הלקוחות אינם לוקחים חלק בפעילות שקיימת סכנה שיש בה משום הלבנת הון. את הטפסים והניירת הרלוונטיים, כולל תרשומת שערכו נותני השירות במסגרת קיום ההליך, עליהם לשמור בקלסר מיוחד במשרדם למשך 5 שנים לצורך ביקורת.
הגוף הממונה על הביקורת הוא "הממונה על נותני שירות עסקי" במשרד המשפטים. הביקורות נעשית בשלב הראשון בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טופסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים.
במקרה של עו"ד גיא אופיר, הוא התבקש להמציא את רשימת לקוחותיו מאוקטובר 2015. לדעתו, גם דרישה זו אינה מקרית. "אף אחד לא מממן אותי במאבק למיסוי החברות הבינלאומיות, אבל נניח שהייתה מגיעה אליי עמותה ואומרת 'אנחנו רוצים שגוגל ופייסבוק או כל גוף אחר ישלמו מסים בישראל', אז אני צריך למלא להם את טופס 'זיהוי הלקוח' של הרשות לאיסור הלבנת הון, כי הם רוצים שאני אחזיק להם כספים בנאמנות ולהשתמש בתקציב שלהם לטובת המאבק", אומר עו"ד אופיר. "המידע הזה ייחשף עכשיו בפני הרשות לאיסור הלבנת הון, ואם משרד האוצר מתנכל לי, הוא יגיע למידע הזה וירדוף את הלקוח שלי. לא יכול להיות דבר כזה. זו הפגיעה הכי בוטה בחיסיון עורך דין-לקוח. לשמחתי, אף אחד לא מממן אותי, וזה רק מצב היפותטי שהעליתי כדי להבהיר איזו סכנה יש בביקורות. אני פשוט מרגיש שאני בתוך הזיה בשבועות האחרונים".