לא הכניס כסף: מיזם הרכב הרובוטי הקרבי של צה"ל נבלם

התעשייה האווירית ואלביט מערכות שיתפו פעולה בניסיון לפתח רובוט קרקעי אך מיזם "גארדיום" נסגר: "הכלי דווקא ידע לעשות את העבודה לא רע, אבל הוא לא הכניס הזמנות"

הרכב הרובוטי גארדיום. "כנראה שהתוכנית הזאת הקדימה את זמנה" / צילום: רויטרס
הרכב הרובוטי גארדיום. "כנראה שהתוכנית הזאת הקדימה את זמנה" / צילום: רויטרס

הרעיון היה טוב: הוא התייחס לצרכים של כל צבא מודרני שמתכנן את עצמו שנים קדימה, תוך הסתכלות על התפתחות שדה הקרב: רכב קרבי משוריין ובלתי מאויש שיעשה בשטח את העבודה המסוכנת - באופן שיציל חיים של חיילים. החזון דיבר על רכב רובוטי שיבצע משימות כמו "פתיחת ציר" כך - שאחריו ינועו בבטחה כוחות צבאיים בשר ודם; לפטרל לאורך גבולות של מדינות בלי לחשוף כוחות לסכנת פגיעה של מטעני נפץ, מארבים קטלניים וירי של טילי נ"ט מדויקים; לאסוף מודיעין באמצעות מערכות ייעודיות שיותקנו על גביו; לזהות את האיום ואפילו להנחית עליו מכת אש מדויקת וקטלנית - בהוראה שתינתן מקרון שליטה ובקרה מרוחק.

לפני יותר מעשור קבעה המנהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון מפרט שעל פיו יפותח רכב קרבי משוריין ובלתי מאויש - שישולב בפעילות השופטת של כוחות היבשה של צה"ל. באוויר כבר טסו מטוסים ללא טייס, שמסוגלים לאסוף מודיעין ולטוס למקומות מרוחקים באמצעות מערכות ניווט לווייניות.

במשרד הביטחון סברו שאת כל היכולות האלה, ששינו דרמטית את אופן הפעלת הכוחות האוויריים, אפשר להוריד גם למטה - אל צבאות היבשה.

לקראת המיזם השאפתני התבקשו שתי החברות הביטחוניות הגדולות בישראל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות להניח את התחרות העזה שמתקיימת ביניהן בצד, לשלב ידיים ולהוביל יחדיו את התוכנית שתספק לצה"ל רכב קרבי משוריין בלתי מאויש.

פעילות מבצעית ברצועת עזה

שתי החברות, שעד אז עסקו בנפרד בתחום הרובוטיקה הצבאית הקימו את החברה המשותפת G-NIUS: עובדים מאלביט ועובדים מתע"א הועברו אליה, ניהלו ביחד מחקר ופיתוח, הפרו אחד את השני בידע שצברו שנים לפני כן, בדקו את הצרכים של הכוחות בשטח, בחנו התכנות טכנולוגית והעמידו את כלי הרכב הרובוטי גארדיום: הוא מבוסס על שלדת כלי הרכב טומקאר, מסוגל לשאת מאות קילוגרמים של שריון, מערכות תצפית וירי, חיישנים, מצלמות ועוד - ולנסוע במהירות מרבית של כ-80 קמ"ש.

כלים מעטים כאלה הועברו להתרשמות של כמה מהיחידות הלוחמות בצה"ל שגם שילבו אותו בפעילות המבצעית השוטפת ברצועת עזה ובגבולות הצפוניים של ישראל. כל העת, G-NIUS עסקה בניתוח ביצועים של הגארדיום, ניתחה משובים שהתקבלו ממפעיליו בשטח, שקדה על שיפור של יכולות - אך בכל זאת, משהו במיזם המאתגר והמסקרן הזה חרק: "כנראה שהתוכנית הזאת הקדימה את זמנה", אמר ל"גלובס" גורם שמעורב בנושא: "לא נמצא הלקוח שהיה מוכן לשלם על המוצר הזה באופן שיכסה את ההשקעות הלא קטנות שהיו על המיזם במשך השנים ויצדיק אותן והמוצר לא החזיק את עצמו כלכלית: הכלי דווקא ידע לעשות את העבודה לא רע, אבל הוא לא הכניס הזמנות ולא הכניס כסף".

בשבועות האחרונים G-NIUS נסגרה, בעקבות החלטה משותפת שהתקבלה בתע"א ובאלביט מערכות, תוך תיאום עם משרד הביטחון. עובדי החברה הוחזרו אל חברות האם שלהן, מי לתע"א ומי לאלביט מערכות, כך גם המידע שנצבר במהלך עשור של פעילות: "כל חברה תמשיך לפעול בנפרד ובאופן עצמאי בתחומי הרובוטיקה", נמסר בהתייחסות שמסרו אלביט מערכות ותע"א לידיעה על ההחלטה לסגור את החברה. עוד נמסר כי "החברות הסכימו לבחון המשך שיתוף פעולה בשוק הבינלאומי".

ועדיין - בתעשייה האווירית לא ממהרים להספיד את הרעיון שביום מן הימים עוד יעמדו לכוחות היבשה בישראל ובעולם כלי רכב בלתי מאוישים שיעשו, את מה שהיה אמור לעשות ה"גארדיום" בשדה הקרב העדכני: "הרובוטיקה תתפוס מקום מרכזי בשדה הקרב היבשתי וצבאות מתקדמים בעולם, בהם גם צה"ל כבר הפנימו שיש לא רק מקום לשילוב כלים כאלה - אלה הכרח של ממש", אומר בשיחה עם "גלובס" ראש מטה היבשה בתע"א, האלוף (במיל') גדי שמני: "רובוטיקה היא תחום צומח בעולם ואנחנו בהחלט נמצאים בו. כרגע אנחנו מתמקדים בצרכים של צה"ל - ויש לו הרבה צרכים בתחום הזה ושם אנחנו מתמקדים. בשלב הזה אנחנו מעדיפים שלא להיכנס לפרטים. אני מניח שבהמשך נצליח לענות גם על צרכים של צבאות אחרים בעולם בנושא הזה. יש לנו יכולות מרשימות בתחום הרובוטיקה הצבאית, הורדנו יכולות שפותחו כבר לפני שנים עבור כלי הטייס הבלתי מאוישים אל הקרקע - באופן שהן עוברות התאמות גם לכלים היבשתיים. זה חלק מהחוזק של התעשייה האווירית".

לפי החזון של האלוף (במיל') שמני, שמכיר את הצרכים של צה"ל ואת מורכבות האיומים שאיתם הוא מתמודד מלפני ומלפנים, זה רק עניין של זמן עד שנראה כלי רק"מ רובוטיים מפטרלים ואוספים מודיעין, מקיימים משימות הנדסיות מסובכות ומובילים אספקה לכוחות הלוחמים בשטח: "המטרה היא לסכן כמה שפחות חיילים ולכן אנחנו נראה את הכלים האלה קודם כל, במקומות הכואבים והקשים יותר. בהמשך, כלים כאלה יותאמו לביצוע של משימות נוספות".

"אנחנו עוד לא שם"

"הרעיון היה טוב, אך משהו שם לא הבשיל מבחינה טכנולוגית ולכן בכל מקום שאליו הובא הגארדיום - לא אהבו אותו", אומר עמוס גורן, איש מערכת הביטחון לשעבר ובשנים האחרונות יזם בתחום כלי רכב בלתי מאוישים המשמשים להגנה על שדות תעופה ומתקנים אסטרטגיים רגישים: "כולם אוהבים לדבר היום על כלי רכב בלתי מאוישים, אוטונומיים או חצי אוטונומיים. צריך לקחת בחשבון שמבחינה טכנולוגית - אנחנו עוד לא שם. הטכנולוגיה, שתאפשר יצור של רכב שימלא בדיוק את מה שמצפים מרכב כזה, תהיה זמינה רק בעוד 5 עד 10 שנים. אנחנו בכיוון הנכון - אך יש עוד דרך לעבור".

כבר כמה שנים שגורן מקדם, לרוב באופן עצמאי, את שיווקו של כלי רכב בלתי מאויש שפיתח ומכונה בשם האימתני "אמסטף". לדבריו, בשל הקושי בהפעלה של כלי כזה במתאר של לחימה בשדה קרב משתנה - הוא בחר ליעד את ה"אמסטף" שלו למטרות אחרות, כמו הגנה על מתקנים רגישים: "בתחום האבטחה מתקיימים שלושה אלמנטים מרכזיים: הרתעה ומניעה; גילוי וזיהוי ותגובה. הכלי אמסטף עונה על שלושת האלמנטים האלה, ומיועד למשימות של אבטחה ולא לניהול לחימה בשטח שאינו מוכר".

בשנים האחרונות גורן החל לשתף פעולה עם חברת תעשיות רכב נצרת, שם הוא מקיים את הייצור של הכלים. בד בבד הוא מחפש לו קונים ובמזרח הרחוק האמסטפים שלו זוכים ללא מעט עניין: "יש לנו כבר הזמנות של כמה עשרות כלים כאלה המיועדים לשוק ההודי, ובמקביל פיתחנו בשיתוף הקרן הדו לאומית ישראל - הודו אמסטף קטן, שבא על 4 גלגלים במקום 6 גלגלים או 8 גלגלים - תלוי בדגם. למרות שהוא קטן יותר, יכולות העבירות שלו לא נפגעו. מסביב לשיתוף הפעולה עם הודו - מתקיים פוטנציאל למכירה של כמה מאות כלים מהסוג הזה", אמר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988