הנקראות ביותר

דירקטוריון לאומי: ללא אתיופים, מזרחים, ערבים, חרדים או תושבי פריפריה

אליטות ההון-שלטון הורגלו לחלוק ביניהן את הטוב, משמרות את ההגמוניה ומסרבות לקלוט שבא הזמן לשינוי ■ האם נאלץ להעביר חקיקה שתסדיר שוויון הזדמנויות? ■ דעה

שופטת העליון אילה פרוקצ'יה / צלם: איל יצהר
שופטת העליון אילה פרוקצ'יה / צלם: איל יצהר

1.

שני המסמכים נשלחו בזה אחר זה. רביעי בצהריים: הודעת הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שהציגה את הנבחרים והמועדפים לדירקטוריון לאומי; חמישי בצהריים: מכתב ראשי רשויות בנגב לראש הממשלה בבקשה "... לאפשר לנו את הזכות להיות כשאר תושבי ישראל..." בעניין האפליה לרעה והמחסור הקיצוני המתמשך בשירותי רפואה לתושבי הנגב.

יש קשר הדוק ורציף בין שני המסמכים. הם מייצגים במהותם את האי-שוויון, השבטיות, העדתיות, האפליה והיעדר ההזדמנויות - שנובעים מהתנהגות קבוצות כוח והשפעה, אליטות הון ממסד ושלטון, שהורגלו לחלוק ביניהן את הטוב, משמרות את ההגמוניה ומסרבות לקלוט שהחברה כבר דורשת אחרת. האם באמת נאלץ להעביר גם חקיקה שתסדיר את ההגינות וההיגיון בשוויון ההזדמנויות?

loading

2.

קיראו עוד ב"גלובס"


המסמך הראשון כולל 14 שמות. בראש הוועדה למינוי דירקטורים בנקאיים עומדת אילה פרוקצ'יה, שופטת בדימוס של בית המשפט העליון; לצידה חיים אורון, ח"כ לשעבר ממרצ; פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל; ושני נציגי דירקטוריון לאומי - פרופ' ידידיה שטרן וציפי סמט - פעם בכירה באוצר. 157 מועמדויות לדירקטוריון לאומי הוגשו לוועדה, 25 רואיינו.

אחרי עבודה ממושכת (אפשר) ומאומצת (אולי), מציגים החברים את הנבחרים שלהם, מועמדים לדירקטוריון הבנק, כפי שיובאו לבחירת שתי אסיפות כלליות עתידיות של לאומי.

באסיפה הראשונה, ב-29.6, ייבחרו שלושה במעמד "דירקטור פנימי", מתוך ארבעה מועמדים שהוועדה תומכת וממליצה עליהם: דוד ברודט, יו"ר לאומי; יואב נרדי, דירקטור שהיה משנה למנכ"ל בנק ירושלים; אסתר לבנון, שהייתה מנכ"לית הבורסה; ורגינה אונגר, מרצה ודירקטורית בחברות.

באסיפה השנייה, שמועדה טרם נקבע, אמורים להיבחר עוד שניים במעמד "דירקטור פנימי". נבחרי הוועדה הם: יצחק פרנקוביץ, בעבר בנק ישראל; יצחק שריר, שהיה מנכ"ל סאפיאנס; אסתר דומיניסיני, ביטוח לאומי, שירות התעסוקה. עוד ייבחר דירקטור אחד חיצוני, מתוך שניים שחברי הוועדה ממליצים עליהם: יורם מיכאליס, מקודם נס טכנולוגיות; ויצחק אידלמן מקודם בזק, תע"ש, והמועצה המנהלית בבנק ישראל.

3.

שאלה, שמא חידה: מה מחבר בין השמות פרוקצ'יה, אורון, בן ישראל, שטרן, סמט, ברודט, נרדי, לבנון, אונגר, פרנקוביץ, שריר, דומיניסיני, מיכאליס, אידלמן? התשובה: מוצא "אירופאי", זהות גיאוגרפית תל אביב רבתי וירושלים, ומסלולי התקדמות הנוגעים באליטה הפוליטית-כלכלית-משפטית. למי שמתכוון לומר: אבל פרוקצ'יה נולדה בקיבוץ אשדות יעקב, ואורון הוא חבר קיבוץ להב, נשיב: כן, אבל היא חיה בירושלים והוא יליד תל אביב, כל חייה הבוגרים עברו בחממת המשפט השלטוני, וחייו הבוגרים - בחממת הכנסת בירושלים ותנועת מרצ בתל אביב.

4.

איך קורה שמתוך 157 מועמדים נבחרו רק אלה שמאפייניהם כה דומים לאלה שבחרו בהם? כי חבר מביא חבר, כי תודעה מקובעת בוחרת רק את הדומה לה, כי קיים גיבוש חברתי חזק ומובנה בין האליטות הייחודיות שמחזק את הקשר ומגביר את ההפרדה החברתית, גם בין אלה שאינם מכירים מקודם. איך קורה שפרוקצ'יה, אורון ובן ישראל, שאמורים לייצג רק ואך ורק את האינטרס של בעלי המניות - שהם הציבור כולו - לא מצאו ראוי או ראויה אף עולה "חדש" עם 20 שנות תושבות בישראל? מישהו/י ממוצא אתיופי, ערבי או ערביה, מזרחי או מזרחית, מישהו/י מהעולם החרדי, ואפילו לא אדם אחד שחי בפריפריה!

יותר גרוע: אפשר, ואת זה רק הוועדה יודעת, שבין 157 המועמדים והמועמדות אין אף אחת ואחד שנמנים עם קבוצות האזרחים האיזוטריים, הלא-נורמטיביים הנ"ל, שהם בכלל רוב העם ובסיס קיומה של המדינה. שאף אחד שאינו מתאים במדויק לשבלונה, לדפוס הקבוע, לשכבת החברים, לגזרת האליטה - לא העז או העזה להציג מועמדות.

אם לא היה אף אחד או אחת כאלה - זה סימן רע ביותר. סימן שאף אחד שאיננו אשכנזי-ירושלמי-תל אביבי מקושר כבר לא מאמין שיש לו סיכוי להתקבל למעגל הגבוה ולייצג את בעלי המניות של לאומי - שהוא בנק שכל כולו ציבורי, ואף טייקון או טייקונית לא מחזיקים בגרעין השליטה בו.

5.

המסמך השני נחתם על ידי 11 ראשי רשויות בנגב שדורשים חיסול האפליה לרעה בבריאות התושבים, שירותי בריאות ותוחלת חיים שיהיו דומים לאלה שמקבלים המתגוררים, עשרות או מאות ק"מ מהם, בין חדרה לגדרה, בתחומי ירושלים ותל אביב רבתי.

תזכורת: דוח מבקר המדינה יוסף שפירא, שפורסם בדיוק לפני 3 שנים, חשף פערים מטרידים ביותר בתוחלת החיים, כאשר בפריפריה חיים פחות שנים מבמרכז הארץ, כלומר מתים יותר צעירים!. גם אחוז התמותה גבוה יותר, החולי הכרוני יותר מפושט, שירותי בריאות לא זמינים, שירותים דחופים והכרחיים לא קיימים - והרפואה הקיימת פחות איכותית. כל זה במדינה זעירה, שמהנקודה הצפונית ביותר לדרומית ביותר אפשר להגיע בפחות מ-8 שעות.

6.

מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית ירוחם, חתום גם הוא על מכתב הבריאות. שאלה: האם אין בין אנשי הנגב אנשי דעת וספר, ידע, השכלה, תואר ויכולת שיכול לשמש בתפקיד דירקטור בלאומי?

ביטון בתשובה: "העובדה שלא נעשה מאמץ למנות חברי דירקטוריון במגזר הבנקאי והעסקי מהנגב, כמו גם מהגליל, מעידה על הקלות הבלתי נסבלת של בחירה ואיתור אנשים בישראל. לנגב הגיעו ומתגוררים בו אלפי אנשים שלמדו מינהל עסקים, משפטים, כלכלה, ראיית חשבון וכל מה שצריך כדי להיות דירקטור בבנק. בית הספר למשפטים עם ההישגים הגבוהים נמצא במכללת ספיר, וסביבנו מצויים ראשי רשויות עם ניסיון עשיר ומוכח בניהול תאגידים עירוניים וכלכליים. המצאי הזה הוא אפשרות זמינה למינוי חברי דירקטורים. אבל מי שבוחר, אותם חברי ועדות ציבוריות, לא מתאמץ לחפש, לא טורח לבחון, לא חושב שחובתו להרחיב את הכוורת המוגבלת של תל אביב וירושלים. העובדה היא שאם אין חובה בחוק - אז לא מתאמצים. השאלה היא אם גם לעניין כזה של בחירת דירקטורים לבנק שהוא בבעלות הציבור צריך להעביר חקיקה".

צריך חקיקה? כמו שהיה בשכר ראשי המגזר הפיננסי?

"הייתי מצפה שראשי המגזר העסקי ואנשי ועדות המינויים, שהם נציגי המדינה, יפעלו באופן ראוי, ידעו ויפנימו שנפל דבר בישראל, שכל החלטה נבחנת בייצוגיות שבה. שהתושבים, האזרחים, שחיים כאן, עובדים כאן, תורמים, מתגייסים, מיישבים ובונים - רוצים לדעת מי משתתף בחגיגה, למי יש יכולת סמכות, נוכחות ורלוונטיות להשפיע על שגשוג המשק והבקרה עליו לטובת כולם. כי אם לא נראה פנים ושמות חדשים בצמרת, אם לא תינתן ייצוגיות הולמת גם של אנשי הפריפריה לסוגיה - הגיאוגרפית והחברתית - נמשיך לקבע את טעויות העבר, לא נאפשר שייכות ושגשוג לכל חלקי המדינה, הצמיחה תדשדש והפעילות הכלכלית תיחלש".

מהוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים נמסר כי "הוועדה מונחית בשיקוי פעולתה, בין היתר, על פי שיקולי מגזר, מגדר ופלורליזם בהרכב הדירקטוריון במובנו הרחב. יחד עם זאת שיקול הפלורליזם אינו מכריע שכן נדרשים בכל מקרה כישורים מקצועיים מיוחדים לתפקיד שרק בהתקיימם כדרישת סף ניתן וצריך לתת ביטוי לגורם הגיוון. הוועדה כך פועלות ותוצאות בחירתה לאורך השנים יעידו על כך".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!