"החוק להגבלת שכר הבכירים קיצוני; שאלה של זמן עד שיבוטל"

צבי סטפק: "זה שחוק השכר עבר בכנסת ברוב של 56 מול 0, כמו הבחירות של אסד בסוריה, זה הזוי" ■ עו"ד פיני רובין: "אולי בצפון קוריאה יש חקיקה כזאת"

צבי סטפק / צילום: ישראל הדרי
צבי סטפק / צילום: ישראל הדרי

החוק להגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסים כל כך קיצוני, שזאת רק שאלה של זמן עד שהוא יבוטל", משוכנע צבי סטפק, יו"ר ובעל השליטה בבית ההשקעות מיטב דש. "החיים לימדו אותי שכל רגולציה שהולכת לכיוון קיצוני מאוד, בסוף לא רק שהיא לא חוזרת לאותו מקום בו הייתה, אלא אף למצב קיצוני יותר בכיוון השני. זה הדבר היחיד האופטימי שאני יכול להגיד".

את הדברים אמר סטפק במסגרת דיון שנערך לאחרונה ב"פורום שווי הוגן", הפועל במסגרת התוכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. הדיון עסק בעניין "חוק שכר הבכירים - היום שאחרי: ניהול הגופים הפיננסיים והשלכות הרוחב".

אך עד שהתחזית הזו תתממש, החוק יהפוך למחייב לקראת סוף השנה, והוא גורר התנגדות עזה מצד שלל השחקנים בשוקי הפיננסים, מקרב ספקי השירותים שלהם וגם מצד גורמים אחרים בשוק ההון.

עו"ד פיני רובין, שמזוהה לחלוטין עם הצד של המנהלים מהבנקים וענף הביטוח, אמר בדיון כי "אני חושב שצריך לומר בקול צלול וברור שזוהי חקיקה אומללה. זה החוק האגרסיבי ביותר שישנו, ואין כמותו בפולשנות לסקטור הפרטי בשוק חופשי. אין חקיקה כזאת בישראל ובאף מקום בעולם, אולי חוץ מצפון קוריאה. והיא גם יוצרת אפליה נוראית.

"עכשיו קשה להחזיר את השד לבקבוק", הוסיף רובין. "אנחנו מנסים להיבנות מקול-קורא נבון, שפוי, אחראי שייצא ממשרד האוצר, או שמשרד המשפטים יביע את דעתו".

גם סטפק לא חסך ביקורת, מהחקיקה ומהשוק הפיננסי עצמו: "החוק הזה היה 'כתוב על הקיר' כמה שנים לצערי, כיוון שהמגזר העסקי לא השכיל לרסן את עצמו, והיום אנחנו כולנו משלמים את המחיר. קודם כל היה צריך לתת לתיקון 20 הרבה יותר זמן כדי להבשיל וללמוד ממנו, אבל אנחנו נמצאים בעולם פוליטי. העולם הולך לקיצונית, וזה לא רק ברגולציה, שהיא תוצאה של הקיצוניות. תראו מה קורה באירופה עם הימין הקיצוני, או בארה"ב עם טראמפ וסנדרס. יש תהליכי הקצנה, ולדעתי זה חלק מאותו תהליך מה שאנחנו רואים, זה פשוט 'הצ'ופצ'יק'. העובדה שהחוק הזה מתקבל בכנסת ברוב של 56 מול 0, זה כמו הבחירות של אסד בסוריה ודברים מהסוג הזה. זה דבר הזוי, אבל שם אנחנו נמצאים ולא צריך להשלות את עצמנו".

סטפק הוסיף כי "אני מקווה מאוד שלא ירחיבו אותו על שאר החברות הריאליות בחקיקה", אך הוא צופה ש"זה ממילא יקרה" ומתריע כי "הקשר בין השכר לביצועים לגמרי ילך לאיבוד. איזה מנכ"ל ירצה לקחת מיליון וחצי שכר ועוד מיליון שהוא יקבל בתמריצים? מה שברור הוא שזה הורג את הבורסה, ואם עוד לא עשו לה וידוא הריגה - זה הווידוא".

"ההכי מוכשרים ייצאו מהמערכת"

גם פרופ' עודד שריג, לשעבר המפקח על הביטוח ויו"ר קבוצת מגדל לתקופה קצרה, השתתף בדיון ואמר כי "היום, כשאדם מוכשר - הוא בוחר איפה הוא רוצה לעבוד, והאחוזון העליון של מי שמרוויח הרבה כסף זה האחוזון העליון של האנשים המוכשרים". עתה, שינוי שיווי המשקל בין התחומים, מזהיר המפקח לשעבר, משמעותו ש"מוציאים את האנשים הכי מוכשרים מהמערכת הפיננסית. האנשים הטובים ילכו למקום שבו שהם יקבלו את הפיצוי שהם יכולים לקבל בצורה מיטבית. האם זה מה שאנחנו רוצים למערכת הפיננסית של מדינת ישראל?", תהה.

מתנגד נוסף לחוק הוא עו"ד אברמי וול, שעובד רבות עם הסקטור הפיננסי. "למי החוק עוזר? האם הוא יפתור את בעיות השכר במשק? האם החוק הזה יגרום להעלאת השכר של הסקטורים הנמוכים?", שאל. "הוא לא יגרום. השכר של העובדים למטה לא ישתפר, ועם המשק זה לא יטיב.

"לכאורה זה יטיב עם בעלי המניות, אם אתה הולך להוריד את עלויות הניהול. אבל האמת היא שגם הם לא הולכים ליהנות, כי כשאתה יושב עם אנשים ששוקלים לקנות חברת ביטוח בישראל, אחד הדברים שהכי מטרידים אותם זה שלא יאפשרו להם לעשות תוכנית תגמול, שבאמת מאפשרת למצות את הפוטנציאל ולתגמל את העובדים בזיקה להצלחה", הסביר וול. "לכן, אני חושב שזה חוק שיש לו נפגעים אבל אין בו מרוויחים".

עו"ד דליה טל ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, אשר זוהתה לאורך שנים עם בנק לאומי, התייחסה בדבריה לדיווח כי במשרד היועמ"ש בוחנים האם וכיצד לתת לחוק שכר הבכירים בפיננסים פרשנות שתחריג את הזכויות הפנסיוניות לגבי העבר, ואמרה כי "כשאתה מפטר עובד בכיר, ובאותה שנה ההוצאה בגין הפיטורים יכולה לעבור את ה-2.5 מיליון שקל בקלות, או אפילו עובד זוטר יותר שהמשכורת שלו היא 35-40 אלף שקל, ההוצאה עדיין תעבור את ה-2.5 מיליון שקל - כל הסוגיות האלה טעונות טיפול לא פרשני. כי כל פרשנות שתינתן, גם אם משרד המשפטים ייתן חוות דעת, עדיין ביהמ"ש לא מחויב לה ויכול לתת פרשנות אחרת. אלה סוגיות מאוד רגישות שהכנסת בחפזונה לא התייחסה אליהן".

"אם לא אתוגמל, אקים עסק פרטי"

מנכ"ל מליסרון, אבי לוי, אמר כי "גם מצדדי החוק מבינים שאם נחיל אותו על כל החברות הציבוריות, הנזק שייגרם יעלה בהרבה על התועלת. לוי הזהיר מכך ש"חלק גדול מהמנהלים, ברגע שתבוא ותגיד להם שאתה מוגבל בתגמול ושאין לך אופציות, ואלה אנשים שבאמת חושבים שהם מוכשרים, הם עלולים לא להמשיך בחברה, אלא ילכו ויקימו גוף פרטי קטן.

"אם לא אהיה מתוגמל, אז עם כל הכבוד לחברה הציבורית הגדולה שאני מנהל, ושטוב לי ונעים לי שם ויש את התחושה שאני מנהל משהו גדול ועוצמתי - אני אומר תודה רבה והולך ומקים עסק פרטי", הוסיף לוי.

גם רו"ח שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי האיר בעיה בחקיקה: "אין מחלוקת על דבר אחד - לחוק הזה צפויות להיות השלכות דרמטיות על המערכת הפיננסית, וכנראה גם מעבר לכך. לכאורה הדבר המתבקש והטריוויאלי הוא שאם קובעים לך תקרה אפקטיבית, אתה תרצה לקבל את הכול במזומן, והכי מדאיג - בלי תגמול משתנה בכלל. אבל זה עומד בניגוד לאינטרס של הגוף, של הדירקטוריון".

מנגד, גל סטאל, מחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, הציג עמדה אחרת. "בראיית מאקרו אני לא מבין מה זה כל הקוטריה הזאת. מי שאשם שהחוק הזה יצא זה רק אתם", אמר לנוכחים. "היה תיקון 20, נלחמו בו בחורמה ולא הבינו את הכיוון של השוק הפוליטי. כל החברות הציבוריות ניסו למצוא כל מיני דרכים לקחת שכר מפה או שכר כזה. התקשורת ניסתה להילחם בזה, ואנחנו תמיד אמרנו שבסוף ברור שהמחוקק יוריד פטיש 5 קילו על השוק הזה, בלי להסתכל ימינה ושמאלה. לא בצורה עדינה אלא בצורה גסה". לדברי סטאל, "הדבר היחיד שהחוק עשה זה שכולם יודעים מה הכיוון", כשהוא מכוון בכך להצבעות בחברות הציבוריות בנושאי שכר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988