מנכ"ל האוצר על התקציב: מקווה שכספים לא יילכו לסחטנות

האוצר נערך למלחמה בתביעות מצד השותפים הקואליציוניים לתוספות תקציב כתנאי לאישור התקציב הדו-שנתי. בישיבת הנהלת האוצר שנערכה אתמול (ב') התברר כי עלות ההסכמים הקואליציוניים כבר מגיעה ל-6 מיליארד שקל בתקציב 2017 - כמחצית מהבור הכולל בתקציב המדינה לשנה זו, המוערך ב-15 מיליארד שקל. מהם כ-11 מיליארד שקל בצד ההוצאה ו-4 מיליארד בצד ההכנסה. מדובר בהסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה לפני שנה, אך חלק ניכר מהעלות שלהם נדחתה ל-2017 בניסיון לסתום את הבור בתקציב הקודם.

ההוצאה העיקרית המתוכננת ב-2017 היא על קופת חיסכון לכל ילד שצפויה לעלות כ-2.6 מיליארד שקל ב-2017 בגלל תשלום רטרואקטיבי של תוספות לקצבאות הילדים מאמצע 2015. עלות ההסכם עם קק"ל ב-2017 מוערכת בכ-550 מיליון שקל, 541 מיליון שקל שהובטחו למפלגת הבית היהודי, 465 מיליון שקל בהסכמים פרטניים מול חברי כנסת ו-235 מיליון שקל למפלגות החרדיות. יעד הגירעון ל-2017 יעמוד על 2.5% תוצר, וב-2018 צפוי להיקבע יעד גירעון דומה.

בראיון היום לגלי צה"ל אמר מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, כי "השנה במסגרת התקציב הדו-שנתי, שגם ככה הוא מסובך, אין מקום לתוספות סקטוריאליות, אין מקום לתוספות של הסכמים קואליציוניים. שר האוצר יעמוד על זה שאת כל הכספים צריכים לייעד באופן מלא למשרדים האזרחיים. אני סמוך ובטוח שגם השרים שאמונים על המשרדים האלה מעדיפים שהכספים יילכו לטובת כלל הציבור ולא לטובת תוספות קואליציוניות וסקטוריאליות כאלה ואחרות".

באב"ד נשאל האם אינו חושש שהאוצר ייסחט ויידרש לשלם בשעות לילה מאוחרות בזמן אישור התקציב תוספות של מאות מיליוני שקלים בתמורה להשגת הרוב הדרוש לאישור התקציב, השיב כי "אני חושב שבסוף יצטרכו לבחון במבחן הפרופורציות מה קרה, כמה קיבלו משרד החינוך, הבריאות הרווחה; כמה תוספת כסף שמנו בתשתיות לעומת כמה כספים אם יילכו. אני מאמין ומאוד מקווה שלא יילכו לטובת הסכמים קואליציוניים וסחטנות כזו או אחרת בליל התקציב".

באב"ד הוסיף כי "ב-2011-2012 היה בור של קרוב ל-40 מיליארד שקל. בתקציב 2015-2016 היה בור של בין 15 ל-20 מיליארד שקל. זה לא ברור שהוא לא בר-טיפול. זה אמנם בור וצריך לטפל בו, אבל זו לא חריגה כזו שמכניסה את המשק לאיזושהי חריגה או בעיה. אני לא רואה את שר האוצר מעלה מסים. אם כבר הכיוון יהיה הפוך - צריך לראות איך מפחיתים מסים עבור חברות על מנת לעודד את הצמיחה".

בהתייחסו לנתוני הצמיחה המאכזבים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמהם עולה כי קצב הצמיחה במשק ירד ל-0.8% ברבעון הראשון של 2016, אמר באב"ד כי "אי אפשר לשפוט את המשק לפי רבעון אחד. גם בשנה שעברה זה עמד על 0.1% ברבעון השני, ובסוף השנה נגמרה ב-2.5% צמיחה. בנוסף טען כי שר האוצר לא חיכה לנתוני הלמ"ס אתמול וכבר בשבועות האחרונים סיכם עם ההסתדרות והתאחדות התעשיינים על הקמת שולחן עגול, לראשונה מאז 2009, במטרה לייצר צעדים ממשיים על מנת להניע את מנועי הצמיחה במשק". בין הצעדים הנשקלים ציין באב"ד: "הנהגת פחת מואץ, הכשרות מקצועיות לעובדים במשק, בחינה של כמות העובדים במשק על רקע השינויים הדמוגרפיים וצעדים להקלה ברגולציה לחברות היי-טק".

באב"ד הוסיף שהאבטלה במשק "מאוד נמוכה", והוסיף כי בקרוב נצא בצעדים להקלת הרגולציה על עסקים בישראל, בדגש על עסקי קטנים ובינוניים ובראשם הנהגת One stop shop לעסקים".