תושבי צפון ת"א ניסו להיאבק בהקמת שבט צופים - והפסידו

תושבי תל-ברוך עתרו נגד כוונת עיריית ת"א להקים מבנה שבט צופים סמוך לביתם, מחשש לירידת ערך נכסיהם ■ ביהמ"ש קבע כי העותרים, חלקם עורכי דין, היו צריכים לדעת ששטח ציבורי מול ביתם ייבנה יום אחד

השטח המיועד לשבט הצופים, מתחם החמורים / צילום: איל יצהר
השטח המיועד לשבט הצופים, מתחם החמורים / צילום: איל יצהר

תושבי שכונת תל-ברוך צפון שבתל-אביב גילו כי העירייה מתכננת להקים מבנה לשבט צופים בסמוך לביתם, שאמור לשרת למעלה מ-1,000 חניכים, והביעו חשש ממטרדי רעש וירידה בערך דירותיהם.

בעתירה שהגישו 17 מהתושבים נגד עיריית תל-אביב, נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ונגד תנועת הצופים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, דרשו העותרים להורות על ביטול החלטת הוועדה המקומית להקים את המבנה בסמוך לביתם.

השופט אליהו בכר דחה את העתירה וקבע כי העותרים, חלקם עורכי דין, היו צריכים לדעת כי יבוא יום ושטח המיועד להקמת מבנה ציבור בסמוך לביתם יממש את ייעודו.

מפסק הדין עולה כי במהלך 2014 פנתה עיריית תל-אביב לתושבים והודיעה להם כי יש צורך בהקמת מתחם שישמש את שבט צופי "הנשיא", הממוקם כיום ברחוב רפידים בעיר; וכי נבחנים שני מקומות חלופיים: האחד ברחוב אלכסנדר פן 19, הידוע כ"מתחם הכלבים"; והשני מאחורי בית ספר נעמי שמר, הידוע כ"מתחם החמורים".

לטענת העותרים, הם פנו לעירייה וציינו כי "מתחם הכלבים" עדיף על "מתחם החמורים" לבניית מבנה השבט, לאור מידת הקירבה של בתי המגורים, לאור גודלו של "מתחם הכלבים" לעומת "מתחם החמורים" ולאור שיקולי תנועה. לטענת העותרים, העירייה החליטה כי הסניף יוקם ב"מתחם הכלבים". 

על כלבים וחמורים

אלא שבמהלך חודש דצמבר 2015 נדהמו העותרים לגלות כי ב"מתחם החמורים" הוצב שלט "כאן יוקם שבט צופים", והתברר כי העירייה מקדמת שני היתרים: האחד למבנה בן שתי קומות עבור הצופים ב"מתחם החמורים"; והשני למבנה דו-קומתי עבור גני ילדים ב"מתחם הכלבים". לטענתם, מיקום השבט שונה מ"מתחם הכלבים" ל"מתחם החמורים" בשל לחצים של בעלי קשרים בעירייה.

העותרים פנו לעירייה ולוועדה בתחילת פברואר 2016 ועתרו לעצירה מיידית של הקמת סניף הצופים ב"מתחם החמורים", אולם העירייה דחתה את הבקשה והחלה בביצוע העבודות. על כן הגישו העותרים עתירה למתן צו ביניים. באפריל 2016 נתן השופט קובי ורדי צו ביניים למניעת כל עבודות הבנייה בשני המתחמים עד לבירור העתירה.

בעתירה טענו העותרים, באמצעות עו"ד אילן בומבך, כי על-פי מדיניות מינהל התכנון, אין למקם מועדון של תנועת נוער בצמוד למבני מגורים. לטענתם, מדובר בהחלטה לא סבירה, מאחר שמרחק "מתחם הכלבים" מבתי המגורים גדול - להבדיל מ"מתחם החמורים" המצוי בלב השכונה ובצמידות דופן לבתי מגורים, וסניף הצופים אמור לשרת 1,000 בני-נוער מבלי שיהיה חיץ בין בתי המגורים למבנה.

עוד הם טענו כי פעילות הצופים נערכת רובה ככולה בשעות אחר-הצהריים, בערבים, בחגים ובסופי שבוע, ולכן לעותרים הגרים בצמוד לו לא יהיה רגע אחד של שקט, והם צפויים למטרדי רעש רבים - מה שיפגע משמעותית בערך דירותיהם.

עוד נטען כי היעדר כבישי גישה ל"מתחם החמורים" יוביל לסתימת רחובות סמוכים והגברת עומסי תנועה במקום - להבדיל מ"מתחם הכלבים" המצוי בקצה השכונה ויביא להפחתת עומס התנועה בתוך השכונה.

השבט הגדול בעיר

העירייה והוועדה המקומית עתרו לביטול צו הביניים, וטענו כי מדובר בעתירה הלוקה בחוסר תום-לב, שעיקרה במונח ה"נימבי" - not in my back yard. לטענתן, העתירה גם לוקה בשיהוי במיוחד, לאחר שהקמת גן הילדים במתחם הכלבים הייתה בעיצומה, והעותרים ידעו על החלטת העירייה להקמת סניף שבט הצופים בינואר 2015, לאחר שחלקם היו מעורבים בהליך שיתוף ציבור שהתקיים בעניין.

עוד טענה העירייה כי מדובר בשבט הצופים הגדול בעיר, שנדרש לו מבנה ל-1,400 חניכים, ואף קם צורך דחוף בהקמת 3 גני ילדים ב"מתחם הכלבים" שהרישום אליהם אמור להתבצע בשנת הלימודים הקרובה. עצירת הבנייה גורמת, לדבריה, נזק מוערך של 8,000 שקל ליום ואף פגיעה ממשית בציבור.

העירייה הוסיפה ונימקה כי "מתחם הכלבים" הוא שטח ריק בן 2.5 דונם המיועד לבנייני ציבור, וכי "מתחם החמורים" כולל 18 דונם שבו מבנה פנימייה שבו מתוכננת הקמת מבנה שבט הצופים.

בעירייה התקבלו 77 מכתבי התנגדות להחלטה, 62 מהם להקמת השבט ב"מתחם הכלבים" ו-15 נגד הקמת השלוחה ב"מתחם החמורים". המתנגדים זומנו לפגישה אצל מנכ"ל העירייה, ולאחר ישיבות מקצועיות שהתקיימו בעירייה הוחלט על מיקום השבט ב"מתחם החמורים", מתוך הנחה כי מיקומו בסמוך לבית ספר יוצר רצף חינוכי נכון, המיקום בפאתי השכונה בטוח ומוגן יותר לילדים, ויפחית את עומסי התנועה לתוך השכונה מאשר הקמתו בקצוות השכונה.

לטענת העירייה, שני המתחמים גובלים בבתי מגורים, ולכן מדובר במקרה קלאסי של עותרים המעוניינים להעביר את המטרד למקום אחר.

גם תנועת הצופים טענה, באמצעות עורכות הדין הילה סמורזיק והגר אסף ממשרד גדעון פישר ושות', כי לא עתידים להיגרם כל מטרדים לעותרים, מאחר שמדובר בפעילות שמתקיימת פעמיים בשבוע בלבד, ולפני כן פעלו במקום גני ילדים 6 ימים בשבוע; וכי כל חששם האמיתי של העותרים מסתכם בירידת ערך נכסיהם. 

"לגלות הבנה לצורכי ציבור"

השופט אליהו בכר קבע כי העותרים הגישו את העתירה בשיהוי, כשנה וחודשיים אחרי שידעו לפחות בחלקם על ההחלטה, ולמעלה מחודשיים אחרי שהוצב השלט במקום.

עוד קבע בכר כי הנימוקים שניתנו על-ידי העירייה להחלטתה להקמת שבט צופים ב"מתחם החמורים" אינן סוטים ממתחם הסבירות בהשוואה למתחם השני. בשני המקומות מדובר בסמיכות לבתי תושבים, ודווקא קירבת "מתחם החמורים" למוסדות חינוך קיימים הוא סביר, ובפרט הקמת שבט צופים בסמיכות לבית ספר. לחשש התושבים ממפגעי רעש ניתן פתרון אקוסטי, ומבחינה תחבורתית לא קיים הבדל משמעותי בין שני המתחמים.

"אין להכחיש כי גם העותרים, כתושבי השכונה כולה, מעוניינים בקיומו של שבט הצופים, ולחלקם יש ילדים שהינם חניכים יום או שיהיו חניכים בשבט, אך כל זה טוב כל עוד הפעילות אינה ליד ביתם", קבע בכר.

השופט הוסיף כי הוא אינו מקבל את טענת העותרים לחריגה ממדיניות מינהל התכנון, לפיה הקמת מועדון נוער שכונתי צריכה להיות רחוק ככל האפשר מבתי מגורים, מאחר שלא הייתה לעותרים כל בעיה שסניף הצופים יוקם ליד בתי תושבים ב"מתחם הכלבים". 

בכר הוסיף כי אמנם המרחק בין בתי התושבים לסניף שיוקם במתחם החמורים אינו גדול, אך מספיק. "אין לשכוח כי העותרים ידעו - כך יש להניח, בהיות חלקם עורכי דין - כי בתיהם צמודים למתחם בקרקע ציבורית ובו קיימים מבני חינוך. קשה להלום מצב בו לא יכלו להניח כי המתחם יפותח באותו התחום גם בעתיד".

השופט בכר דחה את העתירה וקבע כי צו הביניים יבוטל, והשית על העותרים הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. לדבריו, "מובנת לי עתירת העותרים החוששים לרכושם ולשלוות חייהם במקום. יחד עם זאת, עליהם לגלות גם הבנה לצורכי הציבור, שהינם בין היתר צורכיהם שלהם בצורה זו או אחרת, ונועדה גם לשרת את עצמם. מצופה כי ערבות הדדית וחיים משותפים במתחם יתחילו בהסכמות אליהן יגיעו נציגי הצופים והעירייה עם נציגי התושבים, על-מנת שבכל מקרה של חריגה ניתן יהיה לטפל לאלתר, למען יוכלו התושבים להמשיך בשגרת חייהם בסמוך למתחם ללא הפרעה".

צרו איתנו קשר *5988