מחירי הדירות המשיכו לעלות גם ברבעון הראשון של 2016, כך עולה מסקירת המחירים שפרסם היום השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים טל אלדרוטי. על פי נתוני השמאי הממשלתי, מחירי הדירות הממוצעים בערים הנסקאות רשמו עלייה של 1.6% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון הקודם, ועלייה של 8% במהלך השנה החולפת. נזכיר כי השמאי הממשלתי סוקר 16 ערים נבחרות ברחבי הארץ ומתייחס למחיר הממוצע של דירות 4 חדרים בלבד, חדשות ומשוק היד שנייה.
נציין כי בהשוואה לסקירות הקודמות של השמאי הממשלתי, מדובר בעלייה מתונה יותר מזו שנצפתה בסקירה הקודם אז דיווח השמאי הממשלתי על עלייה בשיעור 2.5% ברבעון אך גבוהה במעט בהשוואה לרבעון שקדם לו (רבעון שלישי 2015 לעומת הרבעון שקדם לו) שעמדה על 1.4%.
להלן טבלת ריכוז של המחיר הממוצע לפי ערים לדירות בנות ארבעה חדרים (חדש ויד שנייה) ומגמות ההשתנות ברבעון הראשון לשנת 2016:
מחירי דירות
על פי הסקירה, העיר שבה נרשמה עליית המחירים הגבוהה ביותר ברבעון הנסקר לעומת הרבעון הקודם היא אילת, שבה נרשמה עלייה בשיעור של 5%. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את מודיעין-מכבים-רעות, את נתניה, את רמלה ואת תל אביב-יפו, שבכולן עלה המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים ב-4%.
עם זאת, לאחר מספר רבעונים שבהם קשה היה למצוא ירידות בטבלת המחירים של השמאי הממשלתי, הפעם ניתן לזהות ארבע ערים שבהן נרשמו דווקא ירידות מחיר. העיר שבה נרשמה ירידת המחיר הבולטת ביותר היא חולון בשיעור 3%, לאחריה אשדוד וכפר-סבא עם ירידה בשיעור של 2%, ולבסוף חיפה עם ירידה של אחוז אחד בלבד. עוד נציין כי בשתי ערים, אשקלון וירושלים, נרשם קיפאון, כאשר המחירים הממוצעים לא השתנו בארבעת החודשים שנסקרו.
המגמה המעורבת ברבעון האחרון לעומת הרבעון שקדם לו (העמודה השכנה בטבלה המעידה על השינוי במחירים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) מעידה על עליית מחירים חד משמעית ולא מבוטלת. כאמור, ממוצע עליית המחיר בכל הערים שנסקרו בפרק זמן זה עומד על 8%, אך באף אחת מהן לא נשרמה ירידה.
העלייה הבולטת בשנה החולפת נרשמה בעיר הרצליה (14%), במקום השני אשקלון ובאר שבע עם עלייה בשיעור של 13%, ובהמשך ניתן למצוא את אילת ואת נתניה עם עלייה בשיעור של 12%. מתוך 16 הערים הנסקרות, ב-7 מהן נרשמה עליית מחיר דו ספרתית במהלך השנה החולפת.
במקביל לנתוני השמאי הממשלתי, חשוב גם להזכיר עובדה נוספת שעולה מטבלת הנתונים. מדובר בעמודה המתייחסת לסטיית התקן בערים השונות, כלומר על שונות המחירים בכל אחת מהערים. מדובר בנתון המעיד על השונות בין שכונות שונות לבין אזורים שונים בעיר. העמודה בטבלה מעידה כי השונות בכל הערים ללא יוצא מן הכלל היא דו ספרתית, הנמוכה עומדת על 11% (ברחובות) והגבוהה ביותר עומדת על לא פחות מ-36%, בתל אביב-יפו.
נתונים אלו ראויים להתייחסות מיוחדת משום שהם מעידים על השונות העצומה בערים ועל כך, שכמו במקרים רבים אחרים, הממוצע לא ממש מעיד על המצב האמיתי בכל עיר ועיר.
"תחילתם של בלגן ובלבול"
"מחירי הדירות המשיכו לעלות ברבעון הנסקר, אך בשיעור מתון מזה שנצפה ברבעון הקודם", כך מסביר השמאי הממשלתי אלדרוטי, "על אף העובדה כי ראשוני הפרויקטים של תכנית 'מחיר למשתכן' מתחילים להראות אחיזה ושיווק לציבור הרחב, הרי שמדובר בניצנים ראשוניים בלבד, והשפעת התוכנית, ככל שחלה, טרם מצאה ביטוי ברבעון הנסקר".
"ככלל, הציבור עדיין פונה לביצוע עסקאות בדירות מגורים וברבעון הנסקר ניכר גידול של כ-13% בכמות העסקאות בסוג הדירות שנסקר, ביחס לרבעון הקודם. ניתן להניח כי מבצעי העסקאות נמנים על החלק בציבור אשר אינו נופל בגדר הזכאים להשתתף בתכנית 'מחיר למשתכן'. מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות נכון לחודש מארס 2016 עומד על כ-27 אלף דירות חדשות, ירידה של כ-4% ביחס למלאי ברבעון הקודם. ברבעון הראשון של 2016 היקף המשכנתאות שנטל הציבור עמד על כ-15 מיליארד שקל, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד".
נציין שמספר הדירות הבלתי מכורות שאליו מתייחס השמאי הממשלתי, מקורו בנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתון המעיד על מספר הדירות שטרם נמכרו אך נמצאות בשלבי בנייה שונים, רובן המכריע טרם מוכנות לאכלוס.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, מסר היום בתגובה על הנתונים: "המגמה של עליית המחירים ברבעון הראשון הייתה צפויה. האוצר מאמין שבמידה שהוא ישדר יציבות ולא 'יזגזג' את תכנית מחיר למשתכן, הציבור יאמין ביכולותיו לשנות את השוק. מה שקורה בפועל, שחלקים נכבדים מהציבור, אליהם התכנית לא קשורה, לא סופרים את היציבות של האוצר, אלא את הכסף בבנק".
"הקשיים עליהם אנו שומעים בנושא המשכנתאות, העיכוב המסוים בחלק מהמכרזים ומקצבם, סוגיית העובדים שטרם נפתרה והאשראי הבנקאי לענף שכמעט הסתיים, רק מחזקים את המגמה. תכנית מחיר למשתכן במתכונתה הנוכחית, לצערי, משדרת יציבות מכיוון האוצר אבל תביא לחוסר יציבות בענף כולו ולא תביא לירידת מחירים. אנו מצויים בתחילתם של בלאגן ובלבול בשוק הדיור כשהקלה לא נראית באופק".
"אנו ניצבים כיום כמעט חמש שנים מאז פרוץ המחאה החברתית, ונתוני השמאי הממשלתי מוכיחים שוב כי צעדי הממשלה אינם מוכיחים את עצמם. ישנם צעדים ממשיים שיוכלו להוזיל את מחירי הדיור, ואני אומר זאת באחריות, אך הצעדים הנוכחיים של הממשלה אינם מובילים אפילו לבלימת העלייה במחירים", כך התייחס היום ח"כ והפרופסור מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) בתגובה לפרסום נתוני השמאי הממשלתי בראשי במשרד המשפטים המעידים על המשך עליית מחירי הדירות גם ברבעון הראשון של 2016.
טרכטנברג התייחס גם לתוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, מחיר למשתכן, כמו גם לתוכנית הדיור של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד שקידם את מע"מ אפס, ואמר: "כאשר שרי אוצר שמים את כל יהבם על תכנית דגל אחת העניין נידון לכישלון. על הממשלה להציע קשת רחבה של פתרונות ובראשן בנייה מסיבית, הקמת מלאי מתוכנן לחמש השנים הקרובות, דיור בר-השגה בהתאמה להכנסה, והשקעה מידית במערך התחבורה הציבורית כך שיחבר בין מוקדי תעסוקה שונים למוקדי מגורים. המילה תכנון יצאה מהלקסיקון של מקבלי ההחלטות בתחום הדיור, ובמשך חמש שנים הממשלה מנסה להניח פלסטר על פלסטר ועדיין מתפלאת שאינה מצליחה לטפל בשבר הפתוח".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר היום כי: "כחלון סוגר שנה בתפקיד והמחירים ממשיכים לעלות, והאמת שאין מה להתפלא אחרי שאמר לפני כמה חודשים שירידת מחירים חדה מדי של יותר מ-5% אינה רצויה. עד עכשיו אמרו שכחלון לא מתערב בחקיקה אנטי-דמוקרטית כי הוא ממוקד בדיור, והתוצאה היא מחירי דיור בשמיים ומצב דמוקרטי בקרקע."
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
