ואלס בעצימות גבוהה

עד לאחרונה, מי חשב שריקודים סלוניים יכולים להיות ענף ספורט, עם תחרויות, מחנות אימונים ודרישות לכושר גופני גבוה, שמושג בעבודה קשה על שרירים, סיבולת לב-ריאה, קואורדינציה וגמישות

ברגע הראשון זה נשמע מעט מוזר, ומן הסתם יהיו כאלה שירימו גבה ואף יחייכו בזלזול לשמע הרעיון שריקודים סלוניים - כן, אלה עם המחלצות הנוצצות, ואלס, טנגו, סלואו פוקס ודומיהם - יכולים להתחרות בכבוד, שלא לומר להחליף, אימון מאמץ שרירים ומגיר זיעה בחדר הכושר. אבל אם שואלים את אריאל גרבואיס (30) ושימריאל דוידוב (29) - רקדנים, ספורטאים ומאמנים בתחום - הם יעידו שריקוד הוא פעילות אירובית שיכולה לתת פייט הוגן לכל פעילות ספורטיבית באשר היא.

"בריקוד של דקה וחצי הריאות יוצאות", אומר דוידוב. "זה כמו משחק כדורגל שלם, עם המון אנרגיה, המון כוח, הרבה סטרס, כשעל הרחבה זה תלוי רק בך". דוידוב יודע על מה הוא מדבר: הוא היה אלוף הארץ והנציג הישראלי במשחקי העולם, המקבילה לאולימפיאדה, שכן התחום אינו ענף אולימפי, והגיע ב-2013 לחצי הגמר ולמקום 12 מתוך 48 זוגות.

גרבואיס מדבר על עבודה מרובה של שרירים חיצוניים ופנימיים, סיבולת לב-ריאה, קואורדינציה וגמישות, שדורשות כושר גופני גבוה. "מפעילים הרבה שרירים בו-זמנית, וחייבים לשלוט בהם ברמה גבוהה", הוא מחדד. "חוץ מזה, יש גם עניין של מוטוריקה, חוש קצב וסיבולת שריר".

בנוסף, מציין גרבואיס, יש גם יתרונות מנטליים. "הפעילות מחדדת זיכרון, כי צריך ללמוד מספר רב של תנועות. הריקוד יוצר זיכרון שריר טוב שמעכב מחלות והזדקנות". כדוגמה לכך הוא מביא את הכלכלן פרופ' רפי אלדר, ראש החוג לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה, שחלה בפרקינסון לפני שנים אחדות ועיכב את התפתחות המחלה ושיפר את מצבו הגופני בין היתר גם בזכות ריקודים סלוניים. אלדר הפך לאחד הממליצים הנלהבים של התחום, ואף העלה לרשת סרטון שבו הוא רוקד עם הרקדנית אנה ארונוב במסגרת הז'אנר Pro-am, ריקודי זוגות שאחד מהם חובב והאחר מקצוען. כל זאת בתקופה שבה היה אמור, לפי תחזיות רופאיו, להיות כבר בכיסא גלגלים ובמצב סיעודי (לצפייה בסרטון, סרקו את הקוד).

התנועה, הקצב ומן הסתם משך הפעילות, יכולים אמנם להשתנות בתחומי מחול שונים, אבל ריקוד אינטנסיבי שמגיע לדופק גבוה ולא מעט הזעה, ונמשך כמו אימון אירובי (מינימום חצי שעה), אפשר להגדיר כספורט לכל דבר. בשנים האחרונות הוכנסו למועדוני כושר רבים שיעורי מחול כחלק מתוכנית האימונים השוטפת. נשים (ולא מעט גברים) הלכו שבי אחר השיעורים האנרגטיים והסוחפים. כמה מתחומי המחול, ובהם הריקודים הסלוניים, נותרו כתחום עצמאי, עם מועדונים משלהם, סגנונות ואפילו תחרויות בינם לבין עצמם.

גם גרבואיס וגם דוידוב התחילו עם הריקודים הסלוניים בגיל צעיר (דוידוב בגיל ארבע וגרבואיס בגיל תשע). הביוגרפיה של שניהם אינה דומה למה שהיינו מצפים מרקדן. שניהם מעידים על עצמם שהיו ילדים פרועים, ושניהם התחילו את הפעילות הספורטיבית שלהם בכלל עם קרטה. את גרבואיס העיפו מאימון בגלל שהיכה ילד אחר, אז הוא נכנס לחדר סמוך שממנו בקעה מוזיקה, ראה כי טוב ונשאר. דוידוב הגיע לתחום כי הוריו קיוו שריקוד ירגיע את האנרגיות המטורפות שלו. הוא מעיד שכבר כילד הוא נהנה מאוד מהפעילות, והחליט להישאר. שניהם, אגב, שירתו בצה"ל ביחידות קרביות - האנטיתזה המוחלטת לתדמית הרקדן הסלוני, אבל הם ההוכחה שבתחום הזה יש מקום לכולם. כדי לקדם את התחום מציע דוידוב להכניס זאת כשיעורי העשרה בגנים ובבתי ספר כי "כשמתחילים בגיל צעיר, גם נשארים".

התחום קיבל דחיפה כשהתקשורת הצטרפה למחול ההעצמה הזה עם "נולד לרקוד", והוכיחה לכול שרקדנים הם אתלטים לכל דבר, עם גוף שרירי, יכולות ספורטיביות וכושר בשמיים. בהמשך, הגיע הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", שבזכותו נחשף העם היושב בציון לז'אנר שהיה עד אז יחסית לא מוכר, ונחשד כשייך לעולם של מבוגרים, גמלאים ועולים חדשים מרוסיה. העובדה שריקודים סלוניים עברו מאולמות קטנים וחבויים לפריים-טיים, סימנה את הטוויסט בעלילה.

ב-2011 הוקמה הקרן לקידום ריקודים סלוניים בישראל (IBDF), במטרה לקדם ולפתח את הריקודים כענף ספורט, להעלות את הרמה בארץ ולצמצם פערים מול העולם. הקרן מקדמת נוער וצעירים בעלי פוטנציאל מגיל 12 עד 21. אלה עוברים אודישנים וזוכים לצד האימונים השוטפים והפרטיים שלהם גם להעשרה מקצועית של מורים מהעולם.

לי-און ישראלי, מנכ"ל הקרן, מספר שהם מלווים כשלושים זוגות, רבים מהם כבר מתחילת דרכה של הקרן, שמקבלים גם מעטפת רפואית (רופאה, תזונאית, פיזיותרפיסט ועוד) לצד אימוני כושר, והשנה נוסף גם מחנה אימונים ראשון מסוגו בהנחיית מומחים מחו"ל, שנפתח לכלל הרקדנים בארץ. במקביל, פועלים להעלאת המודעות לכך שמדובר בענף ספורט לכל דבר ועניין עם עשרות מועדונים לכל גיל. בעתיד, מתוכננות גם הרקדות שיהיו פתוחות לקהל. רקדנים בוגרי התוכנית ממשיכים לדברי ישראלי ללמוד וללמד, לרקוד, להופיע ולהתחרות כי יש מגוון קטגוריות לכל הגילאים. "זה תחום ספורטיבי שאפשר לעסוק בו עד גיל מבוגר, מה שלא קורה בתחומים אחרים כמו מחול מודרני או התעמלות אמנותית", הוא אומר.

להשקעה יש לדבריו תוצאות: יש עלייה משמעותית בהישגי הישראלים בתחרויות בעולם מאז הוקמה הקרן, והוא מביא דוגמאות לפיינליסטים ולאלופים בקטגוריות השונות. תוך כדי כך עולה שבעבר רוב השמות היו בניחוח מזרח אירופי, אבל השוני בשמות מעיד על כניסתם של שחקנים חדשים לאולם הריקודים.

ישראלי מסכם: "הריקוד שורף קלוריות ויש בזה כל מה שספורט נותן, אבל זו גם אמנות כי יש כושר עם מקצב, סיבולת לב-ריאה עם טכניקה, פיזי ומנטלי, אבל גם אסתטיקה ונראות. לכן, זה תחום מדהים ואנחנו כאן כדי לשים אותו על המפה". במסגרת המאמצים "לשים אותו על המפה"

התקיים השבוע אירוע הגאלה השנתי של הקרן - מופע על טהרת הריקודים הסלוניים של כל רקדניה, שאף חוללו בוואלס ובפסדובלה לקול שירתה של קרן פלס, ואולי עשו חשק לעוד כמה מהצופים לנסות ולטעום מהממתק.

מרתון ספינינג

לדווש בכיף למען מטרה טובה: מרתון ספינינג ענק בפארק גני יהושע, "רוכבים למען הילדים", אירוע מטעם עיריית תל אביב וחברת גני יהושע, שהכנסותיו קודש לתרומה לעמותת ילדים בסיכון. על הבמה המדריכים גיא שלמון ודיויד רודריגז, יחד עם להקת גאיה. 250 זוגות אופניים. 2.6, חמישי, מ-17:00. 2 מקצים: 18:00-19:30 ו-20:30-22:00. לפרטים:

http://fitnessisrael.co.il/?p=9406