קרנות סמארט-בטא (Smart Beta) – לא ממש חכמות

תיק השקעות המסחר במטח המסחר במט``ח דולרים מט``ח דולר / צלם: thinkstock

קרנות סמארט-בטא (Smart Beta), נולדו על רקע המחלוקת בין מנהלי ההשקעות האקטיביים לבין הדוגלים בשיטת ההשקעות הפסיבית. על פי הגישה האקטיבית אפשר לייצר תשואה עודפת בתיק ההשקעות אם מנהלים את תיק ההשקעות באופן שוטף, בעוד שהדוגלים בגישה הפסיבית טוענים שלאורך זמן קשה מאוד להכות את השוק (לייצר תשואה עודפת על המדדים), וגם אם מצליחים לייצר תשואה עודפת לרוב דמי הניהול הופכים אותה לאפסית או שלילית. ולכן, עדיף להיצמד למדדים (להשקיע במכשירים עוקבי מדדים).

הרציונל של הגישה הפסיבית שנתמך גם אקדמית (אם כי, פה ושם כן תמצאו מנהלי השקעות שמכים את השוק) הצמיח את תעשיית תעודות הסל (למדריך תעודות סל) שהן בעצם המכשירים המסורתיים שעוקבים אחרי מדדים. התעשייה הזו הלכה וגדלה, והצריכה מענה מצד תעשיית הקרנות שיצרה את הקרנות המחקות שגם הן עוקבות/ מחקות אחרי מדדים, כשבשנים האחרונות מתפתח מעין תת תחום של הקרנות המחקות - קרנות סמארט-בטא (Smart Beta/ SB).

קרנות סמארט-בטא הן קרנות שמבוססות על מדדים מסוימים, אבל לא באופן מוחלט, הן מוסיפות את "הנוסחה" שלהם למדד. לדוגמה - שינוי של משקלי ניירות ערך במדדים קיימים, כאשר מתבססים על פרמטרים נוספים או שונים משווי השוק של החברות., לדוגמה - בקרן כזו יכול המנהל להחליט כי לכל המניות משקל שווה ולא לפי שווי שוק. זה גם סוג של השקעה במדד, אבל מדד שעבר סינתזה מסוימת. לדוגמה משקל שווה לכל מניה.

מעבר לכך, מנהלי הקרנות מייצרים מדדים חדשים, לדוגמה - מדדים של חברות עם פקטורים תפעוליים ותוצאתיים ברורים וקבועים מראש. זה יכול להיות מדדי רווחיות, מדדי תנודתיות של המניה בשוק (לרוב תנודתיות נמוכה שמשדרת ביטחון וזיכון נמוך יחסית), תשואה במהלך תקופה, יחסי נזילות איתנות פיננסית, צמיחה בהכנסות, שיעור דיבידנד, מכפיל רווח, תזרים מזומנים ועוד.

קרנות סמארט-בטא - תוכן אמיתי או גימיק שיווקי ?

והאם זה מצליח? שיווקית כן - בארה"ב, קרנות הסמארט בטא גדלו להיקף כספים מנוהל של מעל 60 מיליארד דולר, קרוב ל-20% משוק קרנות הסל. אבל האם יש בזה תוכן או שזה גימיק שיווקי? ובכן, זה פשוט "נוסחה" אחרת, ומי קבע למשל שהתייחסות שווה לכל מניה במדד (משקל שווה) נכונה יותר ממשקל לפי שווי שוק? ברגע שיוצאים מהמשבצת של המדד המוכר והידוע זה כבר הופך את העניין למוצר אחר, זה כבר לא עוקב מדדים סטנדרטיים, זה עוקב אחרי מדדים שהומצאו לצורך הקרנות האלו. זה גם לא ניהול אקטיבי כי ברגע שמוגדרים הפרמטרים לרבות המשקולות, אין כאן ניהול אקטיבי זה רץ על פני התקופה לפי המדד החדש שייצר מנהל הקרן. בקיצור ייצור כלאיים שמנסה לרקוד על שתי החתונות.

הקרנות האלו עדיין נהנות מדמי ניהול יחסית נמוכים, אבל גבוהים מהקרנות המחקות, ולמרות שאתם תקראו בלי הפסקה על היתרונות של הקרנות האלו ברחבי הרשת, האמת שונה - יש אמנם יתרונות כי בכל זאת מדובר על השקעה מפוזרת עם התאמה לאינדקס מסוים, ולכן להבדיל מהגישה האקטיבית, כן צפוי שהתשואה תהיה בסביבה של המדד (אלא אם מנהל הקרן מחליט ל"התפרע" עם המשקולות ביחס לאינדקס הבסיסי, לרוב זה לא המצב), אבל יש גם חסרונות - המשקיע לא מקבל את תשואת המדד, הוא לא "יכול לישון בשקט" כי הוא מקבל את המדד יהיה אשר יהיה. הוא יכול להתעורר להפסד יחסית למדד ואת זה צריך לקחת בחשבון.

הגישה של הסמארט-בטא יהירה ויומרנית - הגישה די מזלזלת במכשירים הפסיביים המסורתיים, במקרים רבים מנהלי קרנות סמארט-בטא נגד מדדים שמבוססים לפי שווי שוק בטענה (שניתן ברגע להפריך אותה) שהמניות עם השווי שוק הן המניות שעלו הרבה ולכן דווקא לא כדאי שהן יהיו במשקל גבוה בתיקי ההשקעות. ומכיוון שהם במשקל גבוה במדד, הגישה העדיפה היא להשוות את משקל המניות של המדד ולא לתת עדיפות למניות עם שווי גבוה. אבל שווי גבוה אינו בהכרח תשואה עתידית נמוכה יותר מחברה עם שווי נמוך. בגישה הזו, החבר'ה של הסמארט בטא היו מפספסים במשך שנים תשואות מרשימות של מניות בשווי גבוה, לדוגמה - אפל שגם לפני 10 שנים נחשבה חברה עם שווי גבוה, אלא שמאז רשמה תשואה עודפת על השוק. עם זאת, סטטיסטית אכן מניות עם שווי נמוך תנודתיות יותר ממניות עם שווי גבוה, ולכן סטטיסטית הן גם עולות יותר כאשר המגמה בשוק היא חיובית.

"החוכמה" של גישת הסמארט בטא היא בתיקון מדדים על ידי ניהול אקטיבי מסויים ומסוייג. הם לא מנהלים באופן שוטף את הקרן, אבל הם מנהלים את הנוסחא שלה בתחילת הדרך כך שהיא חכמה יותר - לא עוד מדדים, אלא מדדים חכמים על פי קריטריונים כמותיים קבועים שהוגדרו בתחילת הדרך. אבל, האם מנהלי הקרן יודעים מה יניב תשואה עודפת ? מחקרים על גבי מחקרים מחפשים את הפקטור הזה שייתן תשואה עודפת - בספרי המימון ושוק ההון מוצגים מאות ואפילו אלפי מחקרים סטטיסטיים שמנסים למצוא את האלפא - התשואה העודפת, בהינתן בטא (בטא מבטאת תנודתיות וסיכון ביחס לסיכון השוק) נמוכה ככל האפשר.

המטרה של כל מנהל השקעות היא לצמצם את הבטא, כלומר להביא את סיכון תיק ההשקעות לסיכון כמה שיותר קרוב לסיכון השוק (מעין אינדקס השוק הכללי), תוך כדי יצירת אלפא - שהיא תשואה עודפת. כלומר להשיג תשואה עודפת בסיכון עד כמה שיורת נמוך - אבל , חברים אין קסמים. כאשר הקרנות האלו מתרחקות מהמדד (מתרחקות מהשוק) הן אולי מבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד (סיכוי לאלפא), אלא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי והסיכוי צמודים לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.

קרנות הסמארט-בטא שזזות מהמדדים לוקחות סיכון. קרנות סמארט בטא מגדירות כאמור פקטורים בתחילת דרכן, ומעבר לנתוני האלפא והבטא, חלקן מתמקדות (כל קרן והמיקוד שלה) בפקטורים נוספים, לרבות מומנטום (קרנות שפועלות ורוכשות מניות רק בהינתן שהמניה נמצאת במומנטום חיובי), פקטור נזילות (קרנות שרוכשות מניות רק בהינתן שהן בשיעור נזילות מסויים), פקטור רווחיות, פקטור צמיחה ועוד. יש קרנות שעובדות על פרמטר אחד ויש כאלו שמשלבות מספר פרמטרים.

החסרונות של קרנות סמארט-בטא

תעשיית הסמארט בטא העולמית המקביל לגידול הפנומנלי גם משנה צורות. אם בעבר הייתה צמודה למדד, היום היא מעין מייצרת מדדים. אחת הקרנות הגדולות בתעשייה הזו היא WisdomTree Europe Hedged Equity Fund , קרן של למעלה מ-15 מיליארד דולר שמשקיעה בחברות אירופיות משלמות דיבידנד, שלפחות 50% מהכנסותיהן מתקבלות מחוץ לאירופה. הקרן מגדרת את המטבע כך שהשינויים באירו לעומת הדולר מנוטרלים.

דוגמה לקרן סמארט-בטא נוספת שהיא כבר לא הזן הישן של קרנות שעושות סויטש למדד, אלא הרבה יותר מזה היא (SBIO (ALPS Medical Breakthroughs. הקרן הזו משקיעה בחברות ביומד שיש להן לפחות תרופה אחת בשלבי אישור II או III ב-FDA. תנאי נוסף ששווי השוק של החברות האלו הוא בין 200 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר, ושברשותן מזומן למימון צורכיהן לפחות לשנתיים הקרובות. הקרן הזו הצליחה מאוד ב-2015, אבל ברגע שמדובר על קרנות כאלו שכבר רחוקות מהמדד, ומבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד, הרי שיש גם סיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.

ומעבר לכך - כפי שניתן להתרשם מסגנון ההשקעה של הקרן הזו, המרחק בינה ובין מדד ייחוס הוא רב, ולכן משקיעים צריכים לזכור שזו קרן ביוטק ייעודית, אך אין כאן באמת סוג של מדד, בטח לא מדד שוק כולל שלרוב נחשב יציב יותר מתעשיות נישתיות ומסוכנות כמו הביוטק.

בעיה נוספת של הקרנות האלו היא שהן פשוט גדולות. מאחר שהן באופנה ויש סביבן הייפ הן מגייסות ואז נוצר מצב שיש להן הרבה כסף והכסף הזה זורם לאותן מדדים ייחודיים ומעלה את המניות במדדים האלו וחוזר חלילה - הציבור רואה שהקרנות עולות ומזרים כספים, ובשלב מסיים הן כבר חלק מהעשייה הזו, הן כבר חלק ממעגל הקסמים הזה שמנפח את המניות. אלא שככל שהמניות עולות, פוטנציאל התשואה העתידי כמובן יורד.

וחסרון נוסף - דמי ניהול. קרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדים גובות דמי ניהול אפסיים. הסמארט-בטא גובות יותר, גם בארץ, ומה המצב בארץ ?

בארץ, יש קרנות סמארט-בטא, אך הן פחות משמעותיות בהיקפם היחסי מאשר בחו"ל. הקרנות הבולטות של הסמארט-בטא הן של אלטשולר-שחם, אבל בינתיים הן לא להיט גדול בביצועים ודמי הניהול שלהן לא נמוכים.

למדריכי השקעה נוספים:

קרנות מחקות - האם כדאי

תעודות סל - כל מה שצריך לדעת

פוליסת חיסכון - יתרונות וחסרונות

* המדריך נכתב על ידי הון מדריכים פיננסיים. התכנים והמידע במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988