האוצר הקפיא הקלה על יצואנים ותעשיינים - כי "לא נמצא כסף"

היקף התוכנית להגברת היצוא, העלאת הפריון ושיפור כושר התחרות של חברות ישראליות: 265 מיליון שקל

שרגא ברוש / צילום: יחצ
שרגא ברוש / צילום: יחצ

משרד האוצר משהה את תקצוב התוכנית שגיבש עם התאחדות התעשיינים להגברת היצוא, העלאת הפריון ושיפור כושר התחרות של חברות ישראליות - על רקע היעדר תקציב. היקף התוכנית: 265 מיליון שקל.

בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת הכספים של הכנסת תקף נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, את התנהלות האוצר ואמר: "הסחר העולמי גדל, אבל אנחנו הולכים אחורה. היצוא הישראלי ירד בשנה האחרונה בשיעור של 13%. אם לפני כעשור נפתחו מדי שנה בישראל 65 מפעלים - הרי שכיום נפתחים מדי שנה ארבעה מפעלים חדשים בלבד. אם הטיפול במצב הזה לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה - אז מישהו מפקשש".

בין היתר, על פי התוכנית שסוכמה בין האוצר לתעשיינים - ושליישומה לא נמצאו בינתיים מקורות תקציביים - ישונה החוק לעידוד השקעות הון באופן שיגדיל את האטרקטיביות של הסביבה העסקית בישראל להשקעות; יוקמו צוותים שיבחנו דרכים להפחית את הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי; יוזרמו עשרות מיליוני שקלים לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה והתעשייה - כדי שתעודד חדשנות ואת העלאת הפריון במפעלים קטנים ובינוניים; ויוגדל תקציב הרשות הלאומית לחדשנות - כדי לעודד תוכניות מו"פ בתעשייה המסורתית ובתעשיות שאינן עתירות ידע.

"התחלנו לדבר על התוכנית הזו כבר בשנת 2015, כשראינו את הכיוון שאליו הולך המשק", אמר ברוש בשיחה עם "גלובס". "הדיונים נמשכו, כך שאת שנת 2016 כבר איבדנו. עכשיו, כשהאוצר לא מוכן לתקצב את התוכנית הזו, ומתכוון לשלב אותה אולי בתקציב הדו-שנתי של השנים 2017-2018, אנחנו מאבדים עוד זמן. ההתנהלות הזאת משולה לדחיית טיפול דחוף בחולה שסובל ממחלה ממארת. בעבור הממשלה, סכום של 265 מיליון שקל הוא סכום קטן מאוד, בייחוד לנוכח הנתונים הברורים על ירידה בפריון העבודה ומצב המשק. לבוא ולטעון עכשיו, על רקע אותם נתונים, שאין תקציב - זה חוסר אחריות משווע".

לעומת זאת, גורמים ממשלתיים המעורבים בסוגיה אמרו כי התוכנית לא הובאה לאישור הממשלה - כי לא נמצא הכסף שיממן אותה, ובכל מקרה, היא תידון במסגרת "השולחן העגול", פורום שעל הקמתו סוכם בין המגזר העסקי, ההסתדרות הכללית והאוצר לפני שבועות אחדים. בראש פורום השולחן העגול עומד מנכ"ל משרד אוצר, שי באב"ד, וחברים בו ברוש ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. לדברי הגורמים, אם הפורום ימצא לנכון לקדם במסגרת דיוניו את התוכנית להקצאת 265 מיליון השקלים לנושאים אלה - ניתן יהיה לכלול אותה בתקציב הדו-שנתי.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ביקר אף הוא בדיון בוועדת הכספים את התנהלות משרדי הממשלה לנוכח סימני המיתון במשק ואמר: "הגענו לצמיחה אפסית, ויש להבין כי מנוע הצמיחה האמיתי של המשק הוא המגזר העסקי כולו - ולא חלקים סלקטיביים. המגזר העסקי חשוף למגמה של 'פליליזציה' מטורפת בשל מבול של חוקי עבודה, חוקים להגנת הסביבה והגנות על הצרכנים". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע בתום הדיון כי יש בכוונתו לזמן לוועדה את שר האוצר, משה כחלון, ואת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, וזאת עוד לפני שיחלו הדיונים לקידום התוכנית לתקציב הדו-שנתי.

 

צרו איתנו קשר *5988